אירופה התנהלה בתודעת אסון אתמול (ב'), בגלל כדורגל. פוליטיקאים פרסמו הצהרות חירום, הרשתות החברתיות התפוצצו, ולפחות ארבעה צהובונים ברחבי היבשת, בכותרות ענק, דיברו על "מלחמה". צהובון אחר, צנוע קצת יותר, תיאר "פשע פלילי".
"סופרליג הרגה את הכדורגל", הכריזה הכותרת ב"טוטוספורט", עיתון ספורט איטלקי.
בשעות הלילה המאוחרות, 12 מהמועדונים המפורסמים ביותר באירופה הכריזו שהם מתאגדים יחד, ונפרדים מהשאר, כדי להקים ליגת־על יבשתית. בחלק מהעולם שהתמודד עם שלל משברים בשנה האחרונה – בתי חולים עמוסים, מיתון עמוק, סגרים חוזרים ונשנים – זו הייתה התפתחות שהולידה משבר מכיוון חדש לגמרי.
"מדובר בהרס של כל מה שעליו מתבסס הספורט הפופולרי ביותר שלנו", אמר פרנץ ברצ'לה, אוהד איטלקי שבבעלותו שני ברים בעיר ברגמו שבצפון המדינה.
הסופרליג, אם אכן תתגבש, תהיה משהו שכדורגל אירופי מעולם לא ראה: ליגה בסגנון אמריקני, בה מובטחים מקומות לקבוצות המייסדות. היא תהווה תחרות ישירה לליגת האלופות, התחרות השנתית המפורסמת של היבשת. ההבדל הוא שבעוד מועדונים מעפילים לליגת האלופות עם ביצועיהם בשנה הקודמת, לסופרליג יהיו אותם מועדוני ענק מדי שנה בתוספת כמה אורחים נבחרים, שטרם הובהרה הדרך בה יתקבלו.
הקבוצות שהודיעו על המהלך הן שש מליגת העל האנגלית (כולל ליברפול ומנצ'סטר יונייטד), שלוש מספרד (כולל ריאל מדריד) ושלוש מאיטליה (יובנטוס, אינטר וא.סי מילאנו), שימשיכו לשחק גם בליגות הלאומיות שלהן.
"זה עלול להוביל לאובדן חשיבותן של אליפויות המדינה, וכתוצאה מכך כל שרשרת האספקה בכדורגל", אמר דינו זוף, שוער עבר בנבחרת איטליה ששיחק בחלק ניכר מהקריירה שלו ביובנטוס.
הסופרליג לא תשמיד את ליגת האלופות אבל היא כן תפחית במעמדה – ובתהילתה, ואולי גם בכסף שמגיע מחברות בה.
"כדורגל וספורט שייכים לכולם, ולא למעטים המיוחסים. אני אוהב ניצחונות שמרוויחים בזיעה על המגרש, ולא כאלה שקונים במיליונים בשוק המניות".
השפעה אחת מסוימת שעלולה לקרות בשל המהלך, מדאיגה את מועדון הכדורגל האירופי. במצב הקיים היום, מועדונים קטנים יכולים לעבור מליגות לאומיות בדרגות נמוכות לליגות לאומיות מהשורה הראשונה, ואז להעפיל לליגת האלופות על סמך ביצועים טובים. עליות כאלה לא מתרחשות לעיתים קרובות, אבל כשהן קורות, זה קסם. כך למשל, לפני עשר שנים, מועדון אטאלנטה בברגמו, היה חלק מ"סרייה ב'" באיטליה וקיבל מקום חזרה ב"סרייה א'". עברו כמה שנים בינוניות אבל בשנה שעברה, כשברגמו עדיין מסוחררת מנגיף הקורונה, היא הגיעה לרבע גמר ליגת האלופות. אם יוקם הסופרליג, אפשרות זו מצויה בסכנה.
"זה רק הוגן שקבוצות קטנות אחרות יוכלו לחלום יום אחד לעשות את מה שאטאלנטה עושה", אמר ברצ'לה. "רק המחשבה שמישהו יכול להכחיש את החלום הזה היא מתועבת".
ברשתות החברתיות התחושה הייתה כמעט זהה – אם כי יש שמתחו ביקורת על אופ"א, המנהלת את ליגת האלופות, על דלדול הפורמט. "לה ליגה" של ספרד כינתה את רעיון הסופרליג "מנותק ואליטיסטי", ואמרה שהתוכנית נועדה "להפוך את העשירים לעשירים עוד יותר".
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון התחייב כי ממשלתו תבדוק מה יש באפשרותה לעשות כדי לחסום את הקמת הליגה. "אני לא חושב שאלה חדשות טובות עבור האוהדים. אני לא חושב שאלה חדשות טובות לכדורגל במדינה הזו".
בצרפת אמר הנשיא עמנואל מקרון כי הוא מעודד את סירובם של מועדונים צרפתיים להשתתף ב"פרויקט הסופרליג המאיים על עיקרון הסולידריות והזכות הספורטיבית".
נראה שגם פוליטיקאים שאין להם הרבה במשותף מתאחדים בחששותיהם לגבי הליגה. אנריקו לטה, ראש מפלגת השמאל "המפלגה הדמוקרטית" באיטליה, אמר כי ההצעה – אותה תיאר כ"מתכונת NBA" היא "שטויות", והחל לציין את רשימת סיפורי האנדרדוג שיהפכו לקשים יותר בליגה כזו.
מתיאו סלביני, אוהד של מילאן – מהקבוצות הפורשות – אמר כי הוא "צריך להיות שמח שהקבוצה יכולה להשתתף בסופרליג האירופית, ותרוויח כסף רב ללא קשר לכישרון, מחויבות ותוצאות". אבל, כחובב ספורט וכ"איטלקי" הוא לא יכול לתמוך ברעיון. "כדורגל וספורט שייכים לכולם, ולא למעטים המיוחסים", כתב בטוויטר. "אני אוהב ניצחונות שמרוויחים בזיעה על המגרש, ולא כאלה שקונים במיליונים בשוק המניות".
תרגום: אלחנן שפייזר
