ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נפגש השבוע בלשכתו עם שר החוץ הצרפתי, ז'אן-איב לה דריאן, ושר החוץ של גרמניה, הייקו מאס, לקראת הפרישה הצפויה של ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן בעוד כחודש וההערכות כי בתרחיש קיצון המהלך האמריקני יוביל למלחמה. בשיחות סגורות ביניהם הבהיר נתניהו כי "פרובוקציה של חיזבאללה תגרור מלחמה נגד לבנון כולה".
כאמור, איראן הצהירה שבמידה וטראמפ ינטוש את ההסכם, גם היא לא תהיה מחויבת לו ולכן תשוב להעשיר אורניום באופן מידי. האיום לחדש את תכנית הגרעין אף נאמר במפורש על יד האיראנים לשר החוץ הצרפתי, לה-דריאן, שביקר לאחרונה בטהרן סיפר על רשמיו לראש הממשלה. השניים גם דנו במפורט במצב בלבנון, שלצרפת יש כלפיה אחריות מיוחדת.
גרמניה, צרפת ובריטניה מנהלות כבר מספר שבועות משא ומתן עם ארה"ב על הסכם משלים לזה שנחתם בתקופת אובמה, וייתן מענה לליקויים הקשים שיש בהסכם המקורי. הסעיפים המרכזיים בהם דנים הצדדים הם בלימת תכנית הטילים של איראן, הגברת הפיקוח על מתקני הגרעין והארכת מועד פקיעת ההסכם.
עם זאת, דיפלומטים אירופים המעודכנים בתכני השיחות עם האמריקנים, הטילו ספק גדול בתועלתם. הם הצביעו על מינויים של מייק פומפאו כשר החוץ של ארה"ב, וג'ון בולטון כראש המועצה לביטחון לאומי – השניים מתנגדים חריפים להסכם הגרעין – כאיתות ברור לכך שבכוונת טראמפ לפרוש מההסכם.
בנוסף, הנושאים הנידונים סבוכים ורוויי פרטים, וקלושים הסיכויים להגיע להסכמות לגביהם בזמן שנותר עד ה-12 במאי. "ואפילו אם יושג הסכם בין ארה"ב ושלוש המדינות האירופאיות, עדיין נדרשת הסכמה איראנית וזו לא נראית באופק, ולפיכך מה הטעם לקיים את השיחות", תהה אחד הדיפלומטים האירופים.
אף שההנחה הרווחת היא כי ארה"ב תפרוש מההסכם, איש אינו יודע מה יקרה ביום שאחרי. המצב החוקי בארה"ב הוא כזה שעזיבת ההסכם מפעילה באופן אוטומטי סנקציות קשות התלויות ועומדות כנגד איראן. עם זאת, יתכן שטראמפ לא ירצה להפעיל אותן מסיבות שונות.
משרד ההגנה של ארה"ב מצהיר שאיננו מכין את עצמו לפעולה צבאית נגד איראן. ואולם, על רקע האיומים ההדדיים בין ארה"ב ואיראן, המעצמות האירופאיות חוששות כי ארה"ב או ישראל כן ינקטו במהלך צבאי כדי לעצור את תכנית הגרעין, מה שיוביל לתגובת נגד של חיזבאללה. על רקע התרחיש הזה ואיומים נוספים בחזית הצפון, הבהיר נתניהו כי ישראל תראה בלבנון אחראית לכל התגרות מצד חיזבאללה, ותפעל בהתאם.
האיום של נתניהו מגיע לאחר שהקבינט אימץ לאחרונה את התפיסה המטילה על מדינת לבנון ולא רק על חיזבאללה, אחריות לפריצתם של מעשי איבה עתידיים. את הגישה הוביל השר נפתלי בנט בתמיכת הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט, הדוגל בהענשת לבנון על התגרות של חיזבאללה עוד ימי מלחמת לבנון השנייה.
הסיבה לאימוץ העמדה החריפה היא חוסר היכולת הצבאית של ישראל למנוע מתקפת טילים עתידית של חיזבאללה על ישראל. לארגון החסות האיראני 130 אלף טילים אשר למערכת ההגנה של ישראל יכולת לבלום רק את מיעוטם. על מנת להרתיע את מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, ישראל מבהירה אפוא כי פעולה צבאית מצדו תמיט אסון כבד על מדינת לבנון.
