דירקטוריון קק"ל היה אמור להתכנס היום (ה') לאשר את שינוי מדיניות החברה בדבר רכישת קרקעות ביהודה ושומרון, אך בעקבות בקשה בהולה למתן צו מניעה זמני נגד קיום הדיון שהגישו חברי הדירקטוריון החליט יו"ר קק"ל אברהם דובדבני לדחותו, זאת למרות שהבקשה נדחתה בבית המשפט המחוזי בירושלים.
דובדבני החליט לבסוף לדחות את הדיון על מנת לאפשר לחברי הדירקטוריון להתעמק בנושא ולבחון את העמדות בנושא בצורה נוחה ומסודרת. "אין לנו כוונה לפעול בכוחניות, זו לא דרכנו" כתב דובדבני לחברי הדירקטוריון. "אנחנו מבקשים לקבל החלטה מסודרת בנושא החשוב שעל הפרק שהוא עיקרון בסיסי במטרות קק"ל". על אף זאת, גורמים אחרים בדירקטוריון סבורים כי הלחץ שהפעילו חברי השמאל באמצעות בית המשפט הביא לאי השגת רוב להעברת ההחלטה ובשל כך – לדחיית הדיון. לעומתם, חברי דירקטוריון אחרים סוברים שהרוב על חודו של קול יישמר גם לדיון הבא שיתקיים בשבועות הקרובים וזאת מתוך שיח עם הגורמים המתנגדים המתונים.
אתמול הגישו ארבעה עשר חברי דירקטוריון, ביניהם נציגי מפלגות יש עתיד, מר"צ והעבודה באמצעות עורכי הדין אמיר קדרי ועדי ברינה ממשרד טל, קדרי שמיר ושות' בקשה בהולה לבית המשפט המחוזי בירושלים למתן צו מניעה ארעי לקיים את הדיון, מלבד שינוי המדיניות שמבקש דובדבני להעביר, אמורה הייתה להיות מאושרת בדיעבד לדבריהם, רכישת קרקעות של קק"ל ביהודה ושומרון, בקעת הירדן וגוש עציון בין השנים 2017 – 2019 בהיקף של כ-95 מיליון שקלים.
חברי הדירקטוריון ביקשו למנוע את הדיון עד אשר יוצגו לכל חברי הדירקטוריון מלוא המסמכים והמידע הרלוונטי המצוי אצל ראשי הדירקטוריון העוסקים ברכישת הקרקעות בשנים אלה.
על פי המפורט בבקשה, בספטמבר 2019 היועץ המשפטי המיוחד לדירקטוריון קק"ל – השופט בדימוס יוסף אלון – הגיש ליו"ר קק"ל דאז חוות דעת העוסקת ברכישת קרקעות בשטחי יהודה ושומרון על ידי חברת בת של קק"ל – חברת הימנותא ירושלים. חוות הדעת קבעה כי רכישת הקרקעות באזורים אלה נעשתה כאשר החלטת דירקטוריון קק"ל התייחסה לירושלים והפריפריה, מבלי שנזכרת בהחלטה רכישות ביהודה ושומרון. עוד על פי חוות הדעת, רכישות אלה לא דווחו לדירקטוריון קק"ל כאשר השופט בדימוס אלון הדגיש: "היעדר אשרור או אישור כאמור טומן בחובו קשיים משפטיים משמעותיים בהיבטי התנהלות והמשטר התאגידי בקק"ל". בשורה התחתונה של חוות דעתו קבע אלון כי יש להביא בפני הדירקטוריון את אישור פעילות רכישת הקרקעות באזורים אלה החל מנובמבר 2017.
המבקשים ציינו כי חוות הדעת אינה מקובלת עליהם והציגו חוות דעת משפטית של עורכי הדין יהושע שופמן ואמיר קדרי שגורסת כי רכישת קרקעות ביו"ש יש בה חריגה ממטרות החברה שהיא חברה לתועלת הציבור ועל כן יש צורך בקבל אישור של האסיפה הכללית אך הדבר גם דרוש אישור בית המשפט לצורך אישור הרכישות שכבר בוצעו.
בעקבות חוות דעתו של השופט אלון, מונה עו"ד יהושע (שוקי) למברגר כבודק חיצוני לבחינת ההתנהלות התאגידית של קק"ל ביחס לרכישת קרקעות ביו"ש. טיוטת הדו"ח נמסרה באוגוסט האחרון לחברי וועדת ההנהלה של קק"ל ולא לכלל חברי הדירקטוריון – כך על פי העותרים, תוך התחייבות לשמירה על סודיות. ועדת ההנהלה שהוקמה על פי תקנון קק"ל כוללת את היו"ר, היו"ר העמית וסגני היו"ר והיא מונה 12 חברים מתוך 37 חברי דירקטוריון.
כפי שמפורט בבקשה, דו"ח למברגר קבע כי נתגלו כשלים מהותיים וחמורים בהתנהלות התאגידית של קק"ל ביחס לרכישות ביו"ש אשר מעלים חשד לעבירות פליליות. בעקבות דו"ח למברגר מונתה חברת רואי חשבון חיצונית לבחינת ההתנהלות בקק"ל על מנת לבחון כיצד עסקאות אלה לא דווחו לכאורה בצינורות המקובלים בחברה, ולמעשה בוצעו תוך מידור של כלל הגורמים. בבקשה מצויין כי "דו"ח זה לא נמסר לאף אחד מחברי ועדת ההנהלה או הדירקטוריון".
בפברואר השנה, קיבלה ועדת ההנהלה ברוב דחוק החלטה המאמצת את חוות דעת השופט בדימוס אלון ובעקבות כן, המליצה על קווי המדיניות לרכישת קרקעות ביו"ש. הוועדה החליטה כי רכישת הקרקעות תתבצע בשטחי C וכי רשימת היישובים וההחלטות הספציפיות יתקיימו בהמשך ותגובש החלטה מקובלת שתובא לאישור הדירקטוריון.
באותו יום שלח גנץ מכתב לדובדבני וביקש ממנו להמתין עם קבלת ההחלטה עד אשר תיבחן על ידיו לאור היבטים ביטחוניים ולאור רגישות במישור הבינלאומי מול הממשל האמריקאי ובמישור היחסים עם יהדות התפוצות.
כשבוע לאחר מכן, התקיימה ישיבה בה נקבע ברוב זעום כי מתוך 138 מיליון שקלים שיועדו לרכישת קרקעות בכל שנת 2021, 38 מיליון יועדו לרכישת קרקעות ביו"ש וכי השימוש יעשה לאחר קיום דיון וקבלת החלטתה בדירקטוריון קק"ל.
לפני כשבועיים תוקנה ההצעה שאמורה הייתה להיות מועלית בישיבת הדירקטוריון היום. נוסח ההצעה הראשונית הביא להתנגדות בקרב חברי הדירקטוריון משמאל. לאחר התיקון נכתב כי קק"ל תבצע את הרכישות באזור יו"ש מתוך תקציבה ולא מכספי תורמים. על פי התיקון, קק"ל "תמשיך להקפיד כי כספי התורמים ישמשו אך ורק לאותן מטרות שהחוק מאפשר במדינת התורם".
עוד על פי ההצעה, "קק"ל תמשיך ותפעל ביהודה ושומרון בכל תחומי פעילותה", ורכישת קרקעות באזורים אלה תתבצע רק בקרקעות פרטיות, כשתינתן עדיפות לרכישה לצורך הרחבת יישובים קיימים.
את ההצעה הוביל יו"ר קק"ל אברהם דובדבני שנבחר לתפקיד באוגוסט האחרון. דובדבני הוא יו"ר מזרחי העולמי ואיש הימין הראשון שמכהן בתפקיד יושב ראש הקרן שאותו איישו עד כה אנשי העבודה. על פי ההערכות, ההצעה צפויה הייתה לעבור ברוב דחוק.
בניגוד לנכתב בבקשה שנדחתה כאמור בבית המשפט המחוזי בירושלים, הדירקטוריון היה אמור להביא בדיון לאישור ההצעה בנושא שינוי המדיניות לרכישת קרקעות ביו"ש, אך לא להביא לאישור העסקאות בשנים 2017 – 2019, אלא להביא לאישור את ההחלטה להעברת הסמכות לאישור העסקאות לוועדה המנהלת של הדירקטוריון.
"הפנייה לבית המשפט מצד המתנגדים זו קטנוניות שאין לה מקום", הגיב חבר הדירקטוריון ונציג מזרחי העולמי דוידי בן ציון. "אנחנו שומרים בארגון על עקרון הדמוקרטיה ושיח מכבד. לפנות לבית המשפט זו חריגה מכללי המשחק המקובלים וטוב עשה בית המשפט שהבהיר שזו לא הדרך לנהל את השיח הדמוקרטי שמתנהל בארגון. אני מצפה שכפי שאני מכבד את הפעילות של הארגון הזה בזוויות יהודיות שאני לא מחובר אליהם באופן אישי, כך הארגונים האחרים יכבדו את הרצון שלנו לפעול על פי תפיסת עולמנו בכל יהודה ושומרון וירושלים. אני מצר על כך שיש מי שלא מכבד את זה".
