הריאיון עם ראש עיריית ירושלים משה ליאון אמור היה להתקיים באווירה חגיגית, לקראת ציון 54 שנים לאיחוד העיר בריבונות ישראלית. אולם האסון הנורא בהילולת ל"ג בעומר במירון, שהתרחש ימים ספורים לפניו, הטיל את צילו הכבד על שיחתנו. 14 מ־45 ההרוגים הם תושבי העיר, חמישה מהם ילדים. העירייה העמידה לרשות המשפחות ליווי פסיכולוגי וסיוע טכני בימי האבל והשבעה.
לקראת חגיגות יום ירושלים וריקוד הדגלים המסורתי בעיר, שמזמין אליו אלפים מכל רחבי הארץ, אני שואלת את ליאון אם יש חשש שאסון כזה עלול להתרחש גם בירושלים. "בעזרת השם, לא", הוא אומר. "אנחנו עושים הכול למנוע אירועים אפילו טיפה דומים חלילה, ואין ספק שאירוע כזה גורם לבדוק מחדש את כל האירועים המתוכננים, וזה מה שאנחנו עושים כרגע. כבר הבוקר התחלנו בפגישות על אירועים שונים שמתקיימים בעיר, ואנחנו רוצים לוודא עם המשטרה, אגף הביטחון של העירייה והפיקוח שהכול בטוח ושאסונות נוספים לא יקרו".
לאחר שנת קורונה שהביאה להשבתת האירועים, השנה "יתקיימו אירועים מכובדים וגדולים, ואנחנו מצפים שיהיו הרבה אורחים", אומר ליאון.
האם באירוע במירון נדלקה נורת אזהרה שמעידה על התנהלות האוכלוסייה החרדית, ועל הקושי של הרשויות לעמוד מול הלחצים שלה?
"יש כל הזמן לחצים מכל הכיוונים, לאו דווקא מהאוכלוסייה החרדית. בשביל זה צריכים לשבת אנשי מקצוע, שהם בסופו של דבר מחליטים, ועל פיהם צריכים לנהוג. פה בירושלים נערכים עשרות אירועים, וכל הגורמים יושבים על כל אירוע מבוקר עד לילה בדאגה שיהיה סדר, שהבמות יהיו חזקות ושיהיו דרכי הגעה ודרכי יציאה. אין אירוע שאנחנו עושים בלי אישור משטרה ומהנדסים, ומה שהם אומרים זה מה שקובע".
בקורונה ראינו שלא הייתה אכיפה מספקת בשכונות בירושלים. יש קבוצות קצה שעושות דין לעצמן.
"בעירייה לא מתעסקים באכיפה, אנחנו עושים מה שמותר לנו על פי חוק. כל התמונות שראית בזמן הקורונה הן מיעוט; יש בירושלים יותר מ־300 אלף חרדים, לא כולם התנהגו ככה".
השרים דרעי ואוחנה צריכים להתפטר?
"ממש לא, מי אני? בסך הכול ראש העיר ירושלים. אני חושב שמוקדם מדי להגיע למסקנות. אף אחד לא יודע מה היה ומה לא היה. צריך לבדוק את זה ולהתרכז בבדיקה. יש משמעות לכל דבר שאני אומר, לכן אני לא אומר".
אתה לא נכנע לחרדים בנושאים מסוימים?
"יש לחרדים שליטה בקואליציה שלי בדיוק כמו שיש לציונות הדתית, ההחלטות מתקבלות בדרך כלל פה אחד".
אם לא תסכים לכל מיני אירועים ובקשות, זה יקשה עליך לקבל מהם תמיכה בבחירות הבאות.
"מהרגע שנכנסתי לתפקיד עד עכשיו, אני לא חושב לרגע מה ישפיע על הבחירה שלי בפעם הבאה. היא תהיה בעזרת השם, אחרי שאוכיח הצלחה ואביא את ירושלים למקומה הראוי. ככה לא אצטרך יותר מדי להילחם על מקומי".
האלימות מאחורינו
עם תחילת חודש רמדאן החלו תקריות אלימות בעיר העתיקה וברחובות המובילים אליה. צעירים ערבים הכו והשפילו יהודים ברכבת הקלה וברחובה של עיר, בעיקר בעלי חזות חרדית, והעלו את התיעוד בגאווה לרשת טיקטוק.
"אין בכלל מקום לאלימות בירושלים", קובע ליאון. "צריכה להיות אפס סובלנות כלפי אלימות בירושלים, אסור שיכו יהודים חרדים, וגם להפך. הגוף היחיד שיכול לאכוף את החוק הוא המשטרה, והיא צריכה לדאוג לכך. מעבר לזה, אף אחד לא יכול לקחת את הדין לעצמו".
"בשנה האחרונה הלכתי כל שבת לכותל דרך שער שכם. אפשר וצריך ללכת, וכל יהודי יכול להגיע לאן שהוא צריך במזרח העיר. אין שבוע שאני לא מסתובב שם בביטחון רב, שקט ושלווה"
פעילי ימין באו להפגין ריבונות יהודית בשער שכם. יהודי לא צריך לעבור שם ולהרגיש בסכנה.
"תעשי לי טובה, ריבונות יהודית יש בכל חלקי ירושלים, אין על זה ויכוח ולא צריך להפגין. מה שלהב"ה עשו היה הבערה מיותרת של מזרח העיר. אסור שתהיה שום אלימות בעיר, אלימות רק מגבירה אלימות. אסור לתושב לקחת את החוק לידיים ולטפל באנשים אחרים".
יהודי יכול ללכת בעיר העתיקה בלי פחד ומורא?
"בשנה האחרונה הלכתי כל שבת לכותל דרך שער שכם ורחוב הגיא, ולפני שבוע הייתי בקבר שמעון הצדיק. אפשר ללכת וצריך ללכת, וכל יהודי יכול להגיע לאן שהוא צריך במזרח העיר. אין שבוע שאני לא מסתובב שם בביטחון רב, שקט ושלווה".
מה עמדתך על הצבת המחסומים? אחרי שהערבים פתחו במהומות הם הוסרו.
"לא שאלו אותנו לפני כן, כשנודע לי הייתי נגד, ועובדה שהורידו אותם. המחסומים לא סייעו במשהו, ותושבי מזרח העיר פירשו את זה שבאים להצר את צעדיהם. יאמרו לי שצריך את המחסומים האלה בשביל שמירת הסדר או לצורך ביטחוני; אז למה זה לא היה בשנים האחרונות? רק השנה נוצרו הבעיות האלה? היה עדיף לוותר עליהם, וטוב שכך קרה בסופו של דבר".
מה באשר לעימותים בעיסאוויה בשבועות האחרונים מול כוחות מג"ב?
"היו אירועים בעיסאוויה כמו שיש אירועים אחרים, צריך להרגיע אותם ולהמשיך הלאה. אנחנו לא יכולים לחיות תחת אלימות. אסור שתהיה אלימות בירושלים, זה לא טוב לאף אחד".
אתה יכול לומר שהאירועים האלה מאחורינו?
"כן, אני מקווה מאוד. נכון לרגע זה עברנו שבוע שקט יחסית. תחשבי שהיית צמה כל יום. צריך להתחשב, להיכנס לאווירה, להבין מה שהם עוברים ואת המצב הרגיש של חודש רמדאן".
זה מוביל אותי למה שקורה בהר הבית. בזמן שבשאר המדינה היו הגבלות נרחבות, בהר הבית היה חופש תפילה כמעט מוחלט למוסלמים.
"זה ממש לא נכון, היו פה שבועות על גבי שבועות שהר הבית היה סגור למתפללים. פעלנו במקביל למה שקורה בכל הארץ. כשהיה סגר אמיתי היה סגר אמיתי גם בהר הבית והוא היה סגור, וכשלא היה סגר או כשהיה סגר חלקי, אז בהחלט בהר הבית התפללו יותר".
תסכים איתי שהאכיפה בהר הבית לא הייתה דומה לאכיפה בשאר חלקי הארץ.
"מכיוון שאני לא מסתובב בהר הבית, אני לא עולה להר הבית, אני חושב שתלוי על איזו תקופה מדברים. פעם היה, פעם לא היה. דווקא מכיוון שכל העיניים נשואות להר הבית, צריך לנהוג מאוד מאוד בזהירות ובמתינות".
השקט חוזר לבלפור
בימים אלה מציין ליאון שנתיים וחצי לכהונתו, ומחצית הקדנציה מאחוריו. כמי שהקואליציה שלו כוללת את מרצ מצד אחד ואת הסיעות החרדיות מצד שני, הוא נוקט גישה של פתרון בעיות נקודתיות לכל מגזר, ושואף להסיר מעל סדר היום את הסוגיות הנפיצות ביחסי חרדים־חילונים.
"זו עיר מדהימה אבל גם קשה לניהול, עם אתגרים רבים", אומר ליאון. "אני שואף שירושלים תוביל את מדינת ישראל מבחינת ההגירה החיובית, הרמה הכלכלית, מקומות התעסוקה ואיכות החיים – לשם אני מתכוונן. אני מקווה שבשנתיים וחצי הבאות נקצור לא מעט פירות".
יש נושא אחד שאחרי שנתיים וחצי בכהונה אתה יכול לומר עליו "הצלחתי"?
"העיר נקייה והתשתיות הרבה יותר טובות. בכל יום שעובר, העיר מתייפה ומתנקה עוד. לדוגמה, הפרטנו את טאטוא הרחובות לחברות ניקיון שעושות את זה. הוצאנו 250 עובדים לפנסיה, ובמקומם הבאנו חברות ניקיון שעושות את העבודה מצוין. חוץ מנראות פני העיר, שכל מי שנכנס לירושלים שם לב לשיפור, אנחנו מובילים תנופת בנייה שלא הייתה כמותה עשרות שנים – גם בבנייה חדשה וגם בהתחדשות עירונית. קידמנו את קירוי כביש בגין שבמסגרתו ייבנו כ־1,800 דירות למשפחות ולזוגות צעירים, 300 חדרי מלון ו־10,000 מ"ר למסחר.
"עיריית ירושלים משקיעה משאבים רבים להפוך את העיר לאטרקטיבית ומזמינה לכלל הציבורים. הציונות הדתית היא מבחינתי שותפה אסטרטגית בבניינה ופיתוחה של ירושלים, ואחת המטרות שלי היא לייצר קהילה צעירה, חיה ותוססת לבני הציונות הדתית כדי שהם ירצו להישאר בירושלים ולחיות בה.
"בשנה האחרונה העלינו את תקציב מנהל החינוך במיליארד שקלים. גם במזרח ירושלים שיפרנו את תוכניות הלימודים והכיתות, וכתוצאה מכך יתווספו שם כ־3,000 תלמידים לתוכנית הלימודים הישראלית".
את בעיית הפקקים המעיקה, ששבה אלינו בשבועות האחרונים עם תום הגבלות הקורונה, הוא מקווה לפתור עד סוף כהונתו באמצעות נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית, פתיחת מנהרות וכבישי גישה מהירים – מיזמים שסלילתם ופיתוחם מתבצעים בימים אלה. "כשאני מגיע לתל־אביב אני מתגעגע לפקקים של ירושלים, משום שאין מה להשוות את הפקקים הנוראיים שם לכאן. אנחנו בדרך להקלה משמעותית, כביש 16 הולך להיפתח מכביש 1 עד גבעת־מרדכי, את המנהרות של בנייני האומה נגמור עד סוף הקדנציה, ובשנה וחצי הקרובות נסיים חלק נכבד מעבודות הרכבת הקלה".
כשנכנסת הבטחת לבנות עשרת אלפים יחידות דיור בירושלים, איך זה מתקדם?
"לא הבטחתי בשנה אחת, אנחנו מדברים על עשרות אלפי יחידות דיור שהתוכניות שלהן מוכנות ועומדות להיבנות. בדיור את לא יכולה לייצר מהפך מהרגע להרגע. אין הרבה שטחים פנויים שאתה יכול לבנות עליהם, אז הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא פינוי־בינוי של התחדשות עירונית. לקחנו בניינים ישנים והפכנו אותם למגדלים. עובדים על זה בשיא המרץ, לנצל את הקרקע ביעילות רבה יותר".
הבנייה המתוכננת ברכס לבן שבדרום מזרח ירושלים מעוררת מחאות של גופים ירוקים המוחים על הפגיעה בסביבה. "מדובר ב־5,000 יחידות דיור, בתוכנית שאושרה ויצאה לפועל לפני כהונתי. אני בוחן אותה מחדש, אבל אין הרבה ברירות לצאת נגדה. דבר אחד אבטיח לך: אני אנסה לשמור על המרחבים הירוקים כמה שאני יכול. הדיבורים הללו, שהמעיינות ייפגעו, הם פשוט לא נכונים. יש איזו תחושה שהרגת לתושבים את חוף הים של ירושלים. בדקתי את זה – וכל המעיינות והנביעות יישארו, שום דבר לא ייפגע".
לאחרונה ניתן אור ירוק לבנייה בגבעת־המטוס, אחרי דיון ממושך עם האמריקנים. למה לא מתחילים לבנות?
"שיווקנו 7,000 יחידות דיור דרך מנהל מקרקעי ישראל, ואני מקווה שנגיע לעוד אלף לפחות. יש תב"ע (תוכנית בניין עיר, ע"ג), אבל אלה שזכו צריכים להגיש תוכניות ולאשר אותן. אני מקווה שבתוך שנה־שנתיים, כמה שיותר מהר, תתחיל הבנייה".
על בנייה לדיור בעטרות אומר ליאון: "לפי שעה לא קיבלנו אישור להתקדם. אנחנו לוחצים על הדרג המדיני כדי שאפשר יהיה לאשר בנייה גם שם". אזורי התעשייה בעטרות לעומת זאת, מוסיף ליאון, פורחים. "השקענו 40 מיליון שקל לשדרג את אזור תעשייה ג' כדי שיהיה אטרקטיבי יותר ושיבואו עוד עסקים. זה אזור תעשייה מאוד מיוחד, אולי אפילו היחיד בארץ, שעובדים בו גם מהרשות הפלסטינית, גם ממזרח העיר וגם תושבי ירושלים היהודים".
כתושב שכונת רחביה, ליאון מכיר מקרוב את ההפגנות שמתקיימות כבר שנה וחצי מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור, אשר טורדות את מנוחת השבת של התושבים ואת שנת הלילה במוצאיה. "מבחינתי כשהם מגיעים באמצע השבת ומתחילים לעשות רעש זה נורא ואיום, זה לא מתאים לירושלים ובטח לא לשכונה שלנו", הוא אומר. "אבל עכשיו גמרנו, זה הסתיים. מה שיש עכשיו זה שטויות, מספר קטן של מפגינים. היו שם שלושה מאהלים ועוד אחד בגן העצמאות, וכעת אין שם שום דבר. המדרכה ריקה, הכול פונה. קיבלנו אור ירוק מבית המשפט ופינינו".
למה לו פוליטיקה עכשיו
לפני שאנחנו עוברים לשוחח על הכאוס הפוליטי, הדלת נפתחת והריאיון נקטע. אל הלשכה נכנס סגן שר התחבורה אורי מקלב, לדיון על פתרונות לתחבורה ציבורית לכותל. ליאון מכנה את מיזם הרכבל המתוכנן שם "פתרון ענק לירושלים", ומסביר לנו כי מדובר ב"3,000 איש בשעה. תחשבי כמה אוטובוסים נחסוך. הפרויקט הזה מאוד ירוק, הוא ימנע את העשן של האוטובוסים".
לאחר שמקלב יוצא מהלשכה, אני מבקשת מליאון, כמקורבם של יו"ר ש"ס אריה דרעי מזה ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מזה, לשתף אותנו בידע שלו על המתרחש בכנסת, הרחוקה מכאן מרחק הליכה. אתה בקשר עם כל הגורמים, אני מציינת, מה אתה מבין מהם?
"נכון שאני מכיר את כולם ואני בקשר עם כולם, אבל אני ממש לא מתעסק בפוליטיקה הארצית".
אתה לא מנסה לגשר בין הצדדים? נבחרת באמצעות איחוד כוחות, אתה לא יכול לנסות להציל גם את מדינת ישראל באיחוד כזה?
"יש לי מספיק עבודה, זה מה שחסר לי? אני טרוד אך ורק בענייני ירושלים. הם יודעים לעשות את זה בעצמם".
וזה שאין תקציב? יש לכך השלכות ישירות גם על ירושלים.
"זה בהחלט מטריד, אבל זה לא אומר שאני יכול לתרום לכך. אני מקווה מאוד שתהיה ממשלה כמה שיותר מהר. ירושלים מתפתחת מיום ליום בקצב אדיר, ואנחנו צריכים תקציב כדי להפעיל את העיר ולקדם אותה".
מתי בפעם האחרונה דיברת עם אריה דרעי?
"לפני שבוע וחצי".
ועם ליברמן?
"הרבה זמן לא דיברנו. אני מכיר אותו וחבר שלו. אם אני אומר שאני לא מתעסק אני לא מתעסק, לא מתערב".
כבר שנה אין רב ראשי בירושלים. מתי יתקיימו הבחירות?
"אני מקווה שאחרי שתקום ממשלה נתחיל בתהליך. אני רואה חשיבות וצורך בשני רבנים, גם רב אשכנזי וגם רב ספרדי. איזה, מי, מאיפה – מוקדם מדי לדבר על הנושא".
לפני שנבחרת התחייבת שהרב שייבחר יהיה דתי־לאומי.
"אני לא מתחייב לכלום כשאנחנו עומדים ערב בחירות, אני גם לא אומר שלא הבטחתי, אנחנו נצא לתהליך".
מה תאחל לירושלים ביום חגה?
"אני מאחל לעיר הזאת שתראה שקט, זה יביא שגשוג ופריחה לשנים הקרובות. שתהיה העיר המובילה בישראל כפי שמגיע לה. המטרה שלי כראש עיר היא שכל אחד ירגיש שהוא מקבל מה שמגיע לו, להיות ראש עיר של כולם".
מה עם עוד כהונה?
"כהונה או כהונות?"
אתה מתכוון להתמודד לעוד כהונה?
"ברור, מה נראה לך?"
אתה לא רוצה לעבור לפוליטיקה הארצית, כמו קודמך בתפקיד ניר ברקת?
"ממש לא, אין לי שום אספירציות פוליטיות".
