מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הכריז היום (ב') כי יפתח בביקורת מיוחדת אשר תתחקר את האסון בהר מירון.
במסיבת עיתונאים שהתקיימה לפני כמה שעות התייצב אנגלמן, הגורם השלטוני הראשון שמתייצב מול המצלמות (למול שתיקת הפוליטיקאים וראשי המדינה), והודיע כי "מחובתנו לבדוק את האירוע ומה שקדם לו ויש בכוונתו לקיים את המחויבות הזאת בלא כחל ושרק".
"בשל הנסיבות הטרגיות, בעטיין נדרשת ביקורת ייחודית שתבחן את הכשלים שהובילו לאחד האסונות האזרחיים הגדולים, ברצוני להדגיש כי ככל שיעלו בביקורת היבטים של אחריות אישית, הדבר יבוא לידי ביטוי בדו"ח באופן חד משמעי, תוך התייחסות פרטנית לנוגעים בדבר", ציין אנגלמן.
עוד אמר כי "מדובר באסון שניתן היה למנוע. עתה, מוטל עלינו לבחון ולבדוק כיצד ואיך נדרש היה למנוע אירוע זה".
בדבריו אמר אנגלמן כי בדיקה שתיפתח תעסוק בשלושה מישורים עיקריים:
הראשון, בחינת התנהלותם ופעילותם של כלל הגורמים, מרמת מקבלי ההחלטות ועד דרגי השטח, לרבות מערכת אכיפת החוק וגופי החירום לקראת האירוע הנוכחי ובמהלכו.
השני ייגע באופן הטיפול במתחם קבר הרשב"י במהלך השנים, ובכלל זה הפעולות שננקטו לתיקון הליקויים שעלו בדוחות מבקר המדינה קודמים בנושא.
השלישי יעסוק בראייה רוחבית הצופה אל פני העתיד: כיצד מקיימים ומסדירים אירועים המוניים דתיים במדינת ישראל לצורך מניעת הישנותו של אסון מסוג זה בעתיד.
"הדבר לא אמור רק ביחס להילולת ל"ג בעומר אלא גם לאירועים נוספים כגון אירועי סליחות בכותל או הילולות אחרות", הדגיש אנגלמן. "בלילה שבין יום חמישי לשישי חוותה מדינת ישראל את אחד האסונות האזרחיים הגדולים, כאשר 45 חוגגים בקבר הרשב"י במירון, מצאו את מותם בנסיבות טרגיות ורבים אחרים נפצעו", אמר אנגלמן והביע את תנחומיו למשפחות ההרוגים.
הוא ציין גם את שני דו"חות המבקר שפורסמו ב־2008 וב־2011. "ביקורות אלו הצביעו על שורת ליקויים שאם היו באים על תיקונם, ייתכן והאסון היה נמנע. הביקורת הצביעה על ליקויים, בין היתר, בנוגע להיעדר גורם ממשלתי האחראי לטיפול הכולל בקבר והאחראי על ארגון האירוע, רמת תחזוקה ירודה, אי השלמת הפקעת מתחם הקבר לידי הגורם הממשלתי, תוספות בנייה לא חוקיות, תשתיות דרכים שאינן מספקות וכבישי גישה שאינם מותאמים – בפרט עבור רכבי הצלה באירועים רבי משתתפים.
"יובהר כי ככל שיעלה חשש לעבירות בתחום הפלילי, נפעל על פי סעיף 14ג לחוק מבקר המדינה והעניין יועבר ליועץ המשפטי לממשלה לבחינתו. כמו כן, אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית בנושא, אבחן את הרלוונטיות של ביקורת המדינה והערך המוסף מפעילותה, במקביל לפעילות הוועדה".
שני סעיפים נוספים בחוק מבקר המדינה עוסקים במענה לשאלה שנשאלת: ומה יעזור דו"ח המבקר הזה, אם השניים הקודמים שהתריעו על האסון הצפוי לא יושמו?
על פי סעיף 21א בכל גוף מבוקר ימונה צוות לתיקון הליקויים שבראשו יעמוד המנהל הכללי באותו גוף. על פי סעיף ג' "הצוות ידון בדרכים לתיקון הליקויים בתוך 60 ימים מהמועד הקובע כהגדרתו… יקבל החלטות בדבר תיקונם, וידווח על דיוניו ועל החלטותיו לראש הגוף המבוקר תוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטות".
לכאורה, על משרד המבקר לוודא שהחוק נאכף, אך סעיף 21ג לחוק מגלה כי אין מי שיאכוף את חוק המבקר. "לא קִיים עובד גוף מבוקר את שהוטל עליו בלא הצְדק סביר, יהווה הדבר עבירת משמעת לפי הדין המשמעתי החָל באותו גוף מבוקר". כלומר המקסימום שניתן להטיל על אחראי מטעם גוף מבוקר שלא ביצע את הנחיות המבקר, הוא העמדה לדין משמעתי.
