בעיית החל"ת קיבלה מספר רשמי: על אף אחוזי האבטלה הגבוהים מפרסמת אתמול (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בחודש מרץ היו במשק 112.5 אלף משרות פנויות. זהו גידול של כשבעים אחוזים מהחודש הקודם, שבו עמד מספר המשרות הפנויות על כ-60 אלף משרות פנויות. על פי הפרסום זהו המספר הגבוה ביותר לא רק מאז תחילתו של משבר הקורונה – זהו המספר הגבוה ביותר של משרות פנויות מאז שהתחילה הלמ"ס למדוד את מספר הפנויות ב-2009.
מספר המשרות הפנויות מעיד על שתי תופעות: האחת, חיובית מאוד, של מקומות עבודה רבים שנפתחים מחדש ועל חזרה אמיתית לשגרה. מאידך – מסתבר שהמובטלים לא מעוניינים בעבודה. המשמעות של מספר כה גבוה של משרות פנויות בתקופה של אבטלה דו ספרתית היא ברורה: המובטלים הרבים לא יוצאים לעבוד לא מפני שאין עבודה – מסתבר שעבודה יש בשפע, אלא מפני שדמי האבטלה הופכים יציאה לעבודה ללא כדאית באופן מובהק.
מדובר בגידול משמעותי: שיעור המשרות הפנויות לחודש מרץ הוא 4.43% לעומת ממוצע שיעור משרות פנויות של 3.59% בשנת 2019 ו-2.47% בשנת 2020. השינוי הזה הוא רחב לכל ענפי המשק הנסקרים בהשוואה לממוצע של שנת 2020. במרבית הענפים הנסקרים מספר המשרות הפנויות גבוה אף ממספרם טרם משבר הקורונה (ממוצע 2019).
הגידול המשמעותי נצפה בענפי האירוח והמזון (מלונות ומסעדות), בענפי הבידור והפנאי ובענפי המסחר. בענפי המזון כבר חודשים רבים נשמעות תלונות על קושי לגייס עובדים – במיוחד מלצרים ועובדי מטבח. על פי מסעדנים ובעלי בתי קפה רבים העובדים מעדיפים להמשיך וליהנות מדמי האבטלה המובטחים עד סוף יוני. במקומות כאלה המעסיקים צעירים וסטודנטים, ישנם רבים המעדיפים להישאר ללא עבודה עד סוף שנת הלימודים, בוודאי אם קיימת הקצבה ממשלתית ללא דרישות בגובה 60-70 אחוזים מהשכר הקודם. בנוסף, בחודש מרץ השנה התקיים חג הפסח, שאף הוסיף על התמריץ שלא למהר ולחזור לעבוד. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש מרץ 2021 כ-30% מהעסקים מחפשים לגייס עובדים לעומת 21% מהעסקים בחודש פברואר 2021.

בשירות התעסוקה ובביטוח הלאומי טענו בעבר כי תופעת ה"סרבנים", עובדים המסרבים לחזור מחל"ת היא תופעה שולית ולא משמעותית, אבל הנתונים החדשים מעידים על כך שמדובר בתופעה רחבה הרבה יותר מהמשוער. זהו רק טבעי: הבטחת דמי האבטלה יצרה בעיית תמריצים, שבה עובדים צריכים לבחור לצאת לעבוד תמורת תוספת של אלף שקלים, ומעטים האנשים שיבחרו לוותר על ישיבה בבית עם הכנסה בטוחה. עובדים רבים ככל הנראה משוכנעים שעם תום דמי האבטלה הם יוכלו למצוא עבודה יחסית בקלות, אבל העובדות מספרות אחרת: מספר העובדים המובטלים גדול בהרבה ממספר המשרות הפנויות, ורבים ימצאו את עצמם עם תום תקופת האבטלה המובטחת בלי הכנסה ובלי עבודה.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ככלל יש ירידה במספר המועסקים במשק. כשבוחנים את מספר המועסקים בענפים השונים בהשוואה למצבם טרם המשבר ניתן לראות שלמעט ענפי מידע ותקשורת (שירותי הייטק) ובריאות וסיעוד, מספר המועסקים בענפים השונים נמוך משמעותית ממספרם בשנת 2019. בהשוואה של דיווח מספר המועסקים בחודש מרץ 2021 לעומת ממוצע שנת 2019 ניתן לראות שבכ-19% מהעסקים יש פחות מחצי מהמועסקים שהיו ערב המשבר. בתחום האירוח והאוכל בחודש מרץ היו כ-94 אלף מועסקים לעומת 215 אלף בחודש בממוצע ב-2019. בתחום החינוך הייתה ירידה מ-157 אלף מועסקים לכ-139 אלף. בתחום הבינוי הייתה ירידה מ-160 אלף ל-139 אלף מועסקים.
לעומת זאת, כ-34% מהעסקים באוכלוסיית הסקר מעסיקים יותר משרות מאשר העסיקו לפני פרוץ המשבר. בתחום המידע והתקשורת הכולל חלק גדול מההייטק הייתה עלייה של 4% מ־185 אלף ל־193 אלף. בתחומי הבריאות, הרווחה והסעד הייתה עלייה של 4% מ־404 אלף ל־420 אלף.
בחודש מרץ אמנם נרשמה ירידה באבטלה, אבל התמריץ הבעייתי של החל"ת כנראה מותיר אותה גבוהה. בתחילת חודש מרץ נרשמו בישראל כחצי מיליון מובטלים, כולל עובדים שנעדרו מעבודתם כתוצאה ממשבר הקורונה. ממשלת ישראל, אם הייתה לנו אחת קבועה, הייתה צריכה להתייחס לזה בצורה משמעותית, אבל בינתיים פורשים רשת ביטחון מאוד נרחבת למשק שכבר ככל הנראה לא זקוק לה.