על פי פרסומים זרים לפני יומיים תקפה ישראל מפעל פלסטיק בלב סוריה. העובדה שהסורים מגדירים את המקום הזה כמפעל פלסטיק לא אומרת דבר. בעבר כבר ייחסו הסורים לישראל תקיפה דומה באותו אזור, במקום שהתברר אחר כך, על פי תצלומי מודיעין, כמחסן המשמש לעברת טילים מדויקים מאיראן לחיזבאללה. אסד לא בהכרח יודע מה קורה אצלו בחצר האחורית. המחויבות שלו לאיראנים על שהצילו את שלטונו ולחיזבאללה ששלח אלפי לוחמים להילחם עבורו, גדולה מהרצון שלו להרחיק את הצרה הזו מביתו. זו גם הסיבה שהוא לא מרים את הראש ומגיב.
במעשים אלו מבהירה ישראל, אם היא אכן עומדת מאחוריהם, שהקווים האדומים כלל לא קשורים למגפה עולמית, ליחסי חוץ עם האמריקנים או לבעיות הפוליטיות בישראל. כל אלו רק העמיקו את ההבנה בישראל שלמרות הכול במלחמה בהתבססות האיראנית אין ברירה וישראל חייבת לשמור על עליונות באזור.
המצב הפוליטי בלבנון, הניסיון של אסד לשקם את סוריה והרצון של האיראנים לשמור על פרופיל נמוך בזמן שהם מנסים להחזיר לחזור לנשום באמצעות השיחות עם ארה"ב על חידוש הסכם הגרעין – כל אלו הם חלון הזדמנויות לישראל להמשיך ולהילחם בכל הכוח בניסיון להפוך את המזרח התיכון לבסיס טרור חסר רסן.
תקיפת עמדות חיזבאללה אמש (ד') בקונייטרה המיוחסת לישראל, היא עוד הוכחה לכך שחיזבאללה ממשיך לעשות כל העולה על רוחו גם מסוריה. בארגון הטרור יודעים שאחיזתם בדרום לבנון טובה מספיק ומתכוונים לייצר עמדות איום ממקום אליו לא יגיעו הכוחות הישראליים. נסראללה יודע שישראל לא חוששת לפעול על אדמת לבנון. הוא לא מעוניין בכך כי הוא יודע שתקיפה בלבנון תחייב תגובה שלו. לעומת זאת, תקיפה של עמדות חיזבאללה בסוריה יכולה לעבור בשקט תחת הכותרת "הסרנו את האיום והברחנו את המטוסים".
