"מערכת היחסים שלי עם המוות אינה רגשנית ואיננה מבוססת על פחד"
המאבק האישי במחלת הסרטן, מערכת היחסים הרגישה בין מערכת הביטחון לרבני הציונות הדתית וסוגיית גיוס הבנות. הריאיון שהעניק לפני כשנה למקור ראשון הרב תא"ל אביחי רונצקי שהבוקר הלך לעולמו
"אני אומר לעצמי וגם לאחרים: הירגעו, המשיח עוד לא הגיע, מה לעשות. בינתיים, כדי שנגיע לימות המשיח, צריך לדעת איך לאהוב, לקרב, ולהביא לכך שהיהדות תהיה חביבה על האנשים ולא תוקפנית ועוקצנית".
את הדברים הללו אומר תא"ל במיל' הרב אביחי רונצקי, הרב הצבאי הראשי לשעבר. נפגשנו לשיחה, בין היתר בעקבות ההתבטאויות החריפות והשנויות במחלוקת של הרב יגאל לוינשטיין נגד הבנות המתגייסות לצה"ל. "לא הופתעתי מדבריו של הרב יגאל", הוא אומר, "אני מכיר אותו שנים רבות. הוא חבר. הוא דיבר אל חוג שומעיו ואמר את האמת שלו, ואני משוכנע שדיבר מתוך כאב עצום על המצב בצבא. הוא הרי מלמד בהתנדבות במכינות קדם־צבאיות חילוניות, אהוב ומאהיב עליהם את התורה, אבל דבריו בשיחה האחרונה שפורסמה וגם הקודמת (נגד הלהט"בים) לא היו במקום. אלה לא דברים מכבדים, אלא פוגעים ומעליבים. במקומם צריך לחשוב איך מנמיכים את הלהבות ואיך מחברים".
הרב רונצקי כרבצ"ר. צילום: מרים צחי
אולי דווקא בגלל הדברים הללו, מכתבו של שר הביטחון אביגדור ליברמן שלשום שבו דרש מהרב לוינשטיין להתפטר מתפקידיו, ואף איים שאם לא יעשה כן תבוטל ההכרה במסלול ההסדר של ישיבת עלי ובמכינה הקדם־צבאית – מוציא מהרב רונצקי הצהרות לוחמניות וחד־משמעיות. "ההודעה של ליברמן היא חציית קו אדום", הוא חורץ. "לא רק ששר הביטחון לא פועל להנמיך את גובה הלהבות, הוא מטיל פצצה או חבית של דלק לתוך מדורת היחסים הרגישה גם כך של הציבור הדתי־לאומי ומערכת הביטחון. מהלך כזה משמש הוכחה לאותם אנשים שסבורים שהצבא ומערכת הביטחון ככלל מתנהלת באנטגוניזם נגד הציבור הדתי־לאומי. אני לא מקבל את הגישה הזו, אבל עבור אלה שכן סבורים כך – אי אפשר מבחינתם להימנע מלהבין שמדובר במגמה".
מה עומד מאחורי ההודעה הזו?
"ליברמן עושה את החשבונות הפוליטיים שלו. זו לא עמדה מוסרית. אני משוכנע לחלוטין שהוא לא התייעץ עם הרמטכ"ל או עם אף אחד אחר בצמרת הצבאית. חסרים אנשי שמאל שמתבטאים בחריפות? חניכי קורס טיס לומדים לתואר ראשון באוניברסיטת בן־גוריון בבאר־שבע. לא חסרים שם מרצים שהפה שלהם קיצוני יותר מהרב יגאל. אי־פעם שמענו על דרישה מצד שר הביטחון לפטר מרצה, או שצה"ל יפסיק לשלוח לשם את חניכי קורס הטיס? למרצים יש חופש אקדמי ולאנשי תורה לא?"
מה לדעתך צריך לעשות?
"עם כל זה שאני לא מסכים עם הדברים שאמר הרב יגאל לוינשטיין, צריך לזכור שהוא התנצל בשידור חי בערוץ 2. הוא השפיל את כבודו בפני המצלמות, וחזר ואמר 'פגעתי באנשים'. מודה ועוזב ירוחם. צריך לנהל נגד ההחלטה של ליברמן מאבק חסר פשרות עד לביטולה, מאבק ציבורי ופוליטי שאותו צריכים להוביל מנהיגי הציבור הדתי ובראשם המנהיגים הפוליטיים נפתלי בנט ואיילת שקד. ליברמן השליך לתוך המדורה חבית דלק שעלולה להעלות את האש לגבהים".
"שירות על טהרת הבנות"
כשרונצקי (65) מדבר על להנמיך את האש וליצור חיבורים בין אוכלוסיות, הוא יודע מקרוב על מה הוא מדבר. הוא נולד בחיפה למשפחה חילונית, ולמד בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי. את שירותו הצבאי החל בשייטת 13, ובעקבות בעיה רפואית עבר לצנחנים. במלחמת יום הכיפורים היה מ"פ בסיירת שקד ונלחם בחזית הדרום. במהלך שירותו בסיירת שקד החל בתהליך חזרה בתשובה.
רונצקי הוא בוגר ישיבת מרכז הרב, שימש ר"מ ב'עטרת כהנים', ובתחילת שנות השמונים היה שותף לייסוד היישוב איתמר שהקימו חוזרים בתשובה בוגרי מכון מאיר. ב־1998 הקים את ישיבת ההסדר במקום, ועמד בראשה עד שחלה במחלת הסרטן לפני שנתיים, מחלה שתקפה אותו פעמיים. ב־2006, לאחר ההתנתקות, מונה לתפקיד הרב הצבאי הראשי. בתקופתו הורחבה פעילות תחום התודעה היהודית, שלימים עמד במוקד המחלוקת בין מנהיגי הציונות הדתית לרמטכ"ל סביב ההחלטה להוציאו מהרבנות הצבאית.
הוא עצמו עמד בעין הסערה התקשורתית כמה פעמים, בין היתר בשל מכתבו לראש אכ"א בעקבות ריאיון בעיתון 'במחנה' עם קצין דתי הומוסקסואל. הרב רונצקי טען שאין מקום לתת במה בעיתון של הצבא לאדם בעל נטיות הפוכות, כלשונו. את דברי הרב לוינשטיין הוא מגדיר כמשגה חמור של סגנון, אם כי לא של תוכן.
הרב רונצקי. צילום: יהודה לחיאני
רבנים רבים, גם בציונות הדתית, אוסרים על בנות להתגייס, אבל מאין מגיעה האמירה ששירות בצבא יהפוך בנות ל"לא יהודיות"?
"הוא דיבר על שירות משותף של בנים ובנות ועל שירות קרבי של בנות. אישה איננה איש, וזה דבר שבהחלט עלול לפגוע. שירות כזה מחספס ופוגע בעדינות של הבת. שלוש בנותיי שירתו בשירות הלאומי, ואחת מהן הייתה נשואה בעת שירותה לקצין צנחנים. אני סבור שהשירות הלאומי עדיף. יש בנות שמעדיפות את הגיוס לצבא. יש סגנונות שונים של התנהלות דתית, עם הפרדה גדולה יותר או פחות או ללא הפרדה. יש בנות שאינן מרגישות בבעיה ללכת לצבא גם בשל החינוך שקיבלו בבית. ההמלצה שלי לבת המבקשת להתגייס היא ללכת למסלולים המתאימים לבנות הדתיות, ולא בשירות הקרבי שהייתי מכנה אותו 'המסתער'. לא הייתי רוצה לראות בת דתית מסתערת, צועקת, מתגלגלת או סוחבת מא"ג. הייתי מא"גיסט ואני יודע מה זה".
קרקל הוא מחוץ לתחום לבת הדתית?
"להיות בכיתה מעורבת, שבמצבת השמות שלה כתוב 'דבורה, שמעון, ראובן, רבקה', כשמסתערים ביחד, שוכבים במארב ביחד? סיר הלחץ של העבודה הקרבית המשותפת ביום ובלילה, אווירת הבסיס הצבאי, שפת הדיבור, כל זה עומד בסתירה לעולמה של הבת הדתית".
הרבצ"ר לשעבר הרב וייס אמר בזמנו שאם בנים ובנות יהיו יחד בטנק בסוף ייוולד שריונר קטן.
"חלילה, אני לא משתמש בביטויי לעג כאלה. הצבא מקפיד על פקודות ההפרדה במגורים. אבל מטבע הדברים, כשבן ובת נמצאים בתוך ד' אמות, זה לא העולם שלה. זה תרתי דסתרי. ההמלצה שלי לבת הדתית היא ללכת למודיעין או למערך ההדרכה הבנוי ברובו על בנות. גם בשריון, בהנדסה, בחי"ר. הצבא בנה יחידת תצפיתניות המוצבות בגבולות והן עושות עבודה חשובה כחלק מהשירות הקרבי. הכול, גם המפקדות, על טהרת הבנות".
האם אתה סבור שההתנפלות על דברי הרב לווינשטיין, שלא פסקה גם אחרי התנצלותו, תביא לכך שרבנים יימנעו מלומר את דעתם גם בפורומים סגורים של ציבור שומעיהם, מחשש שיוקלטו ויופצו?
"חלק מהרבנים בוודאי, אבל הרב יגאל ורבנים אחרים בעלי דעות ברורות, כאלה שהיו מפקדים בצבא, לא יימנעו. אני משוכנע שאם היה צריך לחזור על הדברים הוא היה מדבר אחרת. ההתנצלות שלו הייתה אמתית ומקרב הלב. הוא הבין שפגע פגיעה קשה בבנות, בהן שכנות שלו בעלי. הוא דיבר בסערת נפש גדולה, ושגה".
מאידך גיסא, האם על הצבא השתלט השיח הליברלי־פמיניסטי? משהו רע עובר על צה"ל?
"משהו רע? ראה, הצבא הוא חלק מהחברה הישראלית והעולם מסביב, ומה שעובר על החברה קורה בצבא. יש כוחות חזקים של ליברליזם. זה רחב מדי מכדי להכליל על החברה, אבל זה בהחלט משפיע. לאחרונה השתתפתי בכנס של המכון לדמוקרטיה והמכון הלאומי למחקרים ביטחוניים שעסק בשירות נשים בצבא. כשהגיע תורי שאלתי את עמוס ידלין, העומד בראש INSS, איך הנושא הזה קשור בכלל למחקרים ביטחוניים? הוא השפיל את ראשו ולא ענה לי. המכון הוציא שתי חוברות ארסיות לקראת הכנס, כביכול מחקר אובייקטיבי נגד הציבור הדתי־לאומי. דיברו שם במונחים של 'הדתה' של הצבא, שזה בכלל מונח של חצי אנטישמיות באצטלה אקדמית".
אינך מודאג מכך שבשיח הצה"לי החדש ה'שוויון' ו'הניצחון בקרב' הם ערכים שווים?
"הדברים שהרב אלי סדן ואחרים נאבקים עליהם עכשיו קשורים בפקודת השירות המשותף. אני למשל לא מבין למה שינו את פקודות השילוב הראוי שהייתי חלק ממנסחיהן. חזרתי לצבא בתחילת 2005 לשלושה חודשי מילואים כדי להקים את מנהלת השילוב הראוי. הקמתי גוף של עשרה אנשים, דתיים ולא דתיים, עברנו ביחידות צה"ל ועשינו עבודה מצוינת שהתקבלה על ידי כולם. אט־אט, במהלך שגוי מאוד, הוחלט לשנות את הפקודה בשם ובתוכן. כבר בתחילתה נאמר שלצבא יש מטרה של 'שוויון' יחד עם הניצחון בקרב. כאילו הצבא הוא מעבדה לשוויון. אם גדוד מגדרי טוב יותר בהיבט המבצעי אז הוא עדיף על גדוד מעורב, ואין כל סיבה להוריד מרמתו המבצעית בשם השוויון. זה מושך בנות גם מבלי שיחשבו על זה יותר מדי. הרב יגאל דיבר על הסחף הזה. 'משגעים את הבנות שלנו' הוא אמר".
מי משגע?
"עיתון 'במחנה', הפרסומים האינסופיים. יש בנות רבות שהן אידאליסטיות, חכמות, איכותיות, והצבא רוצה אותן. הוא דיבר על כך שיש סחף גדול, ומספר הבנות המתגייסות עולה במאות אחוזים".
וזה בעייתי בעיניך?
"כל בת צריכה לעשות את החשבון שלה, ולברר היטב מה היחס בין התרומה שלה לבין עולמה הדתי".
הרב רונצקי אינו שותף לאיסור הגורף שהטילו רבנים על גיוס הבנות. לדבריו, צה"ל הקים מסלולים מתאימים לבנות דתיות, ובהיותו רבצ"ר ארגן ימי לימוד ועיון לאותן יחידות.
אם אני מתרגם נכון את דבריך, הצבא מיועד לבנות שרמתן פושרת יותר אבל לא למעולות ולחזקות. האם אין בכך פגיעה בבנות ואולי גם במערכת החינוך שלנו, כשאומרים שאין סומכים על חוסנן ויכולתן לשמור על רמתן הדתית גם בצבא?
הרב רונצקי מזכיר את תמר אריאל ז"ל. "היא דיברה אתי בזמנו. היא הייתה נווטת מעולה, והרי שם בשחקים אין בעיה של 'ייחוד'… אבל מי שהכיר אותה ידע שהיא אישה חזקה בנפש וברמתה הדתית. לבת כזו הצבא מתאים מאוד. המסקנה היא שבת תשאל את עצמה ואולי תתייעץ עם 'אלומה' (עמותה לסיוע לבנות דתיות לקראת שירותן הצבאי או הלאומי, מ"ט) מהו המסלול המתאים עבורה".
סרן תמר אריאל ז"ל. צילום: אדי ישראל
לברר לפני שצועקים
לפני כמה שבועות קרא הרמטכ"ל רב־אלוף גדי איזנקוט לרב רונצקי לשיחה אישית. היה זה בעקבות ביקורת שנמתחה עליו מחוגים רבים בציונות הדתית על כמה מהחלטותיו ובהן בעניין תחום התודעה היהודית, ההכרזה על הקמת יחידות מעורבות ושירות משותף, וגם הפקודות החדשות בדבר גידול זקן. לדברי הרב רונצקי, הרמטכ"ל, בפגישות שקיים עמו ועם רבנים נוספים, מבקש למנוע קרע בחברה.
בפגישה השתתפה גם רעייתו הרבנית רונית. "זו הייתה שיחה בגובה העיניים", מגדיר הרב את הפגישה. "אנחנו מכירים שנים רבות. הוא העלה לפנינו את תחושתו כי בין הצבא – ואף בינו באופן אישי – ובין הציבור הדתי־לאומי יש משבר אמון. לדעתי הרבנים המתבטאים נגדו עושים לו עוול גדול מאוד. הרמטכ"ל איזנקוט הוא איש טוב. מלבד היותו מקצועי הוא אדם קשוב ובעל מידות, נטול 'פוזות' ואמתי. מטרותיו טובות, שכן הוא רוצה לחבר את הקבוצות השונות בצבא. נכון שנעשו טעויות גם בתקופתו, אבל מי שלא עושה לא טועה".
איזנקוט. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לצד הביקורת על הקמת הגדודים המעורבים מסתייג הרב רונצקי מההתבטאויות של אישים בציבור הדתי נגד מינויו של מפקד חובש כיפה, תושב ברוכין, סגן־אלוף ניר דופט, למפקד אחד הגדודים הללו. "הדיבורים האלה, 'איך מעז מפקד שהוא עצמנו ובשרנו לפקד על גדוד כזה', מפריעים לי מאוד. אני עוד זוכר את הביקורת, ההתקפות ושיחות הטלפון שספגתי כשהסכמתי לכהן כרבצ"ר אחרי ההתנתקות. מה זה צריך להיות? מותר לי לקבל החלטות ביני לבין עצמי. מג"ד כזה יכול לשנות דברים רבים, ובדיעבד יכול להכניס יהדות לגדוד עד כמה שאפשר. הרבה מערכות בחברה הישראלית מקובלות עלינו בתור 'בדיעבד'. הצבא הקים גדודים מעורבים כדי לענות על הצורך של בנות שרוצות להיות קרביות ולא ניתן לעצור זאת. הן נמצאות בקו, אינן חוצות את הגבול, האימונים שלהם שונים. הרמטכ"ל אמר לי במפורש שאין כוונה להקים גדודים מעורבים בשריון. כל הרעיון הוא להקים מערך טנקים להגנה על הגבולות שבו ישרתו בנות בלבד. זה לא 'כצעקתה'. חלק מהרבנים החלו לצעוק ולאיים שלא ישלחו את תלמידיהם להסדר. אני אומר להם שצריך לשמוע, לברר את העובדות והפרטים, לדעת במה מדובר ולהנמיך את הלהבות, ואולי גם להיפגש עם הרמטכ"ל לפני שצועקים".
שמו של הרב רונצקי נקשר גם בהיבטים הפוליטיים שהתעוררו אחרי 'צוק איתן'. על דו"ח המבקר אין הוא מעוניין לדבר, מכיוון שלדבריו כלל לא היה מעורב בדיונים ובהחלטות. גורמים בכירים, בהם גם שר הביטחון לשעבר יעלון, האשימו אותו אז, מי ברמז ומי במפורש, כי הוא היה המקור לשליטה בפרטים המבצעיים שהפגין ידידו השר נפתלי בנט בישיבות הקבינט על עניין המנהרות. בעקבות האשמות אלה הורחק הרב רונצקי מהחזית. כאז גם היום, הרב מכחיש את העניין מכול וכול. "מה שפורסם היה עורבא פרח והוצאת שם רע. אמרו שהדלפתי דברים שעלו בחפ"קים. שטויות, לא היה ולא נברא. לא הייתי מעורב בדיונים האלה. הייתי שם עם החיילים ודברתי איתם לחזק את רוחם. השיח היחיד שהיה עם נפתלי היה על המורל של הלוחמים ולא כל דבר אחר".
רונצקי ניסה את כוחו גם במגרש הפוליטי. אחרי שהיה שותף פעיל בהקמת 'הבית היהודי' התמודד בפריימריז בבחירות האחרונות, שובץ במקום ה־13 ברשימה ולא נכנס. מקורביו אומרים כי התרעם על בנט שהבטיח לשריין לו מקום ריאלי ולא קיים. על השרה איילת שקד הוא מוכן להרחיב את הדיבור. שאלתי אותו אם היא עדיין עומדת בהתחייבותה לציית לפסיקותיו והנחיותיו. "אלה דברים שאמרה בתחילת הדרך, עם הקמת המפלגה", הוא אומר. "היום אנחנו בקשר קרוב. היא ונפתלי באו לבקר אותי בבית החולים".
עם יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט. צילום: פלאש 90
לאחרונה צוטטה שקד כמי שאינה פוסלת את האפשרות שבעתיד, במקרה שבנט יפרוש, תעמוד בראש המפלגה, ואף תגיע לכהונת ראש הממשלה. הרב רונצקי אינו מתחייב על כך, אבל מוכן להבטיח כי נכונו לה תפקידים בכירים בחברה הישראלית ובממשלת ישראל.
האם מתאים שאישה חילונית תעמוד בראש מפלגה כמו הבית היהודי?
"אני חושב שכן. יש לה תכונות מולדות שמתאימות להנהגה, ואשרינו שזכינו לאחת כזו בבית היהודי".
החיים שמעבר לחיים
בעוד שבועיים יעמוד הרב רונצקי במבחן חייו, ולא כקלישאה. הוא יוכנס לחדר הניתוח, ושם יכרתו הרופאים חלק ניכר מהכבד הנגוע בסרטן. המשך חייו תלוי בניתוח מורכב ומסובך זה. המחלה התגלתה באופן מקרי כשעבר בדיקות לקראת תרומת כליה שאותה החליט להעניק לאיש שכלל לא הכיר, בן למיעוט הערבי.
לריאיון הוא מגיע עם רעייתו רונית, המשמשת בימים אלה גם כנהגת אישית משום שהוא מתקשה לתפעל את ידו. את רונית הכיר עוד בתקופה החילונית שלו, כאשר הייתה הפקידה הפלוגתית בעת שירותו בסיירת שקד. בין הטיפולים הוא לומד בחברותא בישיבת איתמר, ועסוק בכתיבת יומניו האוטוביוגרפיים. בקרוב יפורסם היומן השלישי אחרי השניים הראשונים, שהראשון בהם חבט בבטן תלמידיו וחבריו מאחר שממנו למדו על דבר מחלתו. היומן נפתח בתיאור ליל שבת
הרב רונצקי ורעייתו רונית בהודו. צילום: איציק נשיא חכמת הדרכים
בבית החולים כשמהחדרים הסמוכים עולים מלמולים שונים, "רונית אומרת את מילות הקידוש ואני עטוף ביסוריי"… היומנים הבאים עוסקים במסכת חייו, חזרתו בתשובה, ימי האשפוז הרבים וחוויותיו בצמתים השונים שבהם עבר.
מה שלומך? אני שואל אותו. "בסדר", הוא עונה. "אין לי כאבים יומיומיים, אבל המצב הבריאותי בעייתי". על מחלתו הוא מדבר באופן ענייני, לא נמנע מלקרוא לילד בשמו 'סרטן' מבלי להסתתר מאחורי מילות קוד כמו 'המחלה'. "כדי שהדברים יהיו ברורים בראש ובראשונה לי, שאדע לפני מה אני עומד, גם כחלק מחשבון הנפש שלי אבל גם כדי לעורר אחרים", הוא מסביר.
"יש לי סרטן שני בתוך שנה, במקום לא סימפטי ובעייתי בכבד. איני רוצה להישמע דרמטי, אבל אדם שחייו נמצאים על כפות המאזניים, חייו נפרשים לנגד עיניו לכל אורכם. אני כותב על החיים שהיו, על אלה שיהיו ועל החיים שמעבר לחיים. יש תובנות על משמעות החיים, שבמצבי קצה כמו שלי התחדדו לי.
"אני חושב על כך שיש לנצל את החיים באופן משמעותי יותר, לא למען עצמך אלא למען הזולת, במיוחד כשימיך קצובים. השיא בנתינה הוא כאשר אתה עוקר איבר מתוכך ומעניק אותו למישהו אחר".
נראה כי התנהלותו האלטרואיסטית מחלחלת עמוק. השבוע נרשמה תרומת הכליה החמישית בקרב תלמידי הישיבה באיתמר. "אנשים רבים שתרמו כליה אמרו לי שעשו זאת אחרי שקראו את הדברים שלי. זה עשה לי משהו, לנצל את יכולת הביטוי שלי כדי להיות לפה לאנשים שהם או בני משפחתם נמצאים במצבים דומים.
"הרי אנחנו לא יודעים מה יהיה. תמיד יש סיכון שהסרטן יתפשט לאברים אחרים. 'מי בקצו ומי לא בקצו'. הציפיה היא לראות איך עושים יותר טוב בישורת האחרונה בחיים, הרי אינני איש צעיר".
אחרי פרישתו מראשות הישיבה באיתמר, ובין המחלות, הוא הקים ישיבה באזור הערבה התיכונה, בעיר-אובות. "זה מקום לא דתי שראשי היישוב בו התלהבו מהרעיון. מים המלח ועד אילת יש הרבה ציונות 'של פלפלים', של התיישבות, אבל ללא ריח של תורה ויהדות. בינתיים ההתקדמות נעצרה עד אחרי הניתוח, והתפילה שלי לקב"ה שייתן לי שנות חיים כדי שאוכל לממש את המטרה הגדולה הזו.
"בכלל אני מרגיש שהמחלה הביאה אותי לראות את הטוב שקיים בקבוצות האוכלוסייה השונות, גם כאלה שלא חיים או חושבים כמוך. לנסות לדבר בצורה נקייה יותר, טובה יותר. אני אומר זאת גם על רקע דבריו של הרב יגאל שהוא חבר שלי ולימדנו יחד בישיבה, אבל גם הציבור הכללי בישראל צריך לאמץ את הגישה של 'דברי חכמים בנחת נשמעים'. כיום הדבר התחדד אצלי יותר מאי פעם".
אני מבקש מהרב רונצקי לספר לי על השיחות שהוא מנהל עם הקב"ה. האם אתה כועס עליו, בא בטרוניות 'למה זה קרה לי'? "ממש לא", הוא משיב. "גם בגלל שיש לי את החשבונות שלי עם עצמי, וגם מכוח האמונה החזקה היומיומית בהשגחה הפרטית על כל צעד ושעל. זה לא אומר רק שיהיה טוב. השיח שלי אתו הוא בלשון בקשה בלבד".
בחוברת הראשונה מספר הרב רונצקי כי כאשר הרופאה שגילתה את מחלתו בבדיקה לקראת תרומת הכליה סיפרה לו על כך, הקושי האמיתי שלו היה בידיעה שכעת לא יוכל לתרום את הכליה. "עברתי הרבה בחיים, ראיתי את חבריי נהרגים במלחמת יום הכיפורים, הרצח באיתמר. מערכת היחסים שלי עם המוות אינה רגשנית ואינה מבוססת על פחד, אלא אני מישיר אליו מבט ומתוך כך נובעים כל החשבונות והמחשבות.
"חזרתי ללמוד תורה בישיבה בלי עול ראשות הישיבה. אני מתעורר השכם בבוקר, לומד וכותב עד השעות המאוחרות בלילה, דבר שלא עשיתי שנים".
עם מטיילים ישראלים בהודו. צילום: איציק נשיא, חכמת הדרכים
בימים אלה, הוא מספר לי, היה אמור להיות בהודו בפעם השנייה. ב-2015 נסע עם רעייתו לכמה חודשים, שהה בדרמסאלה ופגש עשרות תרמילאים וצעירים ישראלים שבאו לחפש את עצמם. הוא עדיין תמה מדוע קצינים מהצבא, טייסים ונווטים, אנשים שהם מלח הארץ, באים לשם כדי ללמוד את התורה ההודית.
"אני אומר לעצמי מה קורה פה. האם במדינה שלנו אנחנו לא יכולים להעמיד מולם את התורה היהודית? פגשתי שם את העם שלנו בפרספקטיבה הטובה והעדינה שלו, למה זה לא יכול להתבטא גם כאן?".
