אשר גרינברג (68), חקלאי בן לדורות של חקלאים במושבה מטולה, ניסה גם אתמול להעיר לחיים את מטעי האפרסקים שלו. "מגיל שש אני עובד בחקלאות, ובחיים לא ראיתי דבר כזה", הוא אומר. "העצים פשוט מסרבים להתעורר ולהצמיח עלים ופרחים".
בתקופה הזו של השנה הוא ופועליו אמורים לעבוד במרץ בחלקה שלו, בת 12 הדונמים – לעבור בין עצי האפרסק, מזן "סאמר סנואו", לדלל את הפרחים שחנטו כדי לשפר את איכות הפרי, ולאפשר לעצים לגדל פירות גדולים ובריאים יותר.
"אנחנו מגדלים את הזן הזה במטולה כבר 30 שנה, ולא נתקלנו בדבר כזה. השנה, מכיוון שלא היו כאן די מנות קור, העצים, בניגוד לטבעם, לא התעוררו כי לא אגרו די כוחות לקראת צמיחת האביב, ונותרו כמעט עירומים לגמרי", הוא מעריך, ותולה את התופעה בהתחממות כדור הארץ.
גרינברג מסביר שבראשית החורף, סביב חודש נובמבר, העצים הנשירים משילים את עליהם ונכנסים לתרדמת בת כשלושה־ארבעה חודשים. "בזמן השינה הם זקוקים למנות קור שמאפשרות להם להכין את עצמם לקיץ. השנה העצים כנראה מסרבים להתעורר כי לא קיבלו את המגיע להם".
כל שעה שבה הטמפרטורות נמוכות מ־7 מעלות צלזיוס נחשבת ל"מנת קור" אחת; אם הטמפרטורה עולה מעל 18 מעלות, מנת קור אחת מתקזזת ונמחקת. עצי הפרי דורשים כמה מאות מנות קור, כאשר הדובדבן הוא המפונק ביותר, וזקוק לאלף מנות קור בעונת התרדמה. "זה היה חורף מוזר, והקיזוזים האלה, לצד חמסינים שהיו כאן לפעמים בימים, ולילות שלא היו קרים דיים, הביאו את העצים למציאות שלא הכרנו. השעון הפנימי שלהם התבלבל", הוא סבור.
מה לא ניסו גרינברג וחבריו החקלאים לעשות כדי להעיר את הצמחים שמסרבים לצמוח. "ניסינו להעיר אותם בכל מיני חומרים כימיים כמו חנקן ואשלגן וזרחן ומה לא. זה לא עבד עליהם", הוא אומר בייאוש. הוא אף ניסה לדבר אל ליבם העצי, ולא זכה להתייחסות. "אנחנו מאמינים שהעצים עוד יתעוררו ויוציאו עלים, אבל אנחנו כבר לא יודעים אם יוציאו פירות וכמה יניבו השנה".
תושבי מטולה מגדלים יותר מ־300 דונמים של זן האפרסק הזה, שנותר ישנוני. בעולם יש מאות זני אפרסק, ובישראל מגדלים כ־12 מהם, כל אזור והזנים המתאימים לתנאיו. אולי יתברר כעת שהזן הזה, האהוב והנפוץ במדינה, אינו מתאים עוד לאקלים המקומי.
"צפינו בתחילת העונה שהחורף הזה לא יבשר טובות", מציין ליאור סודרי, חזאי מטאוטק. "בסיכומה של עונת החורף 2021־2020, בצפון הצלחנו לגרד את ממוצע כמות המשקעים למרות הכול, אבל בימי גשם מועטים. באזור ירושלים כמות הגשמים הייתה מתחת לממוצע, במישור החוף ממוצעת ובנגב הייתה ממש בצורת. למעשה, בקושי הרגשנו חורף אמיתי השנה, וגם לא אביב".
גם במטולה נרשמה החורף ירידה בכמות המשקעים. לעומת כמות שיא של יותר מ־1,900 מילימטרים בחורף שעבר, החורף נמדדו 713 מ"מ בלבד. "אנחנו צופים שהבארות שאנחנו שואבים מהן לצורכי החקלאות לא יספיקו לנו עד סוף הקיץ, ובחודשים אוגוסט וספטמבר נהיה במצוקת מים", אומר גרינברג.
