המשחקים האולימפיים, שהתקיימו בפעם הראשונה בעת החדשה בשנת 1896, עברו גלגולים ושינויים רבים מאז, אך העיקר נשאר בעינו – טורניר עולמי של ספורטאים ונבחרות המתחרים תחת דגלי מדינותיהם. גם בעולם של מחיקת זהויות וערעור הסדר הישן האולימפיאדה נשארה אי של לאומיות מסורתית.
שלוש פעמים בוטלו המשחקים האולימפיים בשל מלחמות העולם, ובשנה שעברה הם נדחו בפעם הראשונה בהיסטוריה, בשל המגפה המשתוללת בעולם, אך השם "טוקיו 2020" נשאר. ביפן הבטיחו שוב ושוב שהאולימפיאדה תתקיים במועדה, ועל אף הזינוק בתחלואה במדינה המארחת בשבועות האחרונים, והרמיזות לאפשרות שהמשחקים לא יתקיימו, מארגני הטורניר לא מוכנים לשמוע על דחייה נוספת, שתגרור את ביטול האירוע כולו.
בשבועות שנותרו עד טקס הפתיחה שצפוי להתקיים בטוקיו ביום שישי, 23 ביולי, נסקור את ענפי הספורט השונים שישוחקו בטורניר האולימפי הקרוב. חלקם יופיעו בו בפעם הראשונה וחלקם חוזרים לאחר היעדרות ארוכת שנים. נעמוד על ההבדלים בין התחרויות, נספק הצצה לפרטים ולעובדות לא ידועות, וכמובן לא נשכח את הנציגים הישראלים בעבר ובעתיד.
אופניים
הענף הראשון שנפנה אליו את תשומת הלב הוא ענף רכיבת האופניים, ובו יתקיימו 22 תחרויות שונות, לגברים ולנשים. הענף מלווה את המשחקים האולימפיים כבר מאז האולימפיאדה הראשונה מתקיימות בו תחרויות בארבע קטגוריות – אופני כביש, אופני מסלול, אופני הרים ואופני BMX. בטוקיו יתקיימו 22 תחרויות ברכיבת אופניים, קבוצתיות ואישיות, בארבע הקטגוריות הללו.
המדינות המובילות בענף הן צרפת, שזכתה ב־90 מדליות לאורך השנים, ואחריה צרפת ובריטניה. את ישראל ייצגו במהלך השנים ארבעה רוכבי אופניים במשחקים האולימפיים. שניים מהם במשחקי רומא 1960 ושניים נוספים במשחקי ריו 2016.
בטוקיו תיוצג ישראל בענף האופניים, לאחר שהרוכבת עומר שפירא השיגה את הקריטריון האולימפי במרוץ באנגליה ב־2019. שפירא תהיה זו שתייצג את ישראל אם תישאר – כצפוי – במאה הטובות בדירוג הרוכבות העולמי.
סיף
ישראל לא תיוצג השנה במשחקים האולימפיים בענף הסיף, לאחר שהסייפים יובל פרייליך וניקול פוסטילניק לא הצליחו להשיג את הקריטריון האולימפי בתחרות ההזדמנות האחרונה שנערכה במדריד בתחילת השבוע הזה.
ענף הסיף בעיקרו הוא דו־קרב בין שני ספורטאים, המנסים לדקור זה את זה באמצעות ציוד לוחמה – חרב, דקר או רומח – בתנועות של דקירה או הצלפה. כיום, מצוידים כלי הנשק ולבוש הספורטאים באמצעים טכנולוגיים, שקובעים את מספר הפגיעות ולפיהם את תוצאת הקרב.
הסיף הוא ספורט בן אלפי שנים, ועדויות לו נמצאות כבר בעת העתיקה. הוא מלווה את המשחקים האולימפיים מאז האולימפיאדה הראשונה, באתונה 1896, ותחרויות הנשים החלו במשחקי פריז 1924. עם השנים התפתח הענף, ונוספו בו גם תחרויות נבחרות, בהן מתחרים כמה ספורטאים זה מול זה.
סייפים ישראלים השתתפו באולימפיאדות החל ממשחקי רומא 1960 ועד בייג'ינג 2008, ומאז לא היה ייצוג ישראלי בענף זה. בסך הכול ייצגו את ישראל 13 סייפים וסייפות באולימפיאדות השונות. המשפחה המזוהה יותר מכל עם הסיף היא משפחת חתואל. לידיה, אחיה יצחק ואחייניתם דלילה ייצגו את ישראל באולימפיאדות ורבים נוספים ממשפחתם המורחבת פעילים בענף.
רכיבה
התחרות ברכיבת סוסים התקיימה בפעם הראשונה באולימפיאדה השנייה, בשנת 1900, ומאז אולימפיאדת 1912 היא התקיימה בכל האולימפיאדות. תחרויות רכיבת סוסים מתקיימות כבר אלפי שנים, וזוהו עם מעמד האצולה. באולימפיאדה, זהו הענף היחיד שאין בו הפרדה בין גברים לנשים, אך רק ממשחקי הלסינקי 1952 נשים הורשו להשתתף.
ישראל מעולם לא שלחה נציג בענף הרכיבה למשחקים האולימפיים, עד שבקיץ 2019 נבחרת רכיבה ישראלית שחבריה התאמנו במתקנים מקצועיים בחו"ל, השיגה את הקריטריון המיוחל בקטגוריית קפיצות הראווה.
הרוכב הישראלי אלעד יניב, המתגורר בגרמניה ועשוי להיות אחד מארבעת הרוכבים שייצגו את ישראל בטוקיו, מספר כי הענף בישראל מפותח, אך עד לרמה מסוימת: "חסרים בישראל מתקנים ברמה בינלאומית, אבל הרמה בארץ מספיק גבוהה כדי לאפשר לרוכב או רוכבת צעירים להתפתח, ובגיל מבוגר מספיק לעזוב את ישראל ולעבור להתחרות ברמה הגבוהה. יהיה לו מספיק בסיס כדי להתפתח הלאה באירופה, אבל ברמות הגבוהות באמת, בלתי אפשרי להתפתח בישראל".
מה הסיכוי של הנבחרת הישראלית להשיג מדליה באולימפיאדה?
"למרות שהמצב בישראל מצוין מבחינת הקורונה, באירופה אנחנו עדיין לגמרי בתוך העניין הזה. השנה שעברה הייתה מאוד קשה מבחינת התחרויות, ועדיין מאוד־מאוד מוקדם לדעת אילו רוכבים ישתתפו ואילו סוסים יהיו להם. אני מאמין שבתקופה הקרובה התמונה תתבהר, ואז נדע באיזה כושר אנחנו ולמה אפשר לצפות. זה כמובן כולל גם אותי ואת הסוס שלי, האם אני יכול להיות מספיק בכושר. נדע את זה בחודשים הקרובים".
מה המשמעות מבחינתך, לייצג את ישראל?
"אני ישראלי כל החיים", מספר יניב, שנולד וגדל בארץ. "למרות שיותר מחצי מהם אני חי בחו"ל, עדיין יש לי משפחה גדולה בישראל, ואני כמובן גאה בזהות שלי. ב־2019 עשינו היסטוריה כשהעפלנו בפעם הראשונה בתור נבחרת למשחקים האולימפיים, ואני חושב שכל הנבחרת גאה במיוחד לייצג את ישראל. אני מקווה שבעתיד נזכה לתמיכה רחבה יותר כדי להעמיד נבחרת טובה עוד יותר ואיכותית עוד יותר, כדי לייצג את ישראל אפילו ביותר הצלחה, ולהשיג את התוצאות הכי טובות שאפשר בשביל המדינה שלנו".
