תנופת פיתוח עוברת בתקופה האחרונה על ירושלים, העיר בת אלפי השנים. הפיתוח המואץ כולל ענפים רבים, ואת פירותיו צפויים לקטוף תושביה והבאים בשעריה. חלק מהתוכניות כבר מניבות פרי.
מבין שלל המיזמים, אין ספק שתעשיית ההייטק המקומית היא ספינת הדגל, עם הרבה מאוד משאבים המופנים לשם. בשנים האחרונות חלה צמיחה בתעשיית ההייטק בבירה, ובמיוחד בתעשיית הביוטק (שימוש בידע ביולוגי לפיתוח טכנולוגיות). הגידול בתעשייה מיוחס בעיקר למאמץ שמשקיעים הרשות לפיתוח ירושלים והמשרד לענייני ירושלים, בשיתוף העירייה, במסגרת תוכניות רב־שנתיות לצמיחה כלכלית של העיר.
אם בשנת 2012 עבדו כ־11,000 איש בחברות טכנולוגיות בירושלים, מספר החברות עמד אז על כ־200 והשקעות ההון בחברות מקומיות הגיעו לכ־70 מיליון דולר בשנה, הרי שבעזרת התוכנית לעידוד יזמות טכנולוגית, מספר העובדים עומד כיום על קרוב ל־20,000, מספר החברות זינק ל־550, והשקעות ההון טיפסו לכ־350 מיליון דולר בשנה. המספרים הללו לא כוללים אקזיטים או אירועים, כגון רכישת מובילאיי על ידי אינטל בסכום שיא לחברה ישראלית של 15 מיליארד דולר.
"מדעי החיים זה תחום מאוד חזק בירושלים", אומר איציק עוזר, מנהל פיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים. "יש כאן 160 חברות בתחום הביוטק, מהמובילות בארץ, ויש גם יותר השקעות". לשם כך, הוא מציין, מנוצלים גם יתרונות יחסיים בדמות בתי החולים והאוניברסיטאות בעיר.
עם זאת, מדגיש עוזר, הרשות משתדלת שלא למתג את העיר בתחום ספציפי: "אנחנו לא שותפים לכל מיני ערים שהגדירו את עצמן באופן מסוים, למשל 'אנחנו עיר הסייבר', ובפועל התברר שלא היה בזה שום תוכן. לעולם לא תוכל לנחש מה התחום הבא שיצליח בעולם. אנחנו מנצלים יתרונות יחסיים שקיימים פה, הן במדעי החיים והן בתחום של Computer Vision (ראייה ממוחשבת). חברות כגון מובילאיי, אורקם ולייטריקס, שנוסדו על בסיס הידע האקדמי שקיים בירושלים, הן החברות המובילות בארץ ובין המובילות בעולם בתחום הזה".
איציק עוזר, הרשות לפיתוח ירושלים: "בעוד 4־5 שנים ירושלים תהפוך לעיר הכי נגישה בישראל והיחידה שיש לה מערכת הסעת המונים מלאה, נתמכת על ידי רכבת מהירה מת"א ומערכת כבישים ומנהרות חדשה"
בירת ישראל הגדילה כאמור את מספר עובדי ההייטק תוך פחות מעשור בכמעט פי שניים. עוזר מציין בהקשר הזה כי בשנת 2012 נכלל במספר העובדים בעיר גם תת־סקטור של עובדי תעשייה, כמו למשל מפעילי מכונות בחברת טבע. אבל בשנים האחרונות כ־4,000 עובדים בתחומים הללו עזבו את ירושלים, בין השאר עם סגירת מפעל טבע בעיר, ובכל זאת מספר העובדים הכפיל את עצמו.
בלי פוליטיקה
לא סוד הוא שירושלים היא עיר מאתגרת מבחינת האוכלוסייה המאוד מגוונת שלה, אך הרצון הוא לרתום את כל המגזרים ולתת להם כלים כדי לפתח את התעסוקה ואת איכות החיים בעיר. הרשות לפיתוח ירושלים היא תאגיד ממשלתי שהוקם בשנת 1988, ותפקידה ליזום, לתכנן ולעודד פעולות לפיתוח הכלכלי של העיר, בין השאר בתחום התעסוקה, פיתוח תשתיות ותיירות. למעשה זהו הגוף המרכזי שמנתב ומתכנן כיצד יושקעו המשאבים הכספיים המגיעים מהמדינה, לטובת קידום העיר ותושביה, באמצעות המשרד לענייני ירושלים ומורשת שאליו הוא כפוף ובשיתוף עיריית ירושלים.
במציאות של מאבקים פוליטיים ולאומיים הנוגעים לירושלים ולאוכלוסיות שחיות בה, מבהיר עוזר כי הרשות עוסקת בפיתוח כלכלי בלי אג'נדות פוליטיות, וכי היא חרטה על דגלה לסייע לכל המגזרים בעיר להשתלב בשוק העבודה.
צילום: יוסי ויסלר
"היינו שותפים לאקסלרטור טכנולוגי ('חממות' לחברות הזנק בתחילת דרכן) במזרח ירושלים, ויש מאות הדרכות והכשרות לציבור החרדי", הוא מספר. "אנו פועלים הן במטרה להגדיל את הביקוש לעובדים באמצעות עידוד הקמת חברות בעיר או במשיכת חברות לעיר, והן בהעמדת כלים להכשרה והשתלבות בשוק התעסוקה".
המגוון הירושלמי הרחב בא לידי ביטוי גם בהטרוגניות של העובדים בחברות ההייטק המקומיות. "הנוף בחברות הייטק ירושלמיות לא דומה לזה שבתל־אביב. אתה יכול לראות אוכלוסייה מאוד מגוונת. חרדי ולצידו חילוני עם עגיל וקוקו. זה בהחלט ייחודי לנו".
בעבר אחוז גבוה מעובדי התעשייה הזו בירושלים באו בעצם מאזור המרכז. כמה מתוכם הם באמת ירושלמים?
"אחוז העובדים שגרים בתוך ירושלים עצמה הוא מהגבוהים בארץ ועומד על 66 אחוז. זה הרבה יותר מכל עיר בישראל. בתל־אביב למשל, היחס הפוך בדיוק. ואני אפילו לא כולל בחישוב את ה'טבעת' של ירושלים – יישובים כמו מבשרת. כלומר רוב העובדים מתגוררים בירושלים, ואם כוללים את המטרופולין אז המספר עוד יותר גדול".
יש דעה רווחת שרמות השכר בהייטק הירושלמי נמוכות בהשוואה לשאר אזורי הארץ. כאילו הירושלמים מוכנים להתפשר והחברות מנצלות את זה.
"אולי זה היה נכון בשנת 2012, אבל זה כבר לא קיים. יש תהליך מטורף בישראל של עלייה בשכר ההייטק. ישראל שנייה בגובה השכר אחרי הסיליקון ואלי. חברות שרוצות לגייס עובדים לא יכולות להציע שכר מאוד שונה מהשכר במרכז. תמיד אפשר להגיד שיש אוכלוסיות ספציפיות שמטעמים שלהן אולי ירצו לעבוד ליד הבית ויסכימו להתפשר על השכר, אבל ככלל, המציאות הפוכה. יש אפילו חברות שמעוניינות למשוך עובדים מחוץ לעיר, ומציעות תוספת תשלום בגלל המרחק".
לצד הכפלת מספר העובדים משנת 2012 ועד היום, עוד כ־4,000 משרות של עובדי ייצור (באינטל ובטבע), שהתאפיינו בשכר נמוך יותר יחסית לעובדי ההייטק ה"קלאסיים", נגרעו ממצבת העובדים בעקבות התייעלות, פיטורים ושינויים בחברות. "כלומר לצד גידול כולל במספר העובדים היה גידול פנימי של 4,000 משרות מחקר ופיתוח, זאת אומרת שרמות השכר עלו דרמטית ביחס לשנים הקודמות".
אי־אפשר להתעלם מבעיות התחבורה בעיר, שמשפיעות על נגישות למקומות העבודה.
"זה נכון שירושלים קצת נמצאת בחפירות בימים אלו, אבל גם על הנושא הזה אנחנו שמים דגש. עוד ארבע שנים יתחיל לפעול הקו הירוק של הרכבת הקלה בעיר, שייסע מגילה, דרך הקמפוס של גבעת־רם, עד הר הצופים. מאריכים גם את הרכבת הקלה עד נווה־יעקב, ומצד שני עד עין־כרם. הקו הכחול, שגם העבודה עליו מתבצעת, אמור להגיע להר חוצבים. כביש 16, שהוא בעצם כניסה נוספת אל העיר, ועוד מנהרות וכבישים נוספים שצפויים להיות מושלמים בשנים הקרובות, יהפכו את ירושלים בעוד 4־5 שנים לעיר הכי נגישה בישראל, והיחידה שיש לה מערכת הסעת המונים מלאה, נתמכת על ידי רכבת מהירה מתל־אביב, ומערכת כבישים ומנהרות חדשה לגמרי".
כידוע, ירושלים היא אבן שואבת לתיירים מכל העולם. קצת קשה לדבר על תיירות אחרי שנת הקורונה, אך ברשות לפיתוח מדגישים שישנן הרבה תוכניות, הן בתכנון והן בביצוע. בעוד חמש שנים צפויים להתווסף לעיר עוד 6,000 חדרי מלון, ובשנת 2025 צפויים להיות בירושלים 17,571 חדרי מלון, זינוק של 62% לעומת שנת 2012.
עד משבר הקורונה רשמה ירושלים עלייה מתמשכת הן בלינות התיירים והן בהיקפי הפדיון של בתי המלון. כך, בין השנים 2016־2019 נרשם זינוק של 56% בלינות תיירים בעיר ועלייה של 15% בלינות ישראלים. הפדיון הכולל של המלונות בתקופה הזו טיפס בכמעט 50%.
כמו פריז ורומא
אחד המיזמים הגדולים שעובדים עליו כיום ממוקם סביב טיילת ארמון הנציב, שם הולכים לבנות 2,000 חדרי מלון. במיזם מעורבים בין היתר איש העסקים הירושלמי רמי לוי וכן הקיבוץ השכן רמת־רחל.
"בנוף הכי יפה לעיר העתיקה אתה מקבל בתי מלון, מרכז כנסים, מסעדות ומסחר, וכל זה מתחבר לטיילת", אומרת אילנית מלכיאור, הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים. לדבריה הקורונה לא גרמה לשינוי מהותי בפרויקט, ובתוך ארבע שנים חדרי המלון כבר יהיו פתוחים לאירוח. "ראש העיר משה ליאון משקיע הרבה בפיתוח תשתיות עירוניות, ואת התוצאות כבר רואים כיום בשטח. השדרוג הזה משפר הן את חיי התושב והן את חוויית התייר המשתמש במרחב הציבורי התיירותי".
מה בכל זאת שינתה הקורונה בתוכניות העתידיות?
"היא שינתה את ההסתכלות בנוגע לשימוש באמצעים דיגיטליים. איך עוברים לחוויה דיגיטלית, ואיך לקדם פיתוח של מוצרים דיגיטליים תיירותיים שתומכים במיזמים בירושלים. למשל צ'ק אין דיגיטלי במלונות".
אחד האתגרים שהרשות מתמודדת איתם בתחום התיירות, הוא איך להפוך את העיר ל"מוצר מדף תיירותי" ולא רק כמוקד לתיירות דתית. "כמו שאדם קם בבוקר ומחליט שהוא רוצה לנסוע לכמה ימים לרומא או ברצלונה, אנחנו רוצים שגם ירושלים תהיה שם", אומרת מלכיאור.
כחלק מהרצון הזה החליטו לחלק את מוקדי העניין בעיר לשישה אזורים, שכל אחד מתאפיין בהיבט תיירותי אחר ומציע אפשרויות מגוונות. "למשל הפרויקטים בכניסה לעיר, זה הולך להיות תיירות עסקית. ציר המוזיאונים זה כל התיירות התרבותית. כל האזור של מרכז העיר – תיירות אורבנית. העיר העתיקה זה סיפור בפני עצמו. עין כרם – תיירות של טבע ונוף. הרצון הוא שתייר יישאר בכל מתחם כזה יום". לדברי מלכיאור, המהלך הזה יביא לתיירות יותר מגוונת, כזו שמתמקדת בתרבות, קולינריה, אירועי ספורט ועוד. גם הסכמי השלום שנחתמו לאחרונה פתחו מקורות חדשים לתיירים פוטנציאליים, והשבוע אף השיקה ישראל קמפיין פרסומי באיחוד האמירויות להבאת תיירים מהמפרץ.
איך היחסים החדשים עם מדינות המפרץ ישפיעו על התיירות בירושלים?
"אנחנו לומדים את השוק הזה ואת הרגישויות והצרכים שלו", משיבה מלכיאור. "מעבר לכך, הסכמי השלום החדשים נותנים פתח לקיצור טיסות מהודו, וזה מאוד משמעותי בעולם של כנסים ותיירות הנגזרת מכך".
מעין לבן לעין כרם
עם כל הכבוד לפיתוח התעסוקה והתיירות, לתושבי העיר חשובה גם איכות החיים – ממרחבים ירוקים ועד שבילי אופניים. "תושבים הרגישו שזה חסר להם", אומר דודו עוזיאל, מנהל תכנון וביצוע פיזי ברשות. "אנחנו עובדים, בשיתוף עם גורמים נוספים, על מגוון פרויקטים, חלקם כבר נפתחו לציבור הרחב וחלקם ייפתחו בקרוב".
בעשור האחרון התמקד האגף שבראשו עומד עוזיאל, בהקמת מתחם התחנה, פארק המסילה והפארק המטרופוליני. בקרוב יסתיימו העבודות לחידוש גן סאקר בשיתוף העירייה, וכן פיתוח קריית המוזיאונים. אך אולי הפרויקט המעניין ביותר, שנעשה בשיתוף חברת הגיחון, הוא סלילת שביל אופניים חדש במנהרה באורך של יותר משני קילומטר וברוחב 10 מטרים, שיצא מאזור "עין לבן" וגן החיות התנ"כי ויגיע עד למרגלות עין כרם. "שביל המנהרה" החדש יהיה למעשה חלק משביל האופניים "סובב ירושלים".
"זו מנהרה שנחפרה בשנות התשעים לצורך העברת קו ביוב", מסביר עוזיאל. "למעשה השביל נסלל כבר לפני שלוש שנים, אבל נדרשנו לעמוד בתקני בטיחות וחירום שונים כדי לפתוח אותה לקהל הרחב, וזהו הליך ארוך. זה בהחלט פרויקט מאוד ייחודי. העבודות החלו, ואני מקווה שבעוד חצי שנה השביל ייפתח לקהל הרחב".
הכתבה במסגרת גיליון עם עולם 2
הוועידה הבינלאומית השנייה, מקור ראשון
