טכנולוגיית mRNA המשמשת בחיסונים נגד קורונה שפיתחו חברות פייזר ומודרנה, תאפשר זינוק קדימה בתחום החיסונים נגד השפעת, שחלקם עדיין מסתמכים על תהליך שפותח בשנות החמישים של המאה שעברה, שמעורבים בו תרנגולות, צלחות פטרי ונגיפים מתים. טכנולוגיה זו עשויה לאפשר למדענים לפתח זריקות נגד שפעת במהירות שיא, אך גם לפתח חיסונים שיעילותם נגד זני שפעת רבים תגן על המחוסנים במשך שנים. החוקרים מקווים שהצלחת החיסונים נגד הנגיף תשמן את הגלגלים לקראת פיתוח חיסוני שפעת ותסייע בזירוז התהליך הממושך הדורש שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישור רגולטורי.
"זו התקדמות ברורה בהתחשב בהצלחה של החיסון נגד הקורונה", אומר פרופ' אנדרו פקוש, מיקרוביולוג מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. אולם חוקרים אחרים טוענים שפיתוחם ואישורם של חיסוני mRNA נגד שפעת יימשכו זמן רב.
הרעיון שמדענים יכולים להשתמש ב־mRNA לטיפול תרופתי אינו חדש. זריקות שפעת בטכנולוגיית mRNA נמצאות בשלבי פיתוח כבר שנים. פייזר ושותפתה ביונטק הודיעו על תחילת פיתוח חיסון mRNA נגד שפעת כבר ב־2018, וגם מודרנה עובדת על כמה חיסוני mRNA שונים, כולל אחד נגד שפעת. אך השימוש ב־mRNA לחיסונים התקדם משלבי הניסוי בשנה שעברה, כשנוצר הצורך הקריטי לטפל במגפה. מימון של מיליארדי דולרים זרם לפיתוח החיסונים, והמדענים הצליחו להשתמש בהיכרותם עם ה־mRNA לפיתוח חיסונים נגד הנגיף המתפשט.
"אנשים שעבדו לאיטם במשך שנים רבות גילו פתאום שהון עתק מושלך לעברם. הם נדרשו לספק מוצר לשוק, בתהליך שבדרך כלל לוקח שנים", אומר פול דופרקס, מנהל המרכז לחקר חיסונים באוניברסיטת פיטסבורג.
החיסון הנפוץ ביותר כיום לשפעת מיוצר באמצעות נגיף מנוטרל או מת, ומוזרק לזרוע; יש גם חיסון המשתמש בנגיף חי אך מוחלש, המרוסס אל תוך האף. נגיפי השפעת המשמשים לייצור החיסונים הללו גדלים בביצי עופות או בצלחת פטרי, ולאחר שהם נקטלים או מוחלשים, החלבונים שנוצרו בתהליך מטוהרים. כאשר הזריקה ניתנת, מערכת החיסון מתחילה ליצור נוגדנים נגד אותם החלבונים.
"חיסון ה־mRNA שונה מאוד", אומר פקוש, משום שהם יכולים ללמד את המערכת החיסונית להילחם בנגיף מבלי שהיא נדרשת לגעת בו. הם יכולים גם "ליצור תגובה חיסונית חזקה בהרבה מהתגובות שנוצרות נגד החלבון בחיסון רגיל".
מגבלה אחת של החיסונים נגד השפעת היא שדרושה כחצי שנה לייצרם, ולכן המדענים חייבים לבחור את זני הנגיף שיהיו שכיחים לדעתם בעונת השפעת הבאה, עוד לפני שהסתיימה העונה הנוכחית. עד שהחיסונים יהיו מוכנים להפצה, זן אחר עלול להפציע. זמן ייצורו של חיסון מבוסס mRNA הוא כחודש, מה שמקנה לחוקרים הרבה יותר זמן לקבוע אלו זנים יהיו דומיננטיים. "אפשר להתאים חיסון mRNA במדויק לזני הנגיף הנפוצים", אומר פקוש.
החיסונים החדשים עדיין מציבים אתגרים. החיסונים של פייזר ומודרנה, למשל, דורשים שימור בטמפרטורות קרות במיוחד, ולכן הובלתם ואחסנתם הופכות לאתגר. כמו כן, לא ברור כמה זמן תימשך החסינות שמעניקות הזריקות, ואף שרוב תופעות הלוואי אינן חמורות, יש אנשים שדיווחו על סימפטומים כמו עייפות, כאבי גוף ובחילות, שנמשכו כמה ימים.
ובכל זאת החוקרים טוענים כי חיסוני mRNA הם הצלחה, ומכיוון שפלטפורמת החיסון ששימשה לחיסונים נגד קורונה היא כמעט אותה פלטפורמה הדרושה לחיסון נגד שפעת, "כל מה שעבד כל כך יפה נגד קורונה יכול באופן תיאורטי לעבוד באופן זהה נגד שפעת", לדברי פקוש.
החוקרים טוענים שחיסונים חדשים נגד שפעת לא צפויים לקבל אישור עד עונת השפעת הקרובה, ויש מהם שמעריכים שיידרשו אף כמה שנים נוספות כדי שאלה יגיעו לשוק. גם אז, ככל הנראה, ההשקה תהיה משולבת עם זריקות שפעת מסורתיות. "זה יהיה הדרגתי", אומר דופרקס. "אי אפשר פשוט להחליף טכנולוגיה בן לילה".
