תקופת הקורונה פגעה בפרנסתם של רבים. הן שכירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו והן עצמאים שהיקף עבודתם נפגע, חלקם באופן אנוש. אולם יש כאלו שדווקא בחסות הקורונה הצליחו להגדיל את רווחיהם אך בדרך עקומה – תוך העלמת הכנסות והתחמקות מתשלום מיסים.
מכת היעלמות המס ותדלוק הכלכלה השחורה – זו שאינה מדווחת, רווחת פה לצערנו עוד הרבה לפני הקורונה, אך אין ספק שיש כאלו שניצלו את המצב והרחיבו את התופעות הללו עוד יותר. פעילות עבודת הביקורת של רשות המיסים בחודשים האחרונים מספקת הצצה מעניינת להתרחבות הזו כמו גם לתופעות העלמות המס "השגרתיות" הרווחות במדינה.
למעט תקופת סגרים קצרה, דוכני המזון המהיר הפכו פופולאריים ברקע המגיפה, במיוחד כשעל המסעדות הוטלו הגבלות. רבים מהעסקים הצליחו לרשום הכנסות נאות ועדיין, פקחי רשות המיסים הופתעו לגלות, במהלך ביקורת בדוכן פלאפל בחיפה, שנערכה במסגרת מבצע ביקורות מע"מ ארצי, כי בעל הדוכן העלים הכנסות בסכום של מיליוני שקלים. בהכנות שנעשו לקראת הביקורת, עלה כי בעל העסק מדווח על רווח נמוך באופן חריג ביותר ביחס לעסקים אחרים בענף. בעקבות כך נערכה ביקורת יסודית במקום ועלה כי בעל הדוכן העלים הכנסות בשווי של יותר משלושה מיליון שקלים.
בביקורת אחרת שנערכה במסגרת המבצע, במינימרקט שכונתי בירושלים נמצא כי בעל המקום לא נרשם כלל במרשמי מע"מ. מבדיקה עלה כי העסק פעיל מזה שלוש שנים לפחות, ללא כל רישום או דיווח לרשות המסים. בביקורת במקום נמצאו שתי קופות פעילות ומבדיקת סרט הקופה נמצא שהרישום מופיע על שם בתו שגם היא אינה רשומה במע"מ. במקום נתפסו מסמכים רבים, וממצאי הביקורת העלו חשד להעלמת עסקאות בסכום של מיליוני שקלים.
עוד בעל מינימרקט נעצר בגדרה בחשד להעלמת הכנסות בסכום כולל של מיליוני שקלים. מבקשת המעצר עולה כי במסגרת מבצע ביקורות ארצי של רשות המסים לבדיקת דיווחיהם של עוסקים אל מול עסקאות אשראי, עלה החשד כי בעל המכולת אינו מדווח על כלל הכנסותיו. בעקבות החשדות, פתחו פקיד שומה חקירות מרכז בשיתוף פקיד שומה רחובות, בחקירה וביצעו חיפושים במסגרתם נתפסו מסמכים רבים מעסקו של החשוד וממייצגו.
ממצאי החקירה העלו חשד להעלמת הכנסות בין השנים 2016 – 2019 בסכום של כ-1.3 מיליון שקלים והעלמת קניות בסכום של כ-3.6 מיליון שקלים. החשוד שוחרר בתנאים מגבילים בהם ערבות עצמית על סך 300,000 שקלים.
"אני מאוד לא מסודר"
במבצע מע"מ ארצי שנערך לאחרונה בסיוע משטרת ישראל, נבדקו 200 בתי עסק מענפים שהראו צמיחה בשנת 2020 ביחס לשנת 2019. בין היתר נבדקו עסקים מענף הפיצוציות, פיצריות, מזון מהיר ושירותי הסעדה אחרים שהראו צמיחה בעקבות משלוחי "טייק אווי", ומענף מכירת מחשבים, טלפונים ניידים ומוצרים נלווים. לקראת המבצע נעשתה עבודה מודיעינית ונערכו קניות ניסיון ותצפיות, ואימות עסקאות אל מול חברות אשראי, סליקה אפליקציות תשלום, חברות משלוחים ועוד.
המבצע העלה ממצאים ראשוניים בעשרות בתי עסק שנבדקו בהיקף של למעלה מעשרה מיליון שקלים. כמו כן, נגבו במסגרת המבצע כ-168 מיליון שקלים ועוקלו 67 כלי רכב.
במבצע אחר של ביקורות מס הכנסה בעסקים ברחבי הארץ, לגביהם עלה החשד להעלמות מס בזמן הגבלות הקורונה, נערכו ביקורות ב-104 בתי עסק, ונמצא כי ב-43 מתוכם לא נרשמו הכנסות כחוק. כמו כן, במהלך הביקורות נמצאו 18 הפרות של חוק המזומן. במבצע השתתפו משרדי פקיד השומה ברחבי הארץ והפעילות כללה פעולות סמויות ביניהן תצפיות וקניות ניסיון.
כך, באזור ירושלים, הגיעו המבקרים לרופא שיניים, ומצאו כי הוא לא רשם תקבולים בסך כולל של 300,000 שקלים מכרטיסי אשראי. כשנשאל על כך, טען הרופא כי: "אני נמצא הרבה בחוץ לארץ והבת שלי שניהלה את הרישומים לא מבינה בזה כל כך". בביקורת אחרת בחנות בגדים במזרח העיר, נמצאו בספרי העסק תקבולים בסך 200,000 שקלים שהתקבלו באשראי ולא נרשמו בספרים.
באזור המרכז הגיעו המבקרים לבית גידול לחיות ומספרת כלבים, ומבדיקת חשבון ה"ביט", נמצאו מספר תקבולים שהתקבלו בסך 5,750 שקלים שלא נרשמו או תועדו כלל. טענת בעלת העסק על כך הייתה: "לא ידעתי אם ישאירו את הכלב או יחזירו אותו, לגבי שאר התקבולים אין לי כרגע תשובה". בביקורת אחרת, באטליז בתל־אביב נמצא כי בעל המקום לא רשם תקבולים בסך כולל של 6,440 שקלים במזומן, שנמצאו בקופסא של הצ'קים הדחויים. כשנשאל על כך ענה בעל האטליז: "מנהלת החשבונות לא הגיעה והיא זו שאמורה להפיק את הקבלה בעבור סכום זה". בביקורת אצל ספר שהוא גם שיפוצניק בזמנו הפנוי, נמצא אי רישום תקבולים בסך 7,244 שקלים. כשנשאל על כך ענה: "אני מאוד לא מסודר".
החביא את הכסף בקופסאות שוקולית
בדרום הארץ, הגיעו המבקרים לעסק שרותי חשמל לרכב באילת, שם ערכו תצפית מוקדמת ובה נצפה רכב שבוצע בו תיקון. כשנשאל על כך, בעל העסק טען שלא קיבל כסף, אך בשיחה של המבקרים עם בעל הרכב אמר ששילם 2,000 שקלים עבור התיקון. לבסוף בעל המוסך הודה שלא רשם כי "רצה להעביר את הכסף ישירות לספק שלו".
בצפון הארץ, ביקרו המבקרים בנגריה באזור טבריה עליה התקבל מידע מלקוחה על ביצוע עבודות נגרות מטבח עליהם שילמה 7,000 שקלים. מבדיקת הספרים נמצא כי תשלום זה לא נרשם. לטענת בעל הנגרייה הוא לא קיבל כלל כסף מהלקוחה, זאת למרות שהלקוחה אישרה בתצהיר על כך ששילמה לו. לקראת ביקורת במוסך בכפר בענה נערכו תצפיות מוקדמות במשך מספר ימים על המוסך ובו נרשמו מספרי רכבים שעברו טיפולים במקום. ביום המבצע נערכה ביקורת במוסך, ונמצא כי הרישום האחרון בספרים הינו מהחודש שעבר. לאחר שהמבקרים עימתו את בעל המקום עם התצפיות והמיידעים, הודה בעל המוסך כי ביצע טיפולים לרכבים וקיבל תמורתם סך של 6,000 שקלים שלא נרשמו כחוק.
ענף הפיצוציות, מושך לא מעט את פקחי רשות המיסים, לאור מספר לא מבוטל של מקרים בהם נמצאו אי סדרים. כך, בביקורת בפיצוצייה באשדוד התגלתה מגירה סמויה מתחת לקופה במסגרת חיפוש מקיף אשר ערכו המבקרים במקום, ובה הוטמנו בשקית שטרות ומטבעות בסך של כ-10,000 שקלים. לטענת בעל העסק, הכסף נועד לעודף ללקוחות ולתשלום במזומן לספקים. בעקבות הממצאים הוא נחקר וזומן לשימוע. תופעת החבאת המטבעות עלתה גם בעת ביקורת בפיצוצייה בעכו. בחיפוש אשר נערך במקום נמצאו קופסאות "שוקולית" וקופסאות פח ללא תיעוד, כשהן מלאות במטבעות בסך אלפי שקלים. בעל העסק טען כי הכספים משמשים "כעודף ללקוחות".
בפיצוציה בחיפה, אשר דרשה ממע"מ החזרים רבים בשנת 2020, נמצא, כי על המוצרים אין כלל מחירים. מבדיקה מעמיקה נמצאו הפרשים בסך של כשני מיליון שקלים בין הדיווחים למס הכנסה לבין הדיווחים למע"מ. בעוד פיצוציה בחיפה, נמצא כי ברשות העוסק שני כספומטים (ATM) כאשר על כל העברה כספית הוא מקבל עמלות, עליהן לא מדווח כלל. בשיחה עם יועץ המס של בעל המקום התברר כי הוא כלל לא ידע על קיומם.
