בניגוד לטענות: אושר דרעי ז"ל טופלה כראוי

תחקיר הטיפול בבית החולים "זיו" בצפת הצעירה אושר דרעי ז"ל מעלה כי היא טופלה בתוך דקות מאז שהגיעה אל חדר המיון וזכתה למענה מיידי. זאת בניגוד לטענת בני משפחתה וחברתה שדיווחו כי המתינה במשך זמן רב תוך שהיא מתחננת לקבלת הטיפול.

על פי צילומי מצלמות האבטחה בבית החולים שתיעדו את האירוע, מרגע הגעתה של דרעי אל בית החולים ועד לפטירתה עולה כי בתוך כ-4 דקות מכניסתה למתחם המיון החלו לבצע בה אנשי הצוות פעולות להצלת חייה אך אלו לא צלחו. לאחר למעלה משעה בה בוצעו פעולות החייאה נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. מסקנות ופרטי התחקיר הועברו למשרד הבריאות.

גרסת החברה

אושר דרעי, נפטרה ביום חמישי בלילה לאחר שאכלה במסעדה בשרית קינוח חלבי ובשל אלרגיה לחלב קיבלה תגובה אלרגית חריפה שהובילה בסופו של דבר למותה. חברתה עדן שושן שסעדה איתה במסעדה בראש פינה והייתה עדה להתקף האלרגיה שחוותה סיפרה אתמול בריאיון לתוכנית הבוקר של ניב רסקין בערוץ 12 כי הצוות הרפואי התמהמה ולא העניק לחברתה טיפול רפואי מיידי. "חשבתי שעוד שנייה יטפלו בה ואמרתי לה 'אושר תירגעי מטפלים בך עכשיו ואחר כך תהיי בסדר. מה את עושה ככה בושות?'" תארה שושן. היא סיפרה כי הלכה להביא את ההפניה מעמדת האחיות ובינתיים דרעי נכנסה למיון. "אחרי כמה דקות ראיתי אותה במיון. עדיין יושבת וצועקת על אנשים שיעזרו לה. אף אחד לא היה איתה או סביבה. היא צעקה: 'אני לא נושמת, תעזרו לי'. היא צרחה את נשמתה. היא הסתכלה עליי במבט עם העיניים הכי קשוחות בעולם וצעקה: 'אלה תעזרי לי, אני עומדת למות'".

שושן סיפרה כי נלחצה והחלה לבכות ופנתה לרופא ושאלה אותו מדוע לא מטפלים באושר. "הלכתי לרופא שאלתי אותי מה עושים הוא אמר: 'שנייה עוד רגע יגיעו התרופות'. הוא הרגיע אותי. אושר צרחה שהיא אלרגית לחלב ואז הגיע הרופא והתייחס אליה טיפה. הייתי עם דמעות חנוקות. לא הצלחתי לדבר. התקרב מישהו לא רופא והיא החזיקה לו את הראש. אני זוכרת את הציפורניים שלה נעוצות בראש. היא אמרה: "בבקשה תעזור לי, אני לא נושמת"". לטענתה, רק כעבור זמן מה הגיעו התרופות והוזרקו לחברתה.

על פי דיווח של יואב אבן בחדשות 12 אמש, גורם בכיר במערכת הבריאות טען כי "היו צריכים לאשפז את דרעי מיד בחדר הלם, להזריק לה אנדרנלין, ולהיות מוכנים להסתער עליה ולפתוח קנה נשימה להתחיל להנשים אותה אם היא מפסיקה לנשום לבד". לדברי אבן, הגורם הבכיר אמר כי "אם הדברים שהחברה מתארת בריאיון הם מדויקים, אז בהחלט ייתכן שבבית החולים יכלו להציל אותה". במשרד הבריאות מסרו כי לאחר שיקבלו את התחקיר הפנימי של בית החולים, יוחלט אם להקים ועדת בדיקה לחקירת האירוע הטרגי.

גרסת בית החולים

מהחקירה הפנימית שנעשתה אתמול בהנהלת בית החולים עלה כי אושר שהגיעה לרחבת חדר המיון באמצעות רכבה השאירה את הרכב במרכז המגרש בחניית האמבולנסים ורצה אל חדר המיון שם זעקה כי היא לא נושמת. לדברי פרופסור סלמן זרקא, מנהל בית החולים, "בתיעוד במצלמות רואים בבירור שהשומר אפשר לה לעשות כן כשהבין את חומרת המצב וגם האחיות בעמדת הקבלה לא ביקשו ממנה פרטים מזהים או להמתין למדבקות האשפוז ולרישום, אלא ישר הכניסו אותה לתוך המיון".

מתחקיר האירוע עולה כי עם כניסתה לחדר המיון פגשה אח סיעודי שעובד בו וסיפרה לו כי היא מזהה ומכירה אותו מביקורים קודמים במקום. "הצלת את החיים שלי כבר פעמיים, בבקשה תציל את החיים גם עכשיו, אני בקושי נושמת" אמרה לו. האח סיפר בתחקיר כי לא זכר את אושר ז"ל אבל לקח אותה מיד למיטת הטיפולים הדחופים הצמודה לעמדת האחיות. "הוא השכיב אותה ומיד חיבר אותה למוניטור ופתח לה וריד והלך להביא תרופות כדי להזריק לה ותוך כדי הוא הזעיק את הרופא שהיה במיטה סמוכה" מתאר פרופ' זרקא.

מהלך התיעוד ממצלמות האבטחה מהרגע שבו הגיעה אל חדר המיון מעלות כי לאחר כ-8 דקות אושר קרסה ונזקקה לפעולות החייאה ממושכות בשל ההתדרדרות במצבה. לדברי מנהל בית החולים ברדיו 'קול רגע': "האירוע הוא טראגי וקשה" הוא הסביר כי הוא מבין את תחושות קרוביה של דרעי אך: "לא פעם כשאנחנו בתוך האירוע אנחנו מעריכים את הזמן לא נכון, אבל יש דברים ברורים, זה לא עניין של דעה אלא המצלמות שמראות את הדברים ואני מוכן לשבת עם המשפחה ולהראות להם. כואב לי האובדן הגדול לקהילה ולמשפחה בצפת ובחצור. הצוות טיפל בה במקצועיות ובמסירות אבל לצערנו הרב התוצאה היא גרועה".

פרופ' זרקא העריך כי אם הבנות היו מזמינות אמבולנס, ייתכן והאירוע היה נגמר אחרת. "אמבולנס לא נועד רק לפינוי, יש בו את היכולות להזריק אנדנלין במסעדה ובשטח. המסר שלי הוא לא לרוץ לבית חולים אלא להזמין אמבולנס ולא כדי שיפנה בהכרח, אלא כי הוא יכול לתת מענה רפואי מהיר בשטח ולטפל".

על הכוונה לחייב מסעדות להחזיק מזרק אפיפן לטיפול מידי בהתקפי אלרגיה סובר פרופ' זרקא כי מדובר בהצעה חשובה אך אין די בה. "הקו הראשון זה המודעות של האדם לבריאות ולאחריות שלו למזרק. הקו השני הוא כמו שמחזיקים בדפיברילטור במקומות ציבוריים, כך לשים מזרק כזה" עם זאת הוא ציין כי "לא מספיק רק להחליט על חובת החזקת מזרק והדאגה למעקב אחרי תוקף התפוגה שלו אלא גם יש שאלות כמו מי מוסמך להזריק והאם הוא יודע להזריק בשיטה הנכונה. גם להזריק לאדם שלא נמצא בהתקף עלול להיות מסוכן. ההחלטה צריכה להתקבל תוך מחשבה על המורכבות שלה ולא לקבל אותה ברגע. עם זאת, אני חושב שכל פעולה שאפשר לעשות בשביל להציל חיים היא פעולה נכונה".