הלווייתו של הערבי שנורה אמש (ב') בלוד על ידי תושב העיר שגר באחת השכונות המעורבת מתוכננת להתקיים בקרוב. הכנסת ספר תורה מתוכננת להערב אולם הרוחות בעיר לוהטות ומקשות על קיום האירועים.
בשעת בוקר מוקדמת נעצר בן ה־34, שירה במתפרע לאחר שחש לדבריו סכנת חיים, כאשר המון ערבי שעט לעברו ולעבר שכניו תוך כדי יידוי אבנים ובקבוקי תבערה. בלשי משטרת ישראל עצרו אותו לאחר תחקור ראשוני של האירוע כשהוא חשוד ברצח. בנוסף נעצר עוד חשוד באירוע.
עו"ד עדי קידר המייצג את היורה ביקר אותו בתחנת המעצר וקרא לשחרורו המיידי. "הלילה עברו תושבי לוד פוגרום קשה ולילה של טרור – רכבים הוצתו, בתי כנסת נפגעו, אזרחים עברו לינץ' ופונו לבתי החולים – ליל הבדולח של לוד", אמר קידר. "העובדה שהמשטרה מפקירה את אזרחיה, תחילה לשמש מגן אנושי, ולאחר מכן חוקרת אותם על רצח, צריכה להדיר שינה מעיני הציבור. מרשי פעל כמצופה, הציל בגופו חיי אדם ואילולא התערבותו האירוע היה מסתיים באסון. אני דורש את שחרורו של החשוד לאלתר, תושבי לוד רבים חבים לו את חייהם".
גם חבר הכנסת מתן כהנא הגיע לתחנת המעצר וקרא "לעצור את הבלבול הזה בין תוקף לנתקף. יש לשחרר לאלתר את היהודי שהגן על חייו!"
ח"כ בצלאל סמוטריץ' פועל כבר משעות הלילה על מנת לסייע לחשוד ובדקות האחרונות פנה לראש הממשלה ולשר הביטחון בדרישה להכניס כוחות צה"ל לעיר. "זה לא אירוע שהמשטרה יכולה להתמודד איתו לבד", הוא מסביר. "אין מדובר בהפרות סדר כפי שנאמר בתקשורת, מדובר במלחמה לכל דבר ועניין. משטרת ישראל עושה ככל יכולתה מעל ומעבר, ואני מבקש לחזק את השוטרים והמפקדים", כתב סמוטריץ'. "עם זאת נראה כי למשטרת ישראל אין את סדר גודל הכוחות הנדרש בכדי להתמודד בכוחות עצמה עם אירועים בסדר גודל ובפריסה כזו בו זמנית, מה שמשאיר אירועים רבים בחוסר טיפול או בטיפול חלקי במשך זמן רב, ומעמיד בסכנת חיים את אזרחי המדינה".
הבוקר שוחחנו עם תושבי לוד שנכחו במקום הירי וסיפרו על השתלשלות האירועים. "היינו בערב שירה לכבוד יום ירושלים באחת השכונות ואז התחלנו לשמוע פיצוצים", משחזרת אפרת נוי, תושבת לוד ורכזת בקהילה. "התחילו להגיע הודעות בקבוצות של התושבים בווטסאפ כשתושבי רמת אשכול כתבו לנו 'תצילו אותנו'. למשטרה לקח מעל 40 דקות להגיע. בינתיים החלטנו להגיע מערב השירה, קבוצה של כעשרים אנשים, לשכונה סמוכה להפגין הזדהות עם התושבים של רמת אשכול שסבלו מזריקות אבנים לתוך הבתים, דפיקות על הדלתות ושריפת מכוניות. עמדנו עם דגלי ישראל בצד ואז התחילו התגרויות בלי סוף מצד הערבים. צעקו לנו 'איטבח אל יהוד' ו'נעיף אתכם'. אנחנו כהרגלנו לא הגבנו ואז התחילו לרגום אותנו באבנים. רצנו להסתתר, הרכב שלי נרגם באבנים ובבקת"ב ועלה באש, כל מה שהפריד בינינו לבין הפורעים היה כיכר אחת. תוך כדי שאנחנו במנוסה, תושבים ירדו מהבניין להגן על הילדים שלהם ולראות מה קורה ואז החל הירי".
"אנחנו גרים בשכונה שקטה בלוד, כל הערב היו התרחשויות", משחזר יואל פרנקבורג שנכח באירוע. "קצת אחרי חצות ירדנו למטה, אחרי שראינו שרפה של פחים וצעירים ערבים מתחילים להתגודד ברחוב. ירדנו כ־15 חבר'ה מהבניין, והתחילו לזרוק עלינו אבנים. התקשרנו למשטרה, כולנו, עשרות טלפונים. אמרו לנו שכבר מגיעים ובפועל ראינו שהאירוע הולך ומסלים. בשעה 1:00 בערך, ביציאה מהכביש, אני רואה המון ערבי רץ לכיווננו עם בקת"בים ואבנים, ריצת אמוק וצעקות 'אללה הוא אכבר'. כמה חבר'ה שיש להם אקדח ברישיון ירו באוויר, אבל זה לא הזיז להם, הם התקדמו לקראתנו עד שאחד מהם נפל. דקה אחר כך הגיעו חמש ניידות של המשטרה והתחילו להשתלט על האירוע. הם חסמו אותנו קודם כל, ואז הם אפשרו לטפל בפצוע ושלחו אותנו הביתה".
"במהלך המהומות אף אחד לא הבין שמישהו נפגע", משחזרת אפרת את רגעי האימה. "בחור שלנו נפגע מאבן ברגלו, התקשרתי למד"א והם לא הגיעו. אמרו לי: תעצרי לו את הדימום. אמרתי להם שאני לא יכולה, אנחנו בשני צידי הכביש ובאמצע פוגרום. בשנייה שהמשטרה הגיעה הכול נגמר".
אפרת מספרת שהם חוששים מאוד מהימים הקרובים. "אם אף אחד לא עושה להם כלום כשהם תולים דגל פלסטין ומבעירים תחנת משטרה ובית כנסת ותלמוד תורה, מי יגן עלינו? יש פה היום לוויה, ובמקביל יש הכנסת ספר תורה. התחושה היא שאף אחד לא שומר עלינו. זה לא הסיפור של לוד זה הסיפור של כולנו. מדובר בקומץ חוליגנים מתפרעים שהחליטו להרים ראש וברגע שהם רואים שאף אחד לא עוצר אותם השמיים הם הגבול מבחינתם וזה הפחד".
עפרה לקס, עיתונאית "בשבע" ותושבת לוד, לא זוכרת עצימות כזו גבוהה של אירועי פשיעה או אירועים לאומניים ברחובות. "זו עצימות שבחיים לא סבלנו ממנה. דפקו לאנשים על הדלתות איימו על אנשים בחדר מדרגות, אנשים התחילו לעקור מזוזות מפחד. יש פה נשים שעדיין רועדות מפחד".
עפרה מנסה להסביר את המהפכה שמתרחשת. "שכונת רמת אשכול היא שכונה מעורבת וגרים בה ביחד באותם בניינים יהודים וערבים שגם נמצאים בוועד בית משותף, אחד מהתושבים ראה שכן שלו מהבניין, שהוא שכן בשכנות טובה, מצית פה את השלד של התלמוד תורה. זה לא נתפס הדבר הזה, כאילו פרעות תרפ"ט על סטרואידים", היא מתארת. "ב"ה אף אחד לא מת, אבל אתה בונה כאן קהילה עם מישהו במרקם חיים מאד מאד עדין ופתאום בום".
זהותו של היורה נשמרת בסוד. במשטרה וגם בסביבתו הקרובה מפחדים מלינץ' שיבוא בתגובה. גורמים בכירים בעיר מנסים לא ללבות את הרוחות הלאומניים משני הצדדים על מנת שדברים ישקעו וכוחות הביטחון, גם בעבודה סמויה, יוכלו לעשות את מלאכתם.
