כשנגיף סיני קטן החל להשתלט על העולם לפני קצת יותר משנה, צמחה והתפשטה יחד איתו תעשייה פורה של פרשנויות שחזרו על אותו רעיון: העולם כפי שהכרנו אותו, עומד להשתנות לבלי הכר. מומחים והגיגנים הסבירו לנו כי ההרס היצירתי של מגפת הקורונה עומד לשנות סדרי עולם, החל מהאופן שבו אנחנו עובדים ועד הרגלי הקניות שלנו. אולם עכשיו, כשהשמש הקיצית זרחה ומדינות העולם שואבות חיים חדשים מבקבוקוני זכוכית קטנים ומזריקות אותם אל כתפי אזרחיהן, נעשה ברור למדי: הכול נשאר בערך אותו דבר.
מהסקר שלפניכם עולה כי הקשר בין ישראל לתפוצות אינו יוצא דופן מהבחינה הזו. הסקר נערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון מחברת דיירקט פולס לקראת ועידת "עם עולם" שתתקיים ב־9־11 במאי ותשודר בשידור ישיר באתר מקור ראשון.
התשובות שקיבלנו מאזרחי ישראל לסדרת שאלות שקשורות ליהדות התפוצות, חציין בזיקה לקורונה, אינן שונות ממה שהיינו מצפים לשמוע. בסוגיית היחסים בין אזרחי ישראל ליהודי הגולה שורר קונצנזוס מוצק כי המתגוררים בארץ – מי שמחזיקים בתעודות זהות כחולות, משלמים מיסים וסובלים ממערכת פוליטית מקרטעת – הם שצריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי. באותו זמן שוררת ההבנה כי היהודים שמתגוררים מעבר לים אינם זרים מבחינתנו.
כך למשל, רוב מצטבר של כלל המשיבים לשאלה אם יש לחסן בתשלום יהודים מהתפוצות, אמרו שיש לפעול כך, אם בכלל, רק אם ישנן מספיק מנות לאזרחי ישראל. מי שסברו כי יש לעשות כן ללא קשר לשאלת זמינות החיסונים לישראלים הם בעיקר ימנים ודתיים, אולם גם אז מדובר בפחות ממחצית הנשאלים. השמאל־מרכז מחזיק בגישה מסויגת יותר כלפי יהודי התפוצות לעומת ימנים ודתיים – עניין ידוע שאף תואם את תפיסות העולם של שני הצדדים בשאלה הנצחית "מה אתה יותר, יהודי או ישראלי".
תוצאה דומה התקבלה כאשר שאלנו על החלטת הממשלה לאפשר את המשך העלייה לישראל גם בתקופה שבה נתב"ג הושבת כמעט כליל מאימת הנגיף. כאן התקבל רוב ברור (59.7%) של הסבורים כי זוהי החלטה נכונה. עם זאת, במרכז־שמאל מדובר ברוב שברירי של 50.5%, לעומת מספר גבוה יותר אצל המזדהים כימין, ועוד יותר אצל בעלי הזיקה לדת. הקו הזה נמשך בשאלה האחרונה שנוגעת לקורונה – האם יש לאפשר ליהודי העולם לבקר בארץ בעת הזאת. הרוב (56.6%) תומכים בכך, כל עוד הם מחוסנים וממדינות שאינן אדומות.
ומהמגפה שבקרוב כבר לא תהיה חלק מחיינו, אל השאלות האחרות שמציגות גם הן תמונה מעניינת. בשאלה אם כספי המיסים של ישראלים צריכים לממן חינוך יהודי בחו"ל, בשורה התחתונה מתקבל רוב שסבור כי אם יהודי התפוצות מעוניינים בחינוך יהודי, הם מוזמנים לעלות לארץ. אולם ההפרשים בין המשיבים שונים מהשאלות הקודמות. במרכז־שמאל התשובה מובהקת: כמעט 76% פוסלים את האפשרות הזו. גם בימין יש עדיין רוב לתשובה שלילית בעניין הזה, אולם הוא צונח ל־55.1%. ואילו אצל בעלי הזיקה לדת התמונה מתהפכת – 52.8% מצדדים בתמיכה כספית בחינוך יהודי בתפוצות.
המגמה נמשכת בשאלה הבאה, בעניין ביקור בקהילות ובאתרים יהודיים היסטוריים בעת מסע בחו"ל. רוב הישראלים נוטים לעשות זאת כאשר הם מטיילים בעולם הגדול, אך בקרב אנשי הימין הנטייה הזו מעט חזקה יותר; 62.2% מהם השיבו כי יעשו זאת לפחות "ברוב המקרים", אם לא "תמיד", לעומת 56.6% בשמאל־מרכז. באופן לא מפתיע, כשמגיעים לציבור הדתי והמסורתי, הפער מובהק יותר: 75.5% נוהגים לכלול במסעותיהם נקודות ציון יהודיות.
נראה ששנה של סגרים, בדיקות ווזריקות לא שינתה באופן משמעותי את הקשר העדין בין העם היושב בציון לשלוחותיו בעולם הגדול. האם זה טוב או לא? ישפטו הקוראים.
המדגם נערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון מחברת דיירקט פולס עבור מקור ראשון, ב־ 2 במאי 2021, באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 452 משיבים בוגרים (18+) מהאוכלוסייה היהודית בישראל. טעות הדגימה הסטטיסטית 4.5%+- בהסתברות של 95%.
