בעקבות פיתוח החיסון מגפת הקורונה מצויה בשלבי דעיכה, אולם הקורונה החברתית והלאומית עודנה מתפשטת. התפצלות החברה לשבטים, שכל אחד משליך על רעהו את מחדלי המדינה וכישלונות העם, מעמידה בפנינו מציאות מורכבת שלא נתקלנו בה מעולם. גם העם היהודי ושאלת יכולתו לפעול יחד נמצאים על שולחן המנתחים. עלינו מוטלת החובה להתמודד עם אתגר זה בנחישות וברגישות.
לאחרונה זכיתי להיות שותף במיזם "קהילות מתחברות". במסגרתו בונים קשר ישיר בין בית כנסת, רב וקהילה בישראל, לקהילה מקבילה בעולם היהודי. המיזם מייצר מפגש ישיר והצצה אל האתגרים והמשימות שכל קהילה מתמודדת עימם. אם יש דבר בולט שלמדנו דרך המיזם, הרי זו ההבנה כי העיסוק בישראל הוא חלק מהזהות היהודית של היהודים ברחבי העולם. מאז הקמת המדינה הם עוקבים אחרי החדשות מישראל, מנסים להבין את ההתרחשויות הפוליטיות, ובשורה התחתונה מתעקשים למצוא כל דרך להרגיש מחוברים.
אך בשנים האחרונות אנו עדים להתרופפות של ההתעניינות הזו, בעיקר בקרב הדור הצעיר. חלקם מרגישים שייכות בלעדית למדינה שבה הם חיים, והקשר של רבים לישראל הולך ונחלש.
השאלה המאתגרת ביותר היא, מה עושים כאן בישראל – הממשלה, הארגונים והיחידים – לשינוי המצב? מי יהיה המבוגר האחראי שידחף לשינוי המגמה? ומה עושים, חלילה, כדי שלא נידרדר אפילו יותר מהמקום שבו אנו מצויים היום?
בעידן שבו נסיעות לחו"ל היו עניין שבשגרה, סיירתי עם קבוצת מנהלים ישראלים במסגרת תוכנית בכירים משותפת של משרד התפוצות וגשר, בקהילה היהודית של לוס־אנג'לס. באחד המוקדים בקמפוס האוניברסיטה של UCLA נפגשנו עם סטודנטים יהודים שרצו להיפגש עם הקבוצה הישראלית. בלטו במיוחד דבריה של יו"ר התאחדות הסטודנטים של האוניברסיטה, יהודייה ממוצא איראני, שציינה את זהותה היהודית כמרכיב מרכזי באישיותה. פגשנו בחורה שמתעסקת ביהדותה הרבה יותר מרוב הישראלים שאני מכיר. היא וחבריה שואלים את עצמם באופן קבוע מהי מידת המחויבות שלהם ליהדות, מהי משמעות הקשר שלהם לישראל ואיך הדברים באים לידי ביטוי בחייהם בקמפוס האמריקני.
מדינת ישראל היא הפרויקט הגדול ביותר של כלל העם היהודי. זו הייתה ועודנה עבודת צוות של כלל העם. לכן, יהיה זה לא הוגן ולא חכם לדחות חלקים ממי שסייעו ומסייעים בהקמתה וקיומה
עבודת צוות
אז האם המכנה המשותף של עם ישראל בעת הזו הוא אך ורק אזרחות ישראלית פעילה, אחרת אתה מחוץ למחנה? האם משום שהם לא גרים בישראל אנחנו צריכים לנתק קשר? מסתבר שיש מי שהחליפו את המכנה המשותף של העם היהודי, מיהודים לציונים־ישראלים בלבד. האומנם כך?
כאן ראוי לשאול שאלה נוספת: האם יש בעלות בלעדית על מדינת ישראל?
מדינת ישראל היא הפרויקט הגדול ביותר של כלל העם היהודי. יהודים מכל רחבי העולם ריכזו מאמץ, השפעה פוליטית ומשאבים כדי להקים את מדינת ישראל. המדינה נבנתה בשיתוף פעולה של יהודים רבים וטובים שנמשך לאורך עשרות שנים, שבהן יהדות התפוצות המשיכה (וממשיכה) לתמוך בישראל. יהודי העולם ראו – ובתקווה שימשיכו לראות – את עצמם חלק ממדינת ישראל, באמצעות תמיכתם בהקמת תשתיות, סיוע ותרומות. זו הייתה ועודנה עבודת צוות של כלל העם. התגשמות של חלום והגשמה של חזון. לכן, משקמה המדינה, לדחות חלקים ממי שסייעו ומסייעים בהקמתה וקיומה – יהיה לא הוגן, לא חכם ובעיקר מנוגד ליסודות ולערכים שעליהם הוקמה מדינה זו.
לאורך כל ההיסטוריה היהודית, גם בזמן שבית המקדש היה קיים, חיו יהודים בחו"ל. לא מצאנו שמישהו האשים אותם ב"גלותיות" או הטיל ספק ביהדותם, ככל שהם נותרו נאמנים לעמם. מכל אלה עולה מסקנה ברורה: אומה חזקה עם מדינה חזקה איננה עוסקת כל העת בפסילת בניה על בסיס מקום מגוריהם. בראש ובראשונה משום שאין זה הוגן והגיוני, אבל מעבר לכך, כי פסילה כזו מעידה על חוסר ביטחון.
מדינת ישראל יכולה להמשיך ולבסס את מעמדה כמרכז העולמי של העם היהודי, וכך צריכים לראותה גם יהודי העולם. היא מימוש החזון והחלום שלנו ושלהם יחד, גם אם הם רחוקים מאיתנו וממנה אלפי קילומטרים. השינוי הגדול והמבורך שאני רואה בדור הנוכחי, הוא נטילת אחריות מהצד הישראלי והושטת היד שלנו אל אחינו מעבר לים, כחלק משמעותי בזהות היהודית שלהם ושלנו.
כפועל יוצא מכך הוקמה לאחרונה מנהלת משותפת של "גשר" ומשרד התפוצות, שפועלת לחיזוק הקשר שלנו, הישראלים, עם אחינו ברחבי העולם היהודי הגדול. המטרה היא להכיר ולהבין שכולנו חלק מאותה משפחה. מדינת ישראל צריכה להיות "אור ליהודים", גם אם עלייה אינה נמצאת ברשימת המשימות הנוכחית או העתידית שלהם. הוכח כבר כי יהדות ישראל ויהדות העולם יכולות להוות ביחד עם יהודי חזק, מאוחד וחוצה גבולות. בואו לא נוותר כל כך מהר על חלקים מהמשפחה שלנו. זו חובתנו הלאומית והיהודית.
אילן גאל–דור הוא מנכ"ל ארגון "גשר", הפועל לחיבור וחיזוק הקשר בין הקבוצות השונות בישראל ועם יהודי העולם. לאחרונה הוקמה מנהלת משותפת לגשר ומשרד התפוצות לחיבור העם בישראל עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
