שבוע אירועים חגיגי שכותרתו "ירושלים שלי" נפתח בשבוע שעבר בבירת ישראל, ביוזמת המשרד לירושלים ומורשת ובתמיכתו, ובשיתוף העירייה. "השנה הרחבנו את חגיגות יום ירושלים על פני שבוע שלם, כדי לאפשר לכל אחד ואחת להגיע ולחוות את ירושלים בדרך שהוא מתחבר אליה", אומר מנכ"ל המשרד אבי כהן־סקלי. "עשרות אירועים יתקיימו במהלך השבוע ויביאו לקהל טעימות של תרבות, מורשת, קולינריה והיסטוריה".
טוב לחגוג את איחוד הבירה, אבל מדוע בעצם נדרש משרד ממשלתי כדי לקיים פעילות תרבות כזו?
"זו פעילות שאנחנו גאים בה מאוד, אבל זו לא ליבת הפעילות במשרד. חלק מהעבודה שלנו היא להביא מבקרים ותיירים לירושלים – בתי המלון הרי סגורים כבר שנה, ובזכות האירועים אנחנו גורמים להם לשווק חבילות, ומסייעים לאורחים להגיע. השבוע הזה הוא גם מנוע כלכלי. הוא אמור להיות נחמד וכיף, בעיניי הוא גם מרגש, אבל הוא גם אסטרטגי. ואגב, לא יקר".
מהי פעילות הליבה של המשרד?
"היא מתחלקת לשלוש זרועות. הראשונה היא כל פעילות הממשלה במזרח ירושלים – בתי ספר, תשתיות, תעסוקה, השכלה גבוהה. אנחנו מארגנים את פעילות הממשלה שם, פותחים חסמים, מביאים תקציבים. הזרוע השנייה היא פיתוח כלכלי ותיירותי באגן העיר העתיקה – חיזוק האזור הזה כדי שאנשים יבואו. עד שהמשרד לא שם מצלמות ואבטחה ומדרגות ותאורה בהר הזיתים, לא באו לשם מבקרים. גם הפסטיבלים כבר לא מתקיימים רק בחוצות היוצר, אלא גם בנחל קדרון. זה חשוב. הזרוע השלישית היא לייצר לירושלים מנועי צמיחה ארוכי טווח, למשל – לפתח אזור תעשייה. להקים עוד שלוחות אקדמיות, להביא לעיר חברות הייטק וביוטק.
"כחלק מהזרועות הללו יש תקציב שמיועד להביא מבקרים לירושלים. השתמשנו בחלק קטן מהכסף הזה כדי לקיים את השבוע המרגש שיקרה כאן. תשעה מכל עשרה תיירים בישראל מגיעים לירושלים, ולכן המדינה רואה בכך משימה לאומית. ירושלים אינה עיר עם עודפי כסף. יש לה הכנסות נמוכות מארנונה, והיא לא יכולה תקציבית להרים מיזמים כאלו לבד, אבל למדינת ישראל הם חשובים".
מדובר בתחום רגיש, הוא מוסיף. "לכל אירוע באגן העיר העתיקה יש משמעות מדינית. כבר שנים מנסים להזיז מבנה של פחון שנמצא ב'כותל הקטן', ולא מצליחים כי הכול פה מדיני. המקום רגיש ולכן מצריך משרד ממשלתי".
הטענה שהכול מדיני רק מוכיחה שההחלטות על העיר העתיקה – גם ההחלטות הזעירות ביותר – לא מתקבלות בדרג של השר לענייני ירושלים.
"נכון. אבל מי יגרום לכך שראש המל"ל יקבל חוות דעת ממשרד החוץ ומהשב"כ והמשטרה, ויזיז את כל המערכת, ויתאם עם השר לביטחון הפנים כדי שדברים יקרו? אם השר לענייני ירושלים לא היה עושה את זה אף אחד לא היה עושה את זה. המטרה היא לקדם את ירושלים ולעשות שינוי ריבוני בעיר".
עשיתם שינוי ריבוני במזרח ירושלים?
"אני עשרה חודשים פה, בתקופה מורכבת מבחינת תקציב, ובכל זאת התשובה היא כן. בעיקר גרמנו למערכת לחשוב באופן אסטרטגי. עד עכשיו עסקו במשרד הזה בעיקר בדברים חולפים – אירועי פולקלור, מענקים. אני לא מזלזל בכך, אבל כעת יש חשיבה אסטרטגית, למשל לגבי שכונות חוצות גדר כמו כפר־עקב ושועפאט. יותר השקעות ממשלתיות מגיעות למזרח ירושלים".
על תוכניות הלימוד של הרשות הפלסטינית בעיר וההסתה נגד ישראל בבתי הספר במזרח העיר אומר כהן־סקלי: "בשנתיים האחרונות עלינו מ־8.7 אחוזים ל־18 אחוזים של בתי ספר שלומדים תוכנית ישראלית. זה מראה על מגמה, והיא חשובה מאוד".
השר לירושלים ומורשת הרב רפי פרץ אומר שהמשרד הצליח להתקדם לקראת שינוי ריבוני המחזק את מעמד ישראל בירושלים. "לשינוי ריבונות יש כמה דרכים", הוא מסביר. "דרך אחת היא שהשטחים של מדינת ישראל במזרח ירושלים יהיו רשומים בטאבו. זה נראה מנהלתי אבל חשוב ביותר. התקדמנו, משרד המשפטים מבין את העניין, הוא איתנו. אנחנו מציעים לערבים הרבה צ'ופרים, כדי שלא יחששו.
"ציר שני הוא לומר לתושבי מזרח ירושלים ש'מכיוון שאני הריבון אני דואג לכם'. לתשתיות, לפארקים, לבתי הספר. ואני גם דורש: בית ספר שאני דואג לו, לא הרשות הפלסטינית תנהל אותו, אלא החינוך הערבי־ישראלי של משרד החינוך. התושבים רק מרוויחים מזה. המטרה היא ריבונות, אבל תת־המטרה היא להיטיב את תנאי התושבים במזרח ירושלים".
דרישת הרשות הפלסטינית לעריכת בחירות גם בשכונות ירושלים עלתה על שולחנך?
"לא, אבל ודאי שמדינת ישראל הריבונית לא יכולה לאפשר שיהיו בה בחירות לרשות הפלסטינית. זה פשוט לא יכול להיות".
גם בציר השני של המשרד, ענייני המורשת, יש התקדמות לדברי השר פרץ: "הרשות הפלסטינית מבקשת כל העת למחוק את המורשת שלנו. שילשתי את מספר הפקחים שאחראים על אתרים ארכיאולוגיים, כי זו מלחמה על השורשים שלנו. אנחנו משקיעים הרבה באתרים כמו ההרודיון, והוצאנו עכשיו קול קורא להצעות לפרויקטים שדן בשתי סוגיות מרכזיות – האתרים הארכיאולוגיים ביו"ש, וכן מורשת המעברות, כדי להנציח את העובדה שמי שהגיעו אליהן היו גיבורים. יש המון היענות".
מהסקר שערכו במשרד לקראת יום ירושלים (ראו מסגרת) עלה הקשר החזק שחשים תושבי ישראל לירושלים, וכן נכונותם של רבע מהנשאלים לגור בעיר. "אנחנו עובדים על זה", אמר השר פרץ. "אחרי גבעת המטוס והר חומה, מתקדמים כדי לבנות גם בעטרות. הדברים מתקדמים לאט, אבל מתקדמים. אם נצליח להקים ממשלת ימין חזקה, מה שאני מתפלל שיקרה, אני מאמין שנוכל לקדם הרבה דברים כולל גם בנייה בעטרות".
אתה רואה היתכנות לממשלת ימין חזקה?
"הייתי רוצה מאוד לראות את נפתלי בנט וגדעון סער מצטרפים לממשלת ימין".
