דיווח של בית החולים מאונט סיני בניו יורק בתחילת השנה על מקרי שבץ של חמישה חולי קורונה צעירים, העלה חשש לעלייה בשכיחות של שבץ מוחי גם בקרב חולים צעירים ללא גורמי סיכון וסקולריים, כמו יתר לחץ דם, סוכרת או עישון.
מחקר חדש ונרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת Stroke, בו לקח חלק הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ניסה לבחון לעומק את הקשר בין מחלת הקורונה לשבץ מוחי. המחקר מצא מספר לא מבוטל של מקרי שבץ מוחי בקרב חולי קורונה בקרב צעירים בהשוואה למקרי שבץ קודמים באוכלוסייה דומה לפני פרוץ המגפה. "הגיל הממוצע של חולי קורונה שסבלו משבץ מוחי היה 68, כשבימים ללא קורונה הגיל הממוצע של חולי שבץ בארץ עמד על 80. זה פער משמעותי", הסביר פרופ' לקר.
לדבריו, במהלך עבודת המחקר לא הוגבלו מקרי המבחן לקבוצת גיל מסוימת, אך החוקרים שמו לב כי אחוז נכבד מהחולים היו מתחת לגיל 55. "זה יותר משאנחנו רואים בדרך כלל במקרים של שבץ", ציין. הוא אומר כי "הממצא הזה הוכיח לנו שיש כיום יותר צעירים הלוקים בשבץ בעקבות הידבקות בקורונה, ושהגיל הממוצע בו לוקים בשבץ בימי קורונה יורד. בנוסף, נמצא ש-24 אחוזים מחולי הקורונה שסבלו משבץ היו מתחת לגיל 55, אחוז הרבה יותר גבוה מתקופה מקבילה ללא קורונה בגילים אלו".
במחקר השתתפו לא פחות מ-89 חוקרים וחוקרות מ-136 מוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם, בהם גם מוסדות מאיראן, לבנון ואיחוד האמירויות. החוקרים ערכו כמה מחקרים תצפיתיים על חולים שלקו בשבץ מוחי בקרב חולי קורונה שאושפזו בבתי החולים.
בתחילה, בדקו החוקרים את חומרת השבץ ותת־סוג השבץ. בנוסף, ביצעו החוקרים לאותם חולים הדמיה עצבית, ובחנו את ההבדלים בין חולים סימפטומטיים ללא־סימפטומים, שהתגלו חולים תוך הופעת שבץ מוחי. כמו כן, נבדקה ההשפעה של תחלואה באזורים גיאוגרפיים שונים על חומרת המחלה.
מבין 136 מרכזים ב-32 מדינות שהשתתפו במחקר זה, ב-71 מרכזים מתוך 17 המדינות היה לפחות מטופל אחד (או אחת) שסבל מקורונה ושבץ מוחי בו זמנית או מיד לאחר ההחלמה מקורונה. מתוך 432 חולים שנמצאו סובלים משבץ מוחי, 323 (74.8 אחוזים) סבלו משבץ מוחי איסכמי הנובע מחסימת כלי דם במוח, 91 (21.1 אחוזים) מדימום תוך גולגולתי ו-18 (4.2 אחוזים) מפקקת ורידי המוח.
פרופ' לקר הוסיף כי תופעה מעניינת נוספת שהתגלתה, הייתה שרוב מקרי השבץ נגרמו כתוצאה מפגיעה בכלי דם גדולים לעומת כלי דם קטנים במוח, מה שאינו שגרתי כיוון שבשנים בהן לא הייתה קורונה כמות המקרים המשניים לחסימה של כלי דם קטנים עולה על זאת הנובעת מחסימת כלי דם גדולים. בנוסף, שכיחות השבץ האיסכמי בקרב צעירים ללא גורמי סיכון קלאסיים לשבץ הייתה גבוהה הרבה יותר מהצפוי, דבר שאשרר את תוצאות המחקר הקודם של חוקרי מאונט סיני על שכיחות יתר של שבץ בצעירים חולי קורונה.
התופעה המדאיגה הזאת אינה מאפיינת מגדר מסוים וגברים ונשים לקו בה במידה שווה. עם זאת, במדינות שבהן יש השקעה גבוהה בבריאות, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של טיפולים באמצעות צִנתורי מוח בחולים צעירים עם חסימה של עורק גדול במוח לעומת מדינות עניות יותר, כך שיותר חולים ניצלו בהן ממוות משני לשבץ. מרבית חולי הקורונה שנפגעו משבץ מוחי סבלו גם מתסמיני קורונה בדרגות שונות ומיעוטם, כ-37 אחוזים, היו ללא תסמינים בעת שנפגעו משבץ ובבית החולים נבדקו ונמצאו נשאי הנגיף.
פרופ' לקר מוסיף כי ממצאי המחקר מרחבי העולם מחזקים את הקשר בין קורונה לשבץ, אם כי קשר זה לא הוכח כנפוץ במיוחד. "תוצאות המחקר מעודדות לבצע בדיקת קורונה לכל מטופל צעיר עם שבץ מוחי", הוא ממליץ. לדבריו, "מחקר זה מהווה עוד סיבה ללכת ולהתחסן כיון שהחיסון מוריד את התחלואה בקורונה ומכאן שגם את הסיכון לשבץ משני למחלת הקורונה בגיל צעיר. אני מקווה שמחקרים נוספים בתחום זה יוכלו לתרום עוד להבנת הקשר בין קורונה לשבץ מוחי".