אחרי שבת קשה שעברה על עם ישראל, "הבוקר שאחרי" הגיע וגלגלי טחנות הצדק מתחילים להסתובב. כותרות העיתונים מדגישות לא רק את האבל כי אם את החיפוש אחר האשמים. מי ייקח אחריות?
הבעיה העיקרית היא שאין "בעל בית" אחד על הילולת ר' שמעון בר יוחאי במירון והאחריות על המקום מתחלקת בין ההקדשים הפרטיים שאמונים על שטחים בהר בהן נערכות ההדלקות, לבין המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים שבמשרד הדתות, משרד הדתות ומשטרת ישראל.
האחריות מתחלקת בצורה הזו בלית ברירה או אם תרצו – מחוסר עמוד שדרה של המדינה להפעיל את מלוא סמכותה הריבונית במקום.
במהלך סוף השבוע הוזכרו רבות כמה דוחות מרכזיים. הראשון והמשמעותי הוא דו"ח מבקר המדינה משנת 2008 שפורסם על ידי מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס ז"ל. בדו"ח נקבע כי ישנם ליקויים במערך כיבוי האש ודרכי המילוט, וכי "יש צורך מידי בשינוי המצב הקיים, בהפסקת ההזנחה והפגיעה בקדושת המקום, במניעת הפגיעה במבנים ההיסטוריים ובאבטחת ביטחונם וחייהם של מאות אלפי המבקרים במקום… יש לפתור את הבעיות באתר אחת ולתמיד, כדי לשמור על שלום ציבור המבקרים בו".
שלוש שנים מאוחר יותר פרסם המבקר דו"ח מעקב בו נקבע שהליקויים באתר לא טופלו ואחריות לארגון האירועים בל"ג בעומר לא הוטלה על שום גורם.
מסמך מרכזי נוסף הוכן לפני שש שנים במשטרה על ידי ראש הזרוע המבצעית באגף התנועה הארצי בשם: "מוחקים את הכתובת מהקיר". מסמך שהוכן על ידי נצ"מ אילן מור שהזהיר כי "שטח ההר אינו תואם את האירוע".
מסמך נוסף הוא פסק דין של בג"ץ מינואר אשתקד בעתירות להפקעת שטח הר מירון מידי עמותות ההקדשים לידי המדינה. בשנת 2013 שר האוצר דאז יאיר לפיד חתם על צו המפקיע את ניהול אתר ציון קברו של רשב"י לידי ניהול המדינה, ובשנת 2016 הועברה האחריות לניהול האתר למרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. בעקבות ההחלטה הוגשו עתירות לבג"ץ שביקשו לבטל אותה. במהלך ההליך המשפטי נערך הליך גישור שהתקבל בסוף על הצדדים כשהמדינה, למשך שלוש שנים, שומרת לעצמה את הזכות להפקיע את הציון במידה שההסכם הזמני לא יקוים. על פי ההסכם, אמור היה להיות ממונה מנכ"ל לאתר ופינוי מבנים מהמקום.
מסמך נוסף הוא פרוטוקול ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה משנת 2017 שנערכה בכנסת. בראשה עמד אז ח"כ דודי אמסלם שהתריע מפני אסון ואמר: "לא צריך לחכות שיקרה משהו. איפה שמתכנסים 300 אלף איש צריך להיות אחראי מטעם מדינת ישראל. הפרטאץ' הזה קורה כי אין מישהו שמבקש רישיון לאירוע, אז אין אחראי וכל אחד עושה מה שהוא רוצה".
רבים האשימו את המדינה על שלא מממשת את ריבונותה בהר ואת המשטרה שנכנעת ללחצים של גורמים חרדים ששולטים באותם הקדשים. ההאשמות מופנות גם כלפי הדרג הפוליטי וגם כלפי הדרג המקצועי.
ניצב בדימוס אהרון אקסול ראש אגף מבצעים במשטרה לשעבר מאשר שקיימים לחצים מצד גורמים שונים. "הלחצים בדרך כלל מגיעים מהעוזרים של העוזרים", אומר אקסול ומסביר, "ועיקרם סביב הכנסת אח"מים לכיוון ההר או בהגדלת מספר האנשים שיוכלו להיכנס למתחמים. אבל בצורה מוחלטת, המשטרה לא תאפשר להגדיל את כמות האנשים למתחם מסוים אם זה לא בטיחותי", הוא מדגיש.
אך הלחצים זו לא הבעיה המרכזית לדבריו: "הבעיות המרכזיות הן שראשית, מדובר באירוע דתי שמגיעים אליו מדי שנה מאות אלפים ושמעולם לא טופל בשום רמה רצינית. מדובר פה במתחם שאמור לעבור שינויים דרמטיים. הגיע הזמן להעיף משם את כל המבנים הלא חוקיים". אקסול מוסיף שגם אם המשטרה הייתה רוצה, לא יכולה להיות לה שליטה אבסולוטית על האירוע, "גם אם המשטרה רוצה לסגור את כל ההר אתה יכול הרי להגיע מכל כיוון אפשרי. תא השטח הוא מורכב".
אקסול מצביע גם על העובדה שהמשטרה נכנסה לדבריו לוואקום ניהולי של האירוע. "במדינה מתוקנת יש פיקוד על האירוע, יש מפיק. והמשטרה תפקידה לבוא לאותו מפיק ולהגיד לו אתה צריך לעמוד בתנאים האלה והאלה. היה ועמדת – בסדר. היה וחרגת, אתה עומד לדין פלילי. אין היום כתובת כזאת. אין מישהו שאני אתפוס אותו באוזניים ואגיד לו: סיכמנו על 1000 איש במתחם והבאת 4000, אתה עומד לדין פלילי. בעצם באירוע הזה המשטרה בעל כורחה נהייתה המפיקה".
אקסול מזכיר את מראות שושן פורים האחרון בו נאסרה ההגעה לירושלים בשל מגבלות הקורונה. "כמו בשושן פורים, גם אם המשטרה תגביל את העלייה להר, היא תצטרך להתמודד עם עשרות אלפים בכבישים ובהרים שגם ימצאו בסכנת חיים בשל כך וגם אז יבואו למשטרה בטענות. אין פה פתרונות קסם. זה נחמד להגיד תגבילו. מישהו מעלה על דעתו לסגור את הר הבית לתפילות ברמדאן? אני ממליץ לכולם לא להסיק מסקנות. הדברים צריכים להיבדק ברחל ביתך הקטנה".
ניצב בדימוס אקסול אומר שגם למשתנה הקהל באירוע צריך להתייחס. "אף אחד לא מדבר עליו, זה עוד לא הזמן. אבל בסוף גם הקהל צריך לדעת להתנהג במצבים כאלה. בינתיים כולם מחפשים למי להוריד את הראש. בסדר, נמצא את הראשים האלה. זה אומר שפתרנו את בעיית מירון? ממש לא. לפני אסון הכרמל נכתבו הרבה מאד דוחות והנה קרה אסון והכול השתנה. לא צריך לשלם מחירים כאלה כדי לקיים דוחות, יישומם לא צריך להיגבות בדם. זה מאפיין אותנו בכל האסונות לצערי".
הבוקר, לראשונה מאז האסון, אנשי המחלקה לחקירות שוטרים הגיעו לאתר מירון והחלו לאסוף מסמכים וראיות במקום ולפתוח למעשה את "תיק האירוע". החקירה הרשמית נפתחה, אך הקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית ממשיכות. לצד החתירה למציאת אשמים, עלינו לחתור לכך שאירועים כאלה לא יוכלו בשום צורה ואופן לחזור על עצמם בעתיד.
