שר הביטחון אביגדור ליברמן נועד בשבוע שעבר לפגישה ממושכת עם ראשי מועצת יש"ע. במוקד הפגישה הסגורה, שתוכנה הגיע לידי 'מקור ראשון', עמדו אתגרי ההתיישבות הבוערים מעבר לקו הירוק.
שר הביטחון אמר לראשי יש"ע כי ארגוני השמאל העותרים שוב ושוב נגד ההתיישבות לא עושים זאת כדי לנצח אלא כדי להטריד ולהתיש. כתוצאה מכך, לדבריו, "יש עומס עצום על המערכת, בעיקר המשפטית".
"יש ארגונים שמעסיקים עורכי דין שיגישו בג"צים. הם לא צריכים לנצח במשפט, אלא רק להרוויח זמן, להעסיק את המערכת וליצור צוואר בקבוק", הוסיף שר הביטחון. לפני חודשים אחדים הוא אמר באותו עניין בריאיון ל'מקור ראשון' כי "אנחנו כרגע מתמודדים עם 400 בג"צים ביהודה ושומרון. כמאה מהם נגד התיישבות יהודית, ועוד 300 עתירות נגד הריסת בנייה לא חוקית פלסטינית".
שר הביטחון התריע אז כי אין מנגנון שיכול לטפל בכך ולהתמודד מבחינה משפטית עם העתירות המתקבלות אצל שופטי בג"ץ. "אני צריך לקחת צבא שלם של עורכי דין שיתעסקו רק בזה", הוא אמר.
הפגישה בין שר הביטחון ליברמן לראשי מועצת יש"ע נערכה בבית הברכה בגוש עציון, אחרי ביקור בנתיב־האבות והנחת אבן פינה בחלקה שעתידים להיבנות בה בתים. בישיבה נכחו סגן השר אלי בן־דהן, יו"ר מועצת יש"ע חננאל דורני, ראש המועצה האזורית גוש עציון שלמה נאמן, מזכ"ל אמנה זאב חבר (זמביש), עוזר השר לענייני התיישבות קובי אלירז, מנכ"ל מועצת יש"ע שילה אדלר וראשי רשויות אחרים מיהודה ושומרון.
על עבודת המנהל האזרחי אמר שר הביטחון ש"אפשר להכפיל את התפוקה של המנהל אם נגדיל את כוח האדם". לדבריו, ערב הסכם אוסלו עבדו 1,100 איש במנהל האזרחי, והיום עובדים בו רק 311 איש, לאחר שהאוכלוסייה הישראלית שילשה את עצמה. "יש הרבה אישורים ברמה מדינית שלא מצליחים לממש בגלל מחסור בכוח אדם".
הוא גם התייחס לעבודת הממשלה הנוכחית אל מול ממשל טראמפ בארה"ב, ממשל אוהד ביותר לישראל ולממשלת הימין. "לא לעולם חוסן", אמר ליברמן. "יש כרגע הזדמנות פוליטית אבל היא לא תימשך הרבה זמן. אני לא יודע מה יקרה בעוד שנה וחצי כאן או בוושינגטון, וצריך לנצל את היכולות הפוליטיות והמדיניות עד תום". לדבריו, "האופציות המדיניות" מעולם לא היו טובות כמו בתקופה זו: "צריך לרוץ קדימה ולהתקדם בהתיישבות".
ובתוך כך, ראשי לשכת המסחר והתעשייה של יהודה ושומרון פנו בימים האחרונים לשר הביטחון אביגדור ליברמן בבקשה להקל את תנאי הסגר על ערבי יו"ש שאמור לחול עליהם במהלך חג הפסח. זאת, כדי שאלו מהם העובדים בתעשייה בהתיישבות יוכלו לצאת ולעבוד.
"כידוע, אוכלוסיית הערבים הפלסטינים היא 70־80 אחוזים מכוח האדם באזורי התעשייה ביו"ש, ולמעלה מ־95 אחוזים מכוח העבודה במפעלים מסוימים", כתב אבי צימרמן, נשיא לשכת המסחר והתעשייה יו"ש, בפנייה לשר הביטחון. "משמעות הסגר הכללי היא נזק אדיר לתפוקה ולכלכלה הישראלית, וכן פגיעה בשמירת מרקם החיים המשותפים ביו"ש ופגיעה כלכלית בעובדים הללו. חשוב למצוא תמהיל מכוון מטרה שאינו מקל בביטחון המדינה ותושביה מחד גיסא, אך מאפשר המשך ייצור בהיקפים משמעותיים מאידך גיסא".
סגר כללי הוטל על אזור יו"ש מיום חמישי בלילה, והוא יימשך עד צאת השבת הבאה בחצות. במערכת הביטחון מקבלים את ההחלטה על הסגר מדי שנה בהתאם להערכת מצב. לפי הודעת צה"ל, במהלך הסגר יותר לפלסטינים מעבר לישראל "במקרים הומניטריים, רפואיים וחריגים בלבד, וזאת בכפוף לאישור מתאם פעולות הממשלה בשטחים".
בפנייתו אל שר הביטחון ציין צימרמן כי אזורי התעשייה ביו"ש מאפשרים ביטחון אישי לעובדים לצד כניסה בררנית של מחזיקי אישור עבודה, וכמו כן מפעלים גדולים מביאים ומחזירים את הפועלים ישירות לכפרים שלהם. "אנחנו סמוכים ובטוחים כי אפשר להיערך לקראת חג הפסח מתוך שיקולים מאוזנים של שמירה על חייהם של אזרחי ישראל".
שימי ניומן, מנכ"ל החברה לפיתוח השומרון, אמר ש"התעשיינים מבקשים לבדוק אם חיוני לשתק את כל התעשייה למשך שבוע ימים". לדבריו, זו פגיעה קשה גם בפלסטינים עצמם, כמו גם במרקם החיים המשותף. "גם הקבלנים הבונים באזור נפגעים משמעותית, ואנחנו מקווים שהדבר ייבחן שוב".
