במהלך אחת ההפגנות שהתקיימו בירושלים בסוף השבוע האחרון, צעקו המפגינים קריאות גנאי נגד יושב ראש הרשות הפלסטינית: "אבו מאזן יא מרגל, הבחירות יתקיימו על הראש שלך". הקריאה הזו כנראה מקפלת בתוכה את הסיבה האמיתית להצתת השטח בירושלים ולירי על יישובי הדרום. הנסיבות הללו הוכיחו שוב שירושלים ומסגד אל־אקצא, עדיין נחשבים לברומטר הביטחוני הפלסטיני.
במהלך השבת התקיימו הפגנות ברצועת עזה כהזדהות על המהומות בירושלים. התמונות והסרטונים של העימותים בין ערביי מזרח העיר לשוטרים בשער שכם ושער הפרחים, הופצו ברשתות החברתיות. התעבורה ברשתות החברתיות קיבלה חיזוק גם מדיווחים בערוצי הטלוויזיה בישראל שסייעו לנרטיב הפלסטיני והצביעו על ארגון להבה כמי שהצית את המהומות.
אבל לא "טרור הטיקטוק" או הפגנת ארגון להב"ה היו אלו שסיפקו את הטריגר להסלמה. מה שהצית את מרעומי 40 הרקטות שנורו במשך 24 שעות מרצועת עזה לעבר ישראל, הוא דווקא כוונתו של אבו מאזן לדחות את הבחירות לפרלמנט הפלסטיני למועד לא ידוע.
גדודי אבו עלי מוסטפא, הזרוע הצבאית של החזית העממית, לקחו את האחריות על הירי מרצועת עזה לישראל. אבל אין ספק שמי שנתן את האות לירי המסיבי, היה חמאס. ה־22 במאי הוא התאריך שנקבע על ידי אבו מאזן לקיום בחירות לפרלמנט הפלסטיני. בניגוד לעבר, אז חמאס החרים את הבחירות, הפעם בארגון הטרור העזתי בלעו צפרדעים רבות על מנת לקיים את הבחירות ולהשתתף בהן.
על פי סקרי דעת קהל, חמאס צפוי לנצח בבחירות, בין היתר בגלל המתיחות הפנימית בפת"ח שהובילה לריצה בשלוש קבוצות שונות. אבו מאזן דרש ריצה מאוחדת של פת"ח ברשימה שהוא הרכיב, ואף איים לפטר מהחברות בתנועה את מי שחשבו לרוץ ברשימות אחרות. איים וקיים. נאסר אלקידווה, בכיר הארגון ואחיינו של ערפאת, שילם בכיסאו לאחר שהביע תמיכה במועמדותו של מרואן ברגותי.
הניסיונות של אנשי אבו מאזן לשכנע את ברגותי לוותר על ההתמודדות כשלו. כתוצאה מכך, ברגותי גיבש רשימת מועמדים עצמאית שתרוץ מול רשימותיהם של אבו מאזן ומוחמד דחלאן, שמושך גם הוא בחוטים ממקום מושבו במפרץ.
ככל שמועד הבחירות מתקרב, ואיתו ההבנה שחמאס הולך לנצח בהן, אבו מאזן חיפש תירוצים לדחות אותן. ירושלים נבחרה להיות הסולם. יו"ר הרשות הפלסטינית ניסה להתסיס את השטח לאחר אירוע רכישת הבתים בסילוואן על ידי עמותת עטרת כוהנים. גורמים במזרח העיר טענו כי גם תקיפות החרדים שצולמו בטיקטוק קיבלו עידוד ממתנגדי קיום הבחירות הפלסטיניות.
ברמאללה כמובן האשימו את ישראל שאינה מאפשרת לקיים את הבחירות בירושלים, וקבעו כי אם תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים לא יכולים להצביע, לא יתקיימו בחירות כלל. בחמאס לא מוכנים לקבל את הקביעה ואת האפשרות שהבחירות לפרלמנט יידחו, הם בחרו להביע את דעתם באמצעות ירי לעבר ישראל.
זאת לא הפעם הראשונה שהמדיניות של אבו מאזן מובילה להידרדרות במצב הביטחוני בדרום. ב־2018 אבו מאזן הטיל עיצומים על רצועת עזה, שכללו ניתוק מהחשמל, הפסקת משכורות לפקידי רשות והידרדרות כלכלית של הרצועה. הסנקציות האלו הולידו את הפגנות "צעדות השיבה" על הגדר, טרור העפיפונים שהפך לטרור הבלונים, להצתת שדות החקלאים בדרום ולירי לעבר ישראל.
רבים הרימו גבה נוכח ההצהרה של אבו מאזן בינואר האחרון על קיומן של בחירות, לראשונה מאז 2006. הבחירות נועדו להציג אחדות פלסטינית בין חמאס לפת"ח אל מול העולם ובעיקר אל מול הממשל החדש בארה"ב. מנגד התגובה הישראלית לאירועים ב־2018 ולאירועי היממה האחרונה, שזוכים לביקורת מצד גורמים בימין, משרתת מטרה אחת: לשמר את ההפרדה בין רצועת עזה לרמאללה, ובין חמאס לאבו מאזן.
