כבר 37 ימים חלפו מאז הבחירות לכנסת ה-24, ובימינה ממשיכים בקו עוצר הראיונות שהטילו על חברי הרשימה. בניסיון לעצור את ה"עליהום" נגדם, כתבו חלק מהח"כים לפעיליהם הסבר על המשא־ומתן המורכב ומבקשים מהם תמיכה.
הביקורת העיקרית כלפי המפלגה עוסקת בהישענותה ההולכת ונרקמת על יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, ועל הניסיון של בנט להביאם לשיתוף פעולה בהצבעה על הקמת ממשלת האחדות, עליה הוא עובד בקדחתנות בימים אלו. "אני נמצא עם נפתלי בנט כמעט מהיום הראשון שלו בפוליטיקה", העיד ח"כ ניר אורבך, "אני לא מכיר אנשים ימניים יותר ממנו ומאיילת שקד".
דברים דומים כתב ח"כ אביר קארה, בקבוצת הווטסאפ של "השולמנים": "הכל בסדר, אשמח שידליפו אותי", הוא הרים להנחתה. "כמו שנפתלי אומר, וראיתי כמה שהוא מנסה בשיניים, האצבעות שלנו בימין. הצבענו יחד עם הליכוד בוועדה המסדרת, ואז יוצא נתניהו באובססיביות ותוקף את בנט. לא סער, לא סמוטריץ', לא מנסור עבאס. מי שעמד בסיכום איתך שעה קודם – נגדו אתה יוצא? היחידי שפוגע בשלטון הימין ומונע הקמת ממשלה כזו כל פעם, זה אותו אחד שבבחירות שעברו מינה את עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות ומפלגת העבודה לשר הכלכלה. היחידי שפוגע בכל ההזדמנויות של הימין, האיש עם השיער הסגול", כינה את נתניהו.
במוצאי השבת נערכה הפגנת ליכוד מול ביתו של אורבך: "אתם הולכים לעשות קרע בעם ישראל, תעצרו את ממשלת השמאל הקיצוני. איפה התורה שלך? מספיק שניים מימינה וזה נעצר", צעקו לעברו המפגינים.
מול גל הדיווחים על פירוק הרשימה והאפשרות כי חלק מאנשיה, בהם איילת שקד, עמיחי שיקלי וגם אורבך – לא יצטרפו למהלך, ועל אף השמועות האחרון דווקא נותן גיבוי מלא לבנט. "כשמתנהל משא־ומתן מורכב ובכדי להצליח בצורה הטובה ביותר חייבים שקט תעשייתי וחייבים לתת גב להנהגת המפלגה ולנושאים ונותנים".
קארה הוסיף על עמיתו וטען ש"כמובן שלחשוב שאני אערוק זה חוסר היכרות איתי, אם הייתי רוצה היינו רצים עם הליכוד, הסיבה שלא רצנו שם ידועה לכולכם".
במקביל, אורבך ביקש מהפעילים לשמור על שתיקה בקבוצות ולא לדון באפשרויות השונות, בטענה שעיתונאים ואנשי תקשורת יצטטו את דבריהם ויגרמו לבעיות במשא־ומתן. "אתם חייבים להבין שאינכם אזרחים 'פשוטים'. אתם נמצאים בקבוצות של המפלגה והתקשורת ואנשי מפלגות אחרות מסתכלים ובודקים היטב מה אתם אומרים בקבוצות – זה לא הזמן לוויכוחים ערכיים, חשובים ככל שיהיו, את הוויכוחים הללו מנצלים לרעה כנגדנו במרחב הציבורי ובחדרי המשא־ומתן. במשא־ומתן רגיל יש דיסאינפורמציה ופייק ושימוש בתקשורת וספינים חדשות לבקרים". הטענה היא שהדיבורים והוויכוחים משפיעים על דעת הקהל, על חברי הכנסת של הרשימה, על הפעילים והפעילות ועל הנושאים ונותנים.
אורבך כינה זאת "קרב לכל דבר וענין", וציין כי זהו "קרב על התודעה, קרב פוליטי וקרב מוסרי".
בשלב הבא אורבך הפנה אצבע מאשימה כלפי תומכיו שלא עומדים מאחוריו ומאחורי עמיתיו ומפציר בהם שלא להשמיע את הביקורת בחוץ. "בשאר המפלגות, הפעילים מגויסים ומפעילים לחץ על מפלגות אחרות. כך בליכוד, כך בציונות הדתית וכך גם במפלגות המרכז והשמאל. נותנים גב להנהגה שלהם ופועלים להשפיע על פעילים ומנהיגים של שאר המפלגות". לדבריו, "בכדי שנצליח בקרב הקשה הזה. בכדי שנצליח להקים ממשלה שמחויבת לערכים שלנו, אנחנו חייבים לפעול באותה שיטה".
