בעשרים וארבע השעות הקרובות על הממשלה להתכנס ולקיים דיון על מינוי שר משפטים בהתאם להחלטת בג"ץ שהתקבלה אתמול (א') בדיון בעתירה נגד אי־מינוי שרים. לנוכח דרישות הרכב השופטים בראשות הנשיאה חיות, התחייבה הממשלה לדון במינוי אך לא התחייבה לבוא לבית המשפט עם החלטה.
אם לא ימונה שר, הודיעה הנשיאה חיות כי דיון נוסף יתקיים ביום שלישי. "אנחנו רוצים לתת הזדמנות לממשלה לבצע את הדברים בעצמה. מינוי של שרים בממשלת מעבר זו לא שאלה פשוטה ואנחנו לוקחים את הנושא ברצינות", אמרה הנשיאה חיות. עוד הוסיפה "תשריינו כולכם את היומן כי אם לא תהיה החלטה עד יום שלישי בצהריים למנות שר משפטים נתכנס לדיון".
לכאורה אין בעיה למנות שר בממשלת מעבר, זה נעשה כבר לא פעם ולא פעמיים. השאלה הלא פשוטה מופנית דווקא לבית המשפט – כיצד השופטים יכולים לצוות על הממשלה למנות שר?
הסיבה שבית המשפט ראה לנכון להתערב דווקא במינוי הזה, היא שבקצה שרשרת ההחלטות מדובר בעניין של חיים ומוות.
בית המשפט דורש למנות שר משפטים, אחד מתוך שישה שרים שכרגע משרדיהם אינם מאוישים, כיוון שהוא זה הממונה על התקנה המאפשרת לנהל דיונים בעניין הארכת מעצר באמצעות היוועדות חזותית מבתי המעצר, זאת כיוון שרק תשעה אחוזים מהם מחוסנים. תוקף התקנות פקע ביום חמישי האחרון ובאין שר משפטים – לא ניתן היה להאריכן. מכאן, שהשופטים מתייחסים לאי־מינוי שר המשפטים כדבר הבוער ביותר משום שמדובר בעניין של חיים ומוות בשל מגפת הקורונה.
ישיבת ממשלה טרם נקבעה אך כמה תרחישים יכולים להתקיים:
- ימונה שר משפטים שיובא לאישור הממשלה.
- ימונה שר משפטים שאינו מתוך הממשלה – דבר הדורש גם את אישור הכנסת.
- לא ימונה שר משפטים וסמכויותיו יועברו לשרים אחרים בממשלה. בתרחיש זה, על פי חוק יסוד הממשלה, ניתן להעביר סמכויות של השר שאינן ניתנות לו על פי חוק, וסמכויות שניתנות לו מתוקף תפקידו כשר משפטים – העברתן דורשת את אישור הכנסת.
השאלה כעת היא מה יעשה בית המשפט אם לא ימונה שר משפטים. האם תיראה כאן פגיעה שלא נראתה כמותה בהפרדת הרשויות? האם בית המשפט יוציא צו על תנאי לממשלה למנות שר משפטים לאלתר או עד תאריך מסוים? השופט פוגלמן לכאורה רמז כי בסמכות בית המשפט לעשות זאת מכיוון שמדובר בעניין משטרי ולא פוליטי, אלא שהחלטה על מינוי שר משפטים כרוכה בשאלות פוליטיות כבדות משקל.
החלטה כזו לא דומה גם לבג"ץ פנחסי המפורסם, אז קבע בית המשפט כי העובדה שראש הממשלה לא פיטר את השר פנחסי היא חוסר סבירות קיצוני, ועל כן בית המשפט החליט דה פקטו על פיטוריו במקום הממשלה. במקרה זה, עלולים השופטים להכריח את הממשלה לא לפטר שר, אלא להכריח אותה למנות שר ולהכריע בשאלה במקום נבחרי הציבור.
חלק מהמציאות הדמוקרטית הוא היעדר הכרעה. גם אם היעדר שר משפטים הוא מצב שמקשה על המדינה לתפקד כראוי, זה חלק מאותה דמוקרטיה בה לעיתים אין הכרעה. בית המשפט לא יכול להכריע בניגוד לכללים הדמוקרטים, למרות שהמצב נראה בלתי מתקבל על הדעת.
ניתן היה לקרוא בין השורות שבית המשפט אולי רומז לממשלה: כדאי לכם מאוד למנות שר, אחרת נכריח אתכם.
לכאורה, המועמד היחיד להתמנות לשר הוא בני גנץ, ראש הממשלה החלופי ומי ששימש כממלא מקום שר המשפטים עד שפקעה כהונתו. יכול להיות שהשארת בני גנץ כמועמד יחיד, תביא את בית המשפט להכריע שיש למנות את המועמד היחיד לתפקיד השר. השאלה שבית המשפט מציב בפני הממשלה היא מי יהיה השר, במקום השאלה שראוי היה לו להציב בפני הממשלה – האם יהיה שר.
בין אם תהיה החלטת ממשלה על העברת הסמכויות או על מינוי שר משפטים ובין אם לא, נראה שבכל מקרה מישהו יכריע השבוע על זהותו של שר המשפטים.
