עשר נשים הלומדות בתוכניות לימודים תורניים במדרשות הדגל בציונות הדתית עתרו אתמול לבג"ץ בדרישה שהממשלה תעניק להן סבסוד לתשלום שכר הלימוד במעונות לגיל הרך, משום שהן לומדות לימודים תורניים לצורך הכשרתן המקצועית. העתירה, נגד משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים ונגד אגף מעונות היום והמשפחתונים, נובעת מהטענה לאפליה לרעה במבחני התמיכה.
לטענת העותרות, אי הכללת לימודיהן במסלולי הכשרה מקצועית תורנית (יועצות הלכה, מורות הלכה, מנהיגות קהילה ועוד) גורמת לאפליה לרעה בשתי דרכים. ראשית, הן מופלות לעומת נשים אחרות, שלומדות למשל לימודים אקדמיים; מדוע הלימודים התורניים אינם מוכרים במסגרת מבחני התמיכה? שנית, הן מופלות לעומת גברים: משפחות אברכים מקבלות תמיכה כספית בתשלום למעונות היום והמשפחתונים, מתוקף לימודיו של הבעל האברך בכולל או בישיבה.
לעתירה, שהוגשה באמצעות עמותת "עתים" לייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי, הצטרפו חמש מדרשות המספקות לעותרות מסגרות לימודים תורניים גבוהים: לינדנבאום, נשמת, דרישה ומגדל־עוז, וכן מדרשת עין־הנצ"יב שסיפקה בעבר מסגרות לימודים גבוהים להכשרת מורות הלכה. העותרות טוענות שאי הכללתן במבחני התמיכה מטילה נטל כלכלי כבד על התלמידות, וכתוצאה מכך מצטמצם מעגל הלומדות ונפגע שילובן המקצועי בשוק העבודה התורני. המדרשות גם טוענות לפגיעה בהן עצמן: מדרשת עין־הנצי"ב, למשל, נאלצה לסגור את התוכנית להכשרת מורות הלכה משום שהתלמידות לא עמדו בנטל הכלכלי של תשלום למעונות ללא סבסוד.
נגה חדד, אחת העותרות, נשואה לסטודנט ולומדת ב"כולל עיון לנשים" במדרשת מגדל־עוז זו השנה השנייה. במקביל ללימודיה היא מדריכת כלות, ובשנה שעברה לימדה תורה במדרשת מעון. לפי מבחן ההכנסה לנפש במשפחתה, לו לימודיה היו מוכרים היא הייתה זכאית להנחה המרבית שניתנת להורים מאת משרד העבודה והרווחה, במשך שלוש השנים שילדיה היו במעון. בשנה שעברה, למשל, שלחה חדד שני ילדים בגיל הרך למעונות מוכרים, ושילמה שכר לימוד מלא של 4,649 שקל בחודש. על בסיס מבחני התמיכה של המשרד, אם לימודיה התורניים היו מוכרים הייתה חדד משלמת 1,200 שקלים בלבד – דהיינו, היא שילמה תשלומי יתר בסך 3,449 שקלים בחודש או 41,338 שקלים בשנה משום שהמדינה לא הכירה בלימודיה.
העותרות פנו בשנה שעברה למשרד הרווחה ולשר דאז איציק שמולי בבקשה להכיר בלימודיהן, ובאוגוסט השיב להן מנהל בכיר במשרד שאין להכליל את הלימודים התורניים לנשים במבחני התמיכה מכיוון שהם אינם מפוקחים על ידי גורמים ממשלתיים.אחרי פניות נוספות הודיע להן המשרד בחודש דצמבר שהנושא נבדק, ומאז טרם התקבל מענה ממשי; לכן הוגשה העתירה לבג"ץ.
לטענת העותרות, סירובו של המשרד להכיר בלימודיהן נוגד את מטרתם המוצהרת של מבחני התמיכה – שילוב אימהות בשוק העבודה. "בשנים האחרונות מבקשות נשים לבחור בעולם ההלכה והתורה לא רק כבסיס לעולמן הרוחני דתי אלא אף כאפיק הקריירה המרכזי שלהן", מוסבר בעתירה. "בכך מהווים הלימודים התורניים של אמהות אלו מסלול לימודים מקצועי לכל דבר, החיוני לנשים רבות לצורך השתלבות בשוק העבודה הייחודי הזה".
ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נמסר: "טרם קיבלנו את העתירה, נלמד אותה ונגיב בהתאם".
מדינת ישראל משתתפת זה שנים בעלות שכר הלימוד במסגרות החינוך לגיל הרך המוכרות ומפוקחות על ידי המדינה. בשנת 2019 סבסד משרד העבודה והרווחה את שכר הלימוד במעונות היום והמשפחתונים בעלות של כ־1.2 מיליארד שקלים. "לימודי נשים בהכשרות תורניות בשנים האחרונות הן לא רק העשרה רוחנית, הן הפכו למסלול מקצועי לכל דבר", אומרת עו"ד שרה וינברג מארגון עתים, המייצגת את העותרות. "מדיניותו המפלה של משרד הרווחה נוגדת את מטרתם המוצהרת של מבחני התמיכה, ופוגעת בעקרונות יסוד בסיסיים של שוויון. חשוב לא פחות, המדיניות הזו גורמת להפסד גדול של תרומתן העצומה של נשות הלכה לעם היהודי, לחברה הישראלית על כל גווניה ולתורת ישראל".
"בעשרים השנים האחרונות יש התפתחות דרמטית בלימוד תורה לנשים", אומר הרב שאול פרבר, מייסד עתים. "נשים לומדות היום בתוכניות שמקבילות לאלו של גברים הלומדים הסמכה לרבנות. ההתפתחות הזו מבורכת, תורמת לעולם התורה ומנגישה את היהדות. בשנים האחרונות התבססה קבוצת נשים שרוצות להיות מנהיגות ולהתעמק בלימוד תורה ובהלכה, והן צריכות להשקיע בזה כמו בכל מקצוע אחר. על המדינה לתת לכך ביטוי ולעודד זאת".
