מאות נוסעים מחוסנים או מחלימים שהיו על חמש טיסות "הווריאנט ההודי" התבקשו על ידי אנשי מפקדת אלון של פיקוד העורף לשוב ולהיבדק בבדיקות קורונה PCR, גם 72 שעות אחרי מועד הנחיתה שלהם בישראל. על פי תקנות הכניסה לישראל ומתווה התו הירוק, לא ניתן לחייב אותם לעשות כן ורק כ-60 אחוזים מהם נענו לבקשה ושבו ונבדקו. נכון להבוקר (ג'), לא ידוע האם יש מנוסעי הטיסות הללו שנדבקו כתוצאה מהשהות הארוכה לצד נשאי הקורונה שהיו איתם במטוס.
בשל פתיחת השמיים למחזיקי תו ירוק, ללא מגבלות כלשהן מלבד חיוב בביצוע בדיקת PCR לפני ההמראה לישראל ועם הכניסה למדינה, חוששים במפקדת אלון כי נוסעים עלולים להידבק בווריאנטים לא מוכרים, שיתכן שתהיה להם עמידות כלשהי מפני חיסונים. במערכת הבריאות קוראים לממשלה לבטל את הפטור מבידוד ובדיקות קורונה למחלימים, מאחר שלא ברור מהו טווח הזמן שבו הם נחשבים למוגנים מפני הידבקות והדבקה ולנוכח העובדה שהם יכולים להתחסן ולקבל הגנה טובה יותר מפני הנגיף.
במפקדת אלון הקימו לאחרונה צמ"מים (צוותי משימות מיוחדות) שמתמקדים בטיסות הנכנסות לישראל בהן אותרו נשאי קורונה שהנגיף שאותו הם נושאים מורכב מרצף מוטציות שחשודות כבעלות עמידות גבוהה יותר בפני החיסון. במקרים בהם מתגלים נוסעים מאומתים, כמו שבעת הנוסעים שהגיעו ארצה בחמש טיסות בשבוע שעבר ואותרו כחולי הקורונה ההודית – פונים חיילי היחידה אל כלל הנוסעים שטסו איתם במטוסים לישראל ומבקשים מהם להיבדק ליתר בטחון, למרות שאינם מחויבים בבידוד.
בזמן שבעולם קוראים לתושבים במדינות השונות, ובמיוחד בארה"ב, להימנע מנסיעות למדינות שבהן יש התפרצות נרחבת של קורונה והתגלו בהן וריאנטים חדשים, בישראל נמנעים מלעשות כן. מחלקת המדינה של ארה"ב הודיעה אמש כי בכוונתה להכניס כ-80 אחוזים ממדינות העולם לרשימת המדינות שמומלץ לאזרחי ארה"ב שלא לצאת ולבקר בהן. עד כה מדינות אלו היו תחת אזהרה של "לשקול את נחיצות הביקור בהן".
"כשאדם נוסע למקום שבו יש כרגע המון קורונה, הסיכוי שידבק, אפילו אם הוא מחוסן, איננו אפסי", אומרת פרופ' רות הרשברג, בכירה בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. בחשבון הטוויטר שלה הסבירה כי "אני חושבת שהיה ראוי שבנוסף לשמירה על הגבולות מחדירת וריאנטים מזיקים ע״י בידודים, בדיקות והרבה מאוד ריצוף, ראוי גם כן שתעשה הסברה על מידת האחריות האישית הנדרשת מאנשים ועל הנזק שיכול להיעשות אם אנשים לא ינהגו כראוי. צריך להסביר לאנשים מדוע כדאי למנוע חדירת וריאנטים ומדוע גם מחוסנים ובטח שמחלימים ואנשים שאינם מחוסנים יכולים לעשות למדינה נזק משמעותי, אם יחדירו לכאן וריאנט מזיק".
בדומה להמלצות הממשל האמריקני, סוברת הרשברג כי "ממש לא כדאי לנסוע, אלא אם חייבים, לאזור בו ישנה התפרצות נרחבת של קורונה, ואם נוסעים לאזור כזה, יש לנקוט משנה זהירות כשחוזרים". לדבריה, "למרות שאין וריאנטים כרגע שהחיסון כלל איננו יעיל נגדם, יש וריאנטים שמדבקים יותר ו/או אלימים יותר, ו/או מורידים ברמה מסוימת את ההגנה שיש למחלימים מהדבקה נוספת, ו/או מורידים במידה מסוימת אפילו את ההגנה המופלאה שניתנת מהחיסון. חדירת וריאנטים כאלה יכולה לסכן את מי שאינו יכול להתחסן ועלולה להעלות את אחוז המתחסנים הנדרש על מנת לשמר חיסון עדר. זה עלול לגרום להתפרצויות מחודשות ולצורך להחזיר הגבלות מסוימות, דבר שיוביל לפגיעה בכלכלה ובאיכות החיים של כולנו".
היא מבהירה כי "החיסון מספק הגנה מצוינת, אבל לא הרמטית. כולנו נהנים גם מההגנה שמספק לנו חיסון העדר. אבל ברגע שאנחנו במקום שבו יש המון תחלואה, ההגנה הזאת כבר לא קיימת, ואנחנו נאלצים להסתמך רק על ההגנה (הגבוהה, אבל כאמור הלא הרמטית) שנותן לנו החיסון האישי שלנו.
"לכן קיים סיכוי שגם אדם מחוסן יידבק. מכיוון שהחיסון הרבה פעמים מגן ממחלה סימפטומטית גם בהינתן הדבקה, הסיכוי שהאדם שנדבק לא ידע שנדבק, לא זניח. במצב כזה, בהחלט ייתכן שהאדם המחוסן שנדבק, יחזיר את הווריאנט בו נדבק לארץ. הדרך הכי יעילה להגן מכך, היא לא לנסוע למקומות מועדים לפורענות שלא לצורך, ובמקרה שחייבים לנסוע, להקפיד מאוד על בידוד בחזרה".
