ההערכה היא כי כסף רב זורם לעזה ולמחנות הפליטים דרך ארגוני BDS וארגוני זכויות אדם מערביים מצד אחד. מאידך, יש התגייסות של טורקיה וארגוני אחים מוסלמים, כחלק ממאבק רחב יותר מצעדת השיבה, במטרה לנשל את ארגון פתח ממעמדו המסורתי ולהשליט את האידאולוגיה החמאסית על הפלסטינים המתגוררים בחו"ל. כך למשל מגיע הכסף מארגונים בחו"ל המזוהים עם האחים המוסלמים בבריטניה, שהיו מעורבים בין השאר בפרשת המרמרה וארגונים שקמו בשנה האחרונה לרגל ציון 70 שנה לנכבה.
תסריט צעדת השיבה בגבול רצועת עזה שאמורה להתקיים מחר (יום ו') פורט על אחד הסיוטים הישראליים המוכרים, שמעולם לא היה קרוב למימוש כמו עכשיו. לא בעידן ערפאת, שקרא למיליונים ללכת לירושלים, וגם לא בעידן ראאד סלאח, מנהיג התנועה האסלאמית וקמפיין "אל־אקצה בסכנה". מה שמתרחש עכשיו נשען אמנם על העבר, אך מציג פרופיל שונה. כזה המותאם ספציפית לעידן תקשורת ההמונים והרשתות החברתיות, בונה על יצירת מומנטום בינלאומי ועל התפתחות של אירועים ספונטניים לצד אירועים מתוכננים. סוג של בלגן מאורגן, המשחק על הקו שבין הנשלט לבלתי נשלט.
התוכנית, נכון להיום ועל פי המנשר של "ועדת השיבה הלאומית", היא הקמת ערי אוהלים סמוך לגדר הביטחון על גבול עזה־ישראל, שבהן יתגוררו אלפי משפחות פלסטיניות בששת השבועות הקרובים. במקביל ייערכו אירועים זהים במחנות שבהם מתגוררים פליטים פלסטינים בכל רחבי המזרח התיכון, מלבנון ועד תוניסיה.
המארגנים מדגישים כל העת כי מדובר במחאה פוליטית, אך הם משחקים על הגבול הדק שבין אירוע מחאה עממי רחב להתפרצות המונים בלתי נשלטת, כזו שעלולה להביא לקציר דמים. דוברי הקמפיין הפלסטיני לא נוקטים כמובן את המילים הללו, אך מדגישים כי אינם מוציאים מכלל אפשרות שאנשי האוהלים יגיעו לגדר הגבול וינסו לפרוץ אותה תוך עימות עם חיילי צה"ל.
בינתיים, הנה תקציר האירועים שוועדת השיבה מתכננת כבר למחרר: בשעה עשר בבוקר יצאו אוטובוסים מן המסגדים בכל רחבי הרצועה, ויסיעו את המפגינים לשישה אתרי אוהלים הסמוכים לגדר. במקביל יוקם מרכז תקשורת סמוך למעבר ארז. בכל אזור בעזה תפעל ועדה מקומית שתטפל בכל הסידורים – מגיוס המונים להפגנות ועד ארגון הסעות ואספקת מים, מזון ושירותים רפואיים. את ההכנות בשטח אפשר היה לראות כבר השבוע, כאשר דחפורים יישרו את הקרקע כהכנה למחנות האוהלים, דרכי עפר נסללו וצינורות מים הונחו. הפלסטינים, אין ספק, מתכוננים לשהייה ארוכה בשטח.
מי שעומד בראש הוועדה העליונה של צעדת השיבה הוא חאלד באטש, איש הג'יהאד האסלאמי. במפגש שנערך השבוע באוהל מיוחד שהוקם סמוך לגדר, אמר באטש כי "ההמונים שישתתפו בצעדת השיבה יונהגו יחד בידי חמאס, הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית לשחרור פלסטין". לדבריו, "הפעולות נעשות בתיאום עם הגדה ועם מחנות הפליטים בסוריה ובלבנון, אך לכל ארגון ניתן חופש פעולה לבטא בדרכו את זכות השיבה". על פי באטש, הפלסטינים במחנות, ימחו על תוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ל"מולדת אלטרנטיבית לפלסטינים". המוטו שהתקשורת הפלסטינית פמפמה השבוע היה כי ישראל חוששת מההפגנות הסמוכות לגדר, ותעשה הכול כדי לגרור את הפלסטינים לעימות במטרה להכשיל את צעדת השיבה.
רמי יונס, איש תנועת בל"ד ולשעבר עוזרה הפרלמנטרי של ח"כ חנין זועבי, נמצא בקשר מתמיד עם חברי ועדת השיבה העליונה. לדבריו, "הרוב המכריע של חברי הוועדה הם בעיקר חברי ארגוני שמאל פלסטינים. חמאס לא התנגד לצעדת השיבה הוא חלק ממנה. הקריאה לאזרוח המאבק אינה חדשה. היו ניסיונות קודמים שלא צלחו. השיח שאותו מייצגים חברי הוועדה הוא שיח של השמאל הפלסטיני".
לשאלה האם מאחורי היוזמה עומדת בעצם תורתו של עזמי בשארה, הקוראת בעצם לאביב פלסטיני, השיב: "אינני יודע. זו תורה שרבים שותפים לה, אך אין ספק שעזמי הוא מהאבות המייסדים של צורת החשיבה הזו". לדבריו, המארגנים מצפים כבר ביומה הראשון של ההפגנה לכ-50 אלף איש שיגיעו באוטובוסים למחנות האוהלים. על השאלה מאין מגיע הכסף השיב: זה לא כל כך הרבה כסף. זה לא כמו תל אביבי שיש לו צרכים שילך למחנה. אנשים בעזה רגילים להסתפק במינימום. מבחינתם אין הבדל גדול בין החיים בבית לתנאים במחנה אוהלים".
אולם ההערכה היא כי כסף רב זורם לעזה ולמחנות הפליטים דרך ארגוני BDS וארגוני זכויות אדם מערביים מצד אחד. מאידך, יש התגייסות של טורקיה וארגוני אחים מוסלמים, כחלק ממאבק רחב יותר מצעדת השיבה, במטרה לנשל את ארגון פתח ממעמדו המסורתי ולהשליט את האידאולוגיה החמאסית על הפלסטינים המתגוררים בחו"ל. כך למשל מגיע הכסף מארגונים בחו"ל המזוהים עם האחים המוסלמים בבריטניה, שהיו מעורבים בין השאר בפרשת המרמרה וארגונים שקמו בשנה האחרונה לרגל ציון 70 שנה לנכבה.
הקמפיין כולל סדרת אירועים שתתפרש על פני חודשים וכולל ארגון הפגנות, יוזמות פוליטיות ופעילות משפטית. הפעילות תחל במקביל לצעדת השיבה, תכלול אירועים כמו יום האסיר הפלסטיני ותסתיים בראשית נובמבר עם ציון 101 שנים להצהרת בלפור. אחד משיאי הקמפיין הוא קונגרס של פלסטינים גולים שאותו תארח טורקיה. מרבית הדוברים יהיו בעלי רקע אסלאמיסטי והנושא יהיה קריאה לביטול הסכמי אוסלו ומאבק בהצהרת טראמפ, שלפיה ארה"ב מכירה בירושלים כבירת ישראל. המטרה היא להפוך את הקונגרס לגוף בעל פעילות קבועה.
