מי הם היהודים המשפיעים בעולם? כל יהודי שתציגו לו את השאלה הזו ישיב עליה באופן אחר, שהלא עם דעתן אנחנו. לכן החלטנו להתייעץ עם עשרות אישים ממגוון תחומי עשייה, והרכבנו רשימה של 25 יהודים משפיעים (למעשה קצת יותר, מכיוון שלעיתים כללנו כמה אנשים באותה קטגוריה).
מה היו הקריטריונים שלנו לבחירה? החלטנו שלא לכלול ישראלים, אלא אם כן מדובר באנשים שמרכז חייהם אינו בישראל במשך תקופה ארוכה.
שנית, ביקשנו לציין יהודים שיהדותם היא חלק מרכזי ומהותי מזהותם ופועלם, ובוודאי לא מהווה נטל עבורם. לא ביקשנו שהמוזכרים ברשימה יכתבו בכל יום מאמר עם טקסטים יהודיים, אבל כן שיהיו מחוברים לשורשיהם וליהדותם.
בניגוד לרשימות אחרות, לא דירגנו את אותם 25 משפיעים, אבל אנחנו משוכנעים שכולם ראויים להיכלל ברשימה המכובדת הזו. לא כל האישים שנמנה בעמודים הבאים רואים את המציאות עין בעין עם הקו המערכתי של מקור ראשון: שדולת ג'יי סטריט רחוקה מאיתנו ב־180 מעלות, וגם הרבות הרפורמיות והקונסרבטיביות שנזכיר אינן מתיישבות עם ערכיהם של רבים מקוראינו.
עם זאת, אנו סבורים חושבים שרשימת המשפיעים שגיבשנו מספקת הצצה להבנה טובה יותר של העולם היהודי כפי שהוא כיום. קריאה נעימה.
משפחת ביידן | המשפחה היהודית (המעורבת) הראשונה
במהלך השבועות האחרונים של מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב בלט תינוק קטן וחמוד, בו ביידן שמו, שהמתמודד הדמוקרטי הרבה להחזיק על ידיו באירועים ולאחר מכן גם בליל הניצחון. רוב קוראינו כנראה לא יודעים שאותו בו ביידן – שקרוי כך על שם דודו – הוא יהודי מבחינה הלכתית, שכן אימו, מליסה כהן, יהודייה.
הבית הלבן של ג'ו ביידן מלא ביהודים, אלא שבניגוד לבית הלבן של דונלד טראמפ הפעם העניין הזה פחות מדובר, אולי משום שהם פחות דתיים ופחות מחויבים למסורת. כל ילדיו של ביידן היו או עדיין נשואים ליהודים או יהודיות. בכורו של הנשיא ביידן, בו, שמת ממחלת הסרטן ב־2015, היה נשוי להאלי אוליבר, יהודייה. לזוג נולדו שני ילדים: נטלי והאנטר ביידן (הנכד). האנטר, בנו השני של הנשיא, שהתפרסם בשנה האחרונה בעקבות הסתבכותו בפרשיות שונות שהטילה צל גם על אביו, נישא בשנית למליסה כהן, יוצרת קולנוע דוקומנטרי מדרום־אפריקה. היא גדלה במשפחה יהודית קונסרבטיבית, ושמה האמצעי הוא בתיה.
גם הבת הצעירה, אשלי, נשואה לרופא יהודי בשם הווארד קריין. השניים נישאו בחתונה יהודית קתולית על ידי כומר קתולי ורב רפורמי. הם עמדו תחת חופה, נכתבה כתובה, הוקראו שבע הברכות וד"ר קריין אף שבר כוס. במידה רבה, משפחתו היהודית של ביידן משקפת את יהודי ארה"ב של היום: הרבה יותר נטמעים בתוך החברה האמריקנית, נשואים ללא־יהודים, ומקדמים סדר יום של זכויות מיעוטים, איכות סביבה ו"תיקון עולם".
לצד משפחת ביידן, אין לשכוח את הג'נטלמן השני הראשון בהיסטוריה, שגם הוא יהודי: דאג אמהוף, בעלה של סגנית הנשיא קמלה האריס. לבני הזוג אין ילדים, אבל בנותיו מנישואיו הקודמים קוראים לה "מאמאל'ה", כינוי שצבר תאוצה בארה"ב והודפס על אינסוף פריטי מרצ'נדייז. / צביקה קליין
ד"ר מרים אדלסון
כל יהודי, ימין או שמאל, אני אוהבת אותו. במקביל אני רוצה להגן על המשפחה הפרטית שלי. אני רוצה שהנכדים והנינים שלי יהיו יהודים". כך אמרה ד"ר מרים אדלסון בריאיון למקור ראשון, חודשים ספורים לפני פטירתו של בעלה שלדון אדלסון ז"ל (גילוי נאות, ד"ר אדלסון היא בעלת השליטה במקור ראשון).
על פי דירוג פורבס ל־2021 אדלסון נחשבת הישראלית העשירה בעולם, והאישה החמישית בעולם בעושרה. היו שהגדירו את בעלה המנוח "רוטשילד" של דורנו, אלא שהוא לא זכה להערכה הראויה לו. משפחת אדלסון תרמה ותורמת בכל שנה מאות מיליוני דולרים לצדקה, למיזמים יהודיים וישראליים וגם לנושאי בריאות ולהשכלה גבוהה.
הם אמנם לא ייסדו את תגלית, כנראה הארגון היהודי המשפיע בעולם, אבל מאות מיליוני הדולרים שתרמו למיזם אפשרו לו להתרחב פי כמה ולהביא 600 אלף צעירים יהודים לטיול בישראל – תרומה יוצאת דופן לזהותם היהודית ולזיקתם לישראל. מעבר לעסקי התיירות, למשפחת אדלסון בעלות על כמה כלי תקשורת בארה"ב ובישראל, בהם ישראל היום ומקור ראשון.
מלבד סכומי העתק שתרמו לתגלית, האדלסונים תרמו 25 מיליון דולר להקמת קמפוס יהודי־חינוכי בלאס־וגאס, שם התגוררו, 25 מיליון דולר למוזיאון יד ושם, 16.4 מיליון דולר לעמותת SpaceIL, חמישה מיליון דולר לפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל – שנקראה על שמם, ועוד עשרות מיליוני דולרים לארגון IAC (המועצה הישראלית־אמריקנית) – ארגון הפונה לישראלים בארה"ב ומחזק את זיקתם למולדתם, ושהמעורבות של ד"ר אדלסון הפכה אותו מגוף מקומי לכלל־אמריקני. משפחת אדלסון מימנה גם קרן מחקר רפואית השוכנת בבוסטון למחקרים של מחלות מסכנות חיים, בעלות של 7.5 מיליון דולר.
"המחקרים מראים שאם היית בתגלית, הסיכויים שתתחתן עם בן זוג יהודי הם 76 אחוזים.אם לא, הסיכוי יורד ל־42 אחוזים", אמרה אדלסון בריאיון למקור ראשון. "אם לא היינו תורמים לתגלית היינו מאבדים דור של אנשים שלא היו מגיעים לישראל". / צביקה קליין
היהודים בצמרת הממשל האמריקני הנוכחי
המינוי הראשון שעליו הכריז נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לאחר שזכה בבחירות היה של רון קליין לתפקיד ראש סגל הבית הלבן. זהו תפקיד רב עוצמה, מכיוון שבידי המחזיק בו נמצא לוח הזמנים של הנשיא, כולל קביעת פגישות. עובדת היותו של הממונה הראשון בממשל ביידן יהודי לא אמורה להפתיע במיוחד – בסופו של יום רובה המכריע של יהדות ארה"ב מצביע באופן מסורתי למפלגה הדמוקרטית, ומשקלה הסגולי בצמרת המפלגה גבוה בהרבה ממשקלה הדמוגרפי. עם זאת, גורמים בישראל לא אהבו את המינוי, מכיוון שקליין נחשב למי שאוחז בדעות ליברליות ופרוגרסיביות, שאינן רואות עין בעין את התנהלות מדינת היהודים בנושאים שונים.
מלבד קליין ישנם כמה תפקידי מפתח בממשל ביידן שמאיישים אותם יהודים ויהודיות. ראש וראשון בהם הוא מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, שנחשב תומך נלהב בישראל, אם כי מזווית דמוקרטית וקרה יותר, שלא תזכיר את הלהט המשיחי־אוונגליסטי של ימי ממשל טראמפ. גם שרת האוצר ג'נט ילן (בתמונה), האישה הראשונה שמכהנת בתפקיד הזה, היא יהודייה. אלחנדרו מיורקאס, יהודי מהקהילה הקובנית, הוא השר לביטחון לאומי, ומריק גרלנד משמש כתובע הכללי. דמות יוצאת דופן בממשל היא אן (חני) נויברגר, יהודייה חרדית שצמחה בעולם הסייבר ומשמשת סגנית היועץ לביטחון לאומי בתחום התמחותה.
אתרים יהודיים בארה"ב מונים כעשרים מינויים בכירים של יהודים ויהודיות בממשל ביידן עד כה. אם קליין ראש הסגל ובלינקן שר החוץ מייצגים שני צדדים ביחס לישראל, הרי שבאופן טבעי ליהודים המצביעים למפלגה הדמוקרטית, סביר להניח כי רוב הבכירים הללו תומכים במדינת ישראל כבית יציב לעם היהודי; מצד שני הם חולקים לא מעט על דרכה של ממשלת ישראל, הימנית והשמרנית בשנים האחרונות, וגם לא יהססו להביע את דעתם. / אריאל שנבל
החב"דניקים
"בכל מקום שיש קוקה־קולה יש חב"ד", גורסת אמירה מקובלת. בשנת 2017 ניתנה המחשה נוספת לכך, עם הגעתם של שליחים חדשים מטעם התנועה למדינת דרום דקוטה – שבה מתגוררים על פי הידוע כ־250 יהודים בלבד.
הישראלים מכירים בעיקר את בתי חב"ד הפונים למטיילים במזרח הרחוק, אך רובם הגדול של השליחים עובדים מול התושבים היהודים הוותיקים בכל מדינה. פעמים רבות מתגלעים חיכוכים בין השליח החדש והנמרץ לקהילה הוותיקה והממוסדת. במקרים אחרים, התחרות עושה טוב לכולם.
אחד האישים החזקים בחב"ד הוא הרב משה קוטלרסקי, סגן יו"ר המרכז לענייני חינוך, הגוף האחראי לכ־4,000 בתי חב"ד ברחבי העולם. הוא האדם שמנהל בפועל את מערך השליחות הענף של חב"ד ומארגן את "כינוס השלוחים" השנתי.
שני שליחי חב"ד הפכו מקורבים לממשל בארצותיהם: הרב ברל לזר ברוסיה, מקורבו של הנשיא פוטין, והרב לוי שמטוב בוושינגטון הבירה, המשמש מעין שליח לבית הלבן ומכשיר את המטבחים של המוסד הנשיאותי לקראת אירועים לקהילה היהודית. / צביקה קליין
ג'ראד קושנר | האיש שהביא שלום למזרח התיכון
לאיש לא היו ציפיות מג'ארד קושנר (כיום בן 40), חתנו הצעיר של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, כאשר הוא מינה אותו ליועצו הבכיר. קושנר, בן למשפחה יהודית־אורתודוקסית עשירה ומיוחסת, שהיה בעליו של עיתון ומעורב בניהול העסק המשפחתי, כמעט אינו מתראיין. הוא חונך במוסדות אורתודוקסיים מודרניים ובמשפחה שתומכת בהתיישבות ביהודה ושומרון.
"הסכמי אברהם" חתומים במידה רבה על שמו של קושנר – תרומה יוצאת דופן שמשפיעה על ישראל במגוון היבטים. בנאומו בבית הלבן בטקס החתימה פנה אליו נתניהו: "אני יודע כמה חשוב העתיד היהודי לך ולמשפחתך. ג'ארד, היום עזרת להבטיח את העתיד הזה. המדינה היהודית חייבת לך והיא חייבת לנשיא טראמפ חוב נצחי של הוקרה".
בדברים שהשמיע קושנר במעון ראש הממשלה בירושלים לפני טיסתו למרוקו במסגרת הסכמי אברהם, אמר: "אתם תישארו בתפילותיי ואני בטוח שעתידכם ימשיך להיות בהיר ומרגש… שלום במזרח התיכון הוא משימה כל כך בלתי אפשרית, שהיא מתרחשת רק הודות לברכתו של א־לוהים. בכל בוקר בתפילה אני אומר 'שים שלום'. אני מבקש מא־לוהים לשים שלום טובה וברכה, חן חסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל".
מאז חילופי השלטון בוושינגטון, ג'ארד ואשתו איוונקה (שהתגיירה עוד לפני נישואיהם) הורידו פרופיל וממעטים להתבטא. יש אומרים שהם כבר מתכוננים לקמפיין הבא, שמטרתו הצבתה של איוונקה טראמפ כנשיאה הראשונה. / צביקה קליין
הווארד קור | מנכ"ל איפא"ק
אין לו ערך בוויקיפדיה, הוא לא מתראיין, ולמרות זאת הוא נכנס – וימשיך להיכנס – לרשימות של יהודים משפיעים. המנכ"ל האגדי של השדולה הפרו־ישראלית איפא"ק הווארד קור, המכהן בתפקידו עשרות שנים, הוא האיש שהפך את הלובי הזה לשני בחשיבותו (ובעושרו) בארה"ב. קור הוא האדם שתפקידו בין השאר לדאוג שאותם 3 מיליארדי דולרים המגיעים לישראל בכל שנה מאז 1985 בעבור סיוע צבאי ימשיכו להגיע, ולעיתים הסכום אף יגדל. הוא האיש שמייצג את האינטרסים של ממשלת ישראל, מימין או משמאל, מול הקונגרס והממשל.
בוועידה השנתית של השדולה בוושינגטון משתתפים כ־20 אלף בני אדם מרחבי ארה"ב, ועיני התקשורת נשואות אליה. מתמודדים לנשיאות יודעים שהם צריכים להופיע באיפא"ק, וכך גם פוליטיקאים מקומיים. ב־2019 חרגו מכך כמה מהמועמדים הבולטים לנשיאות, בהם ברני סנדרס ואליזבת' וורן, שהודיעו כי לא יגיעו לוועידת השדולה הפרו־ישראלית מטעמים אידאולוגיים. זו הייתה פגיעה מסוימת ביוקרתה של איפא"ק, שבאופן מסורתי נהנית מתמיכת שתי המפלגות הגדולות וזהו סוד כוחה. הדור הצעיר של המפלגה הדמוקרטית מתרחק מערכיה של איפא"ק ומהתמיכה האמריקנית בישראל, ולעומת זאת בוועידה השנתית של הארגון וגם בהנהגתו נראות יותר ויותר כיפות. / צביקה קליין
אנדי ג'אסי | מנכ"ל אמזון המיועד
במשך תקופה ארוכה נראה היה שג'ף בזוס הוא בן אלמוות. בזמן שחברות ההייטק שפרחו בשנות התשעים והאלפיים החליפו את מייסדיהן במנכ"לים צעירים יותר, מתאימים יותר או פשוט רעננים יותר, בזוס המשיך לשלוט בחברה שהקים ביד רמה. אולם כשהכריז סוף סוף שהוא תולה את העניבה, איש לא היה מופתע כשאנדי ג'אסי נבחר להחליפו.
ג'אסי, בן למשפחה יהודית מניו־יורק ובוגר בית הספר לעסקים של הרווארד, מתואר כ"כפיל" של בזוס. מאז שנכנס לאמזון בימים המוקדמים של 1997 הוא צמח עם החברה, ובשנים האחרונות העידו עליו כי היה הולך אחרי בזוס לכל מקום, בניסיון ללמוד כמה שיותר מהאדם שהקים את אחת החברות המשגשגות בהיסטוריה.
כעת ג'אסי יצטרך להוכיח שהשבחים שקיבל לא היו רק בגדר מחמאות. בתחום שממשיך להתפתח ולהשתנות בכל יום, הוא ייאלץ ללמוד מהר מאוד מה עובד ומה לא, במה להשקיע ואת מה לחתוך. כל זה בזמן שהממשל האמריקני מתעניין יותר ויותר במעלליהן של ענקיות הטכנולוגיה, כולל קריאות להדק רגולציות ואולי אף לפרק את התאגידים הגדולים.
איש אינו יודע מה צופן העתיד לג'אסי אחרי שייכנס לתפקיד מתישהו בהמשך השנה, אך דבר אחד בטוח: עיני העולם נשואות אליו. / אלחנן שפייזר
ברנאר–אנרי לוי | אינטלקטואל
מעטים הם אנשי הרוח היהודיים בעולם – כאלה שמחויבים ליהדותם – שמצליחים לפרוץ גבולות ולהשפיע בעשרות מדינות בשפות רבות. כזה הוא הפילוסוף ברנאר־אנרי לוי – אינטלקטואל, סופר ובעל תארים רבים שנקשרו לו לאורך השנים. בצרפת הוא נהנה ממעמד של ידוען־על, ומיודד עם בכירי הממשל, הפוליטיקה והתרבות. הוא ממייסדי חבורת "הפילוסופים החדשים" – קבוצה של אינטלקטואלים צרפתים, רובם יהודים, שפנו עורף לאידאולוגיה המרקסיסטית והנאו־מרקסיסטית.
הוא הושפע רבות מהפילוסוף היהודי צרפתי עמנואל לוינס, ולדבריו עד שהכיר אותו היה חילוני לחלוטין. "עד גיל 30 בערך מעולם לא פתחתי ספר יהודי, גם לא תנ"ך, ולא ביקרתי בבית כנסת. ידעתי שאני יהודי, לא ידעתי מה פירוש הדבר", אמר בריאיון לדרור אידר בישראל היום. "לוינס היה מדריך, הוא חשף לפניי כמה ספרים, קודם כול ספריו שלו, המחקר התלמודי שלו, ושתיתי אותם בצמא. הוא גרם לי להבין שאם אני רוצה להתקדם, אני חייב להיפגש עם החלק הזה של זהותי".
לוי נולד באלג'יריה למשפחה יהודית־ספרדית, וב־1954 היגרו לצרפת. במאמר שפרסם ביוני 2017, בעקבות רצח שרה הלימי, כתב לוי שמערכת הצדק והעיתונות הצרפתית "אינן ששות לבטא את המילה 'אנטישמיות'". הוא היה אחד הדוברים בהפגנה גדולה שנערכה בפריז לפני כשבועיים בעקבות החלטת בית המשפט שלא להעמיד לדין את הרוצח, בטענה שהיה נתון להשפעת סמים קלים.
הוא כתב עשרות ספרים, רבים מהם תורגמו לשפות אחרות, חלקם לעברית, ובהם: "צוואת הא־לוהים", "מי הרג את דניאל פרל?" ו"אויבי הציבור". / צביקה קליין
הגבירים
בסיפורים חסידיים רבים מככב ה"גביר", אדם עשיר ובעל מעמד מיוחד בקהילה היהודית, שלה הוא תורם מהונו. גם העולם היהודי של המאה ה־21 נהנה מכספם של פילנתרופים רבים. במסגרת זו נוכל להזכיר רק כמה מהבולטים שבהם.
באוקראינה מתגוררים כמה אוליגרכים יהודיים. אחד מהם הוא איגור קולומויסקי, המדורג במקום הרביעי בין עשירי אוקראינה על פי פורבס. קולומויסקי נולד בעיר דנייפרופטרובסק והוא תורם רבות למיזמים במקום. למשל "מרכז מנורה" – גורד שחקים עצום שהוא המרכז הקהילתי היהודי הגדול בעולם. הוא ושותפו גנאדי בוגלובוב תורמים ליד ושם ומחזיקים בקבוצת הכדורגל דניפרו שבאוקראינה, וכן הם הבעלים של תאגיד פריבט־בנק. במהלך הבחירות לנשיאות אוקראינה הוא הוזכר כמקורב לנשיא הנבחר (יהודי אף הוא) וולודימיר זלנסקי.
בצרפת מוכּר מארק אייזנברג, שעומד בראשות ארגונים יהודיים רבים ולאחרונה אף רכש את כלי התקשורת היהודיים המקומיים. הוא משמש יו"ר ארגון כי"ח עולמי, יו"ר קעליטה (ארגון־הגג של עולי צרפת בישראל), יו"ר UNITED צרפת – מיזם משותף עם ממשלת ישראל, יו"ר "רדיו J" – הרדיו היהודי, ויו"ר Actualite Juive – העיתון הנפוץ בקהילה היהודית.
ארה"ב משופעת בתורמים יהודים לאין מספר. אחד המרכזיים הוא לזלי וקסנר, שבין השנים 2003 ל־2018 תרם סכום של 128.4 מיליון דולר. וקסנר הוא הבעלים של רשת ההלבשה התחתונה ויקטוריה'ס סיקרט וחנות כלי הבית Bath and Body Works. בתרומותיו מעצב וקסנר את הדור הבא של יהדות ארה"ב באמצעות תוכניות עמיתי וקסנר מארה"ב, ומשפיע גם על ישראל במלגות הנדיבות שמקבלים משרתי ציבור ישראלים המשתתפים בתוכניותיו – עניין שאף עורר ביקורת מימין.
מהצד השני של הקשת הפוליטית ניצב רוג'ר הרטוג, העומד מאחורי קרן תקווה. בין 2003 ל־2018 תרם סכום של יותר מ־50 מיליון דולר בארה"ב בלבד. תרומותיו, המכוונות לחיזוק הימין האינטלקטואלי, מופנות לכלי תקשורת יהודיים אמריקניים, מכונים, תוכניות מנהיגות ואף מוסדות חינוך יהודיים. הרטוג משפיע על יהדות ארה"ב, אך גם על ישראל.
מיכאיל פרידמן הוא איש עסקים רוסי שמתגורר כעת בבריטניה. בבעלותו "אלפא בנק", מהבנקים הגדולים ברוסיה, חברת הנפט TNK-BP, רשת מרכולים, כלי תקשורת וחברה לייצור וודקה. הוא ממייסדי קרן ג'נסיס ו"פרס בראשית" המכונה פרס הנובל היהודי, ותורם רבות לקהילה היהודית ברוסיה ובאירופה. בשנת הקורונה תרם מאות מיליוני אירו לקהילות יהודיות במצוקה. עוד הוא תורם לתגלית, לארגון הגיור נתיב ועוד.
עוד ברשימה: רון לאודר, לין שוסטרמן, חיים סבן ואהרן וולפסון מארה"ב, פרנק לואי והארי טריגובוף מאוסטרליה, אדוארדו אלשטיין מארגנטינה (בתמונה), אלי הורן מברזיל ורומן אברמוביץ בבריטניה. אחד הפילנתרופים הבכירים באירופה הוא משה קנטור, נשיא הקונגרס היהודי־אירופי, המתגורר אף הוא בבריטניה. / צביקה קליין
מנהיגות הדת הנשיות | שהופכות לפנים של היהדות הפרוגרסיבית
לא רק לביידן יש רב, אלא גם לג'נטלמן השני, דאג אמהוף, בן זוגה של סגנית הנשיא קמלה האריס, יש רב, או יותר נכון רבה. בליל הסדר הרשמי של הבית הלבן, שהוקלט השנה לראשונה ושודר ברשת, הוא הזמין את הרבה שרון בראוס (בתמונה) לשמש מובילת האירוע ולהשמיע דברי פרשנות על ההגדה. הוא הגדיר אותה "מנהיגה רוחנית יוצא דופן מה'הום טאון' שלי, לוס־אנג'לס, אישה שמעוררת השראה ברחבי ארה"ב. היא יותר מרַבה, היא מעמודי הטווח של תנועת הצדק החברתי". בראוס, שהוסמכה לרבנות מטעם התנועה הקונסרבטיבית שאליה כבר איננה שייכת, הוגדרה במגזין ניוזוויק כדמות היהודית־דתית המשפיעה בארה"ב.
בראוס לא לבד: עוד ועוד נשים מהזרמים הפרוגרסיביים הופכות לדמויות בולטות, במיוחד בתקשורת וכלפי כאלה שאינם יהודים. אחת מהן היא הרבה הרפורמית אנג'לה וורניק־בוכדל ממנהטן. היא נולדה בקוריאה הדרומית לאב יהודי ואם בודהיסטית, ועברה גיור. החלה את דרכה כחזנית, והתפילות בבית הכנסת שלה עשויות להזכיר מופע תיאטרלי בברודוויי – מרחק הליכה קצר מבית הכנסת שלה.
רבה נוספת כזו היא הרבה הרפורמית דלפין הורווילר מצרפת. מספר חבריה של התנועה הרפורמית בצרפת קטן, אך הורווילר מיצבה עצמה כאינטלקטואלית ומובילת דעה, והיא מופיעה תדיר בכלי התקשורת. בבריטניה שימשה לורה ג'נר־קלאוזנר הרבה הבכירה של התנועה הרפורמית במדינה. ג'נר־קלאוזנר מבוגרת משלוש הרבות שהזכרנו, ונראה שהיא פרצה בעבורן את הדרך. כול, נציין, מגדירות עצמן ציוניות, אך מנהלות יחסים מורכבים עם מדינת ישראל בנושא הישראלי־פלסטיני ובענייני דת ומדינה. / צביקה קליין
הרב צבי שכטר והרב פסח לרנר | רבנים אורתודוקסים
האורתודוקסיה בארה"ב היא מיעוט בקהילה היהודית, רק כעשרה אחוזים. אך בשנים האחרונות היא מעפילה לצמרת וחובשי כיפות – מכל הסוגים – כובשים את ראשות הארגונים היהודיים הוותיקים. אם בעבר הם לא היו רצויים שם, או שזה לא עניין אותם – היום הם בולטים בתפקידי מנהיגות.
זקן רבני האורתודוקסיה המודרנית הוא הרב צבי (הרשל) שכטר (בתמונה), 80, ראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו־יורק ("ישיבה יוניברסיטי"), פוסק בכיר ויועץ הלכתי למחלקת הכשרות ב־OU.
במהלך השנה החולפת פרסם הרב שכטר, לעיתים מדי יום, פסקי הלכה חדשניים ופורצי דרך, בעקבות ההשפעה הדרמטית של נגיף הקורונה על העולם היהודי. כך למשל הורה שבמציאות של מחסור במכשירי הנשמה, מותר להעדיף את הצעיר על פני מבוגר שסיכויי ההחלמה שלו נתונים בספק.
רב נוסף שהפך לבולט עוד יותר בשנה החולפת הוא הרב פסח לרנר. שבמשך שנים עמד בראש ארגון בתי הכנסת "יאנג ישראל". לרנר הוא רב קהילה אורתודוקסית־מודרנית ונוטה לצד החרד"לי יותר של תת־המגזר הזה. הוא הקים בקונגרס הציוני סיעה חדשה בשם "ארץ הקודש", שהגיעה למקום השלישי בבחירות בארה"ב. המשמעות היא שבפעם הראשונה יש ליהדות החרדית האמריקנית נציגות במוסדות הלאומיים בתפקידים של ראשי מחלקות, חברי דירקטוריון וכו'. במשך שנים רבות נהג לרנר לבקר בכלא את המרגל הישראלי יונתן פולארד, ואף סיפק לו אוכל כשר. / צביקה קליין
הרב הקונסרבטיבי מייקל בילס | "הרב של ג'ו ביידן"
בשנים האחרונות לכל אחד מנשיאי ארה"ב יש "רב", שהתקשורת מכנה "הרב של הנשיא". הרב יחזקאל לוקשטיין ליווה את איוונקה טראמפ בתהליך הגיור, הרַבה הרפורמית אנג'לה בוכדל הובילה טקסים דתיים בבית הלבן של ברק אובמה, וגם לנשיא הנוכחי יש רב משלו. אלא שבניגוד לאחרים, ביידן עצמו מכנה את הרב הקונסרבטיבי מייקל בילס "הרב שלי". כשביידן טס במסוק לוושינגטון הבירה ונפרד מדלאוור, המדינה שבה חי ושמטעמה שימש סנאטור, מי שבירך אותו על הבמה בברכת כוהנים היה בילס.
בניגוד למה שאפשר היה לצפות ממי שנושא תואר כזה, בילס אינו נמנה עם הרבנים־כוכבים של היהדות האמריקנית. הוא לא נחשב הוגה דעות או מרצה בעל שם, ולא הופיע מעולם ברשימות "הרבנים המשפיעים" שמתפרסמות בתקשורת הכללית והיהודית בארה"ב. אולי דווקא משום כך, הוא וביידן מיודדים כל כך. זה 17 שנה עומד הרב מייקל בילס (57) בראש קהילה קונסרבטיבית בדלאוור, ולפני כן שימש רב בלוס־אנג'לס במשך שבע שנים. הוא נראה כמו רבים מעמיתיו בארה"ב, ורחוק מאוד מהחזות הרבנית־ישראלית.
"אין לי תקשורת ישירה עם הנשיא ואני לא יועץ שלו", הבהיר בחיוך בראיון למקור ראשון, "אבל בכל פעם שהוא רוצה, אנשיו יודעים היכן למצוא אותי". / צביקה קליין
אדם ברן | איש עסקים ולוחם באנטישמיות
לפני כחצי עשור הפכה המלחמה ב־BDS, תנועת החרם נגד ישראל, לעניין שארגונים יהודיים בארץ ובעולם אימצו כיעד מרכזי. מאז התרחשו כמה אירועים אנטישמיים קטלניים, והרשתות החברתיות הפכו לכר פורה לאנטישמים מכל הסוגים – ימין קיצוני, שמאל קיצוני ואסלאמיסטים. לפני כשנתיים קמה תנועה חדשה במטרה לאגד את כל השחקנים בתחום, Combat Antisemitism Movement. חברים בה יותר מ־320 ארגונים נוצריים, יהודיים ומוסלמיים, וכן 325 אלף יחידים שמזוהים עימם.
מי שעומד מאחורי התנועה הוא איש העסקים היהודי אדם ברן, המתגורר בוויצ'יטה שבקנזס. ברנס הוא בעליה של חברת הנפט והגז Berexco LLC. התנועה שהקים ברן הפכה את המלחמה באנטישמיות לדיגיטלית, עדכנית ואפקטיבית יותר. הארגונים היהודיים המרכזיים חברים בתנועה, לצד מנהיגים יהודים כמו נתן שרנסקי, יצחק (בוז'י) הרצוג, רבנים ואישי ציבור. אם טרם נתקלתם בשמו, זה משום שברן אינו מעוניין ששמו יתנוסס על בניינים או באתרי חדשות. אפילו באתר הארגון הוא לא מוזכר. / צביקה קליין
קהילה יעילה | יהודי בריטניה דוחים את קורבין
כולנו מכירים את הבדיחה על יהודי שמגיע לאי בודד ומקים שני בתי כנסת, וכמו בכל בדיחה יש בה גם שביב של אמת. אלא שבקהילה יהודית אחת ניהלו בשנים האחרונות את הקמפיין המוצלח ביותר שראינו זה זמן רב, שכלל אחדות יוצאת דופן, תחכום, יצירתיות והתמדה.
מדובר בקהילה היהודית בבריטניה, קהילה שבה כרבע מיליון יהודים, אשר מאבקה הנחרץ בג'רמי קורבין, יו"ר הלייבור לשעבר שהתבטא בסגנון אנטישמי ואנטי־ישראלי, היה אחד הסיבות לכישלונו בבחירות לראשות הממשלה, ולאחר מכן להדחתו מההנהגה ומלגיטימציה ציבורית.
קורבין נבחר לראשות מפלגת הלייבור לקראת סוף 2015, ומאז החלו היהודים להזיע. אט אט התפרסמו עוד ועוד עדויות על התבטאויות והתנהלות בעייתית של קורבין במשך השנים נגד יהודים, האדרה של מחבלי חמאס ועוד.
הקושי הגדול ביותר היה התמיכה המסורתית של יהודי הממלכה במפלגת הלייבור, שנחשבה לביתם של מהגרים ובני מיעוטים. אלא שבסקרים שלפני בחירות 2019 צנחה התמיכה היהודית לאחוזים בודדים. גורמים בקהילה ומחוצה לה ניהלו מערכה מתוזמרת, שבמסגרתה פורסמה מדי כמה ימים פרשה חדשה של אנטישמיות מצד קורבין או גורמים אחרים במפלגה. חברי וחברות פרלמנט יהודים החלו לעזוב את המפלגה, חלקם חשפו שסבלו במשך שנים בעקבות יהדותם.
שלושת העיתונים של הקהילה היהודית פרסמו בסוף שבוע אחד שערים דומים לאות סולידריות, וכאשר קורבין התראיין לעיתון ג'ואיש ניוז, נכתב בשער הגיליון "לא מספיק" על התשובות שהמרואיין סירב לספק לעיתונאי החרוץ ג'סטין כהן. הקמפיין לא הסתיים עם תום הבחירות, ודרש ועדת חקירה רשמית שתבחן את יחסם של ראשי המפלגה לאנטישמיות.
נדיר למצוא היום קהילה יהודית שנלחמת באופן יעיל כל כך. יהודי צרפת, השכנה מעבר לתעל, יכולים ללמוד מעט מיהודי הממלכה המאוחדת, וכך גם קהילות גדולות וקטנות יותר. / צביקה קליין
ג'רמי בן–עמי | מייסד ונשיא שדולת ג'יי סטריט
לפני שבועות ספורים התקיימה הוועידה השנתית, הפעם באופן וירטואלי, של שדולת השמאל היהודית־אמריקנית ג'יי סטריט. בין הנואמים היה אבו־מאזן שהאשים את ישראל בפשעים כלפי הפלסטינים; הסנטורית אליזבת' וורן, שקראה לישראל להדיח את נתניהו אבל גם לקבל את ההכרעה הדמוקרטית הפלסטינית אם זו תבחר בחמאס (עוד לפני שאבו־מאזן ביטל את הבחירות); וגם את ברני סנדרס, שהתמודד פעמיים על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, וקרא כעת לאסור על ישראל להשתמש בסיוע הצבאי שניתן לה מארה"ב בשטחי יו"ש, עניין שכבר הפך להצעת חוק.
עו"ד ג'רמי בן־עמי, מייסד ונשיא ג'יי סטריט, כיהן כיועץ לנשיא קלינטון וכמנהל התקשורת של הקרן החדשה לישראל. בתולדות חייו, כפי שהם מופיעים באתר השדולה, מפורטת ההיסטוריה הישראלית של משפחתו, ובה העובדה כי סבא וסבתא רבא שלו היו ממייסדי פתח־תקווה. את ג'יי סטריט ייסד ב־2008 כדי להציב במה נגדית לשדולת איפא"ק. לטענתו מרבית יהודי ארה"ב כבר אינם מזדהים עם הקו של איפא"ק, ומעוניינים לסייע לישראל "להיפרד מהשטחים הכבושים", למשל.
עם חילופי הממשל בוושינגטון, שבה ועלתה קרנה של ג'יי סטריט, שנהנתה ממעמד רם בתקופת אובמה. אחת התמונות המזוהות ביותר מבחינה יהודית עם ממשל טראמפ הייתה זו של תפילת המנחה ההמונית על מדשאות הבית הלבן בתום טקס חתימת השלום עם איחוד האמירויות בספטמבר. בתקופת הנשיא הקודם לא היה נדיר לראות יהודים חובשי כיפה ופעילי ימין מוזמנים לוושינגטון. כעת התהפכו היוצרות. או כפי שניסח זאת מנכ"ל השלוחה הישראלית של ג'יי סטריט, נדב תמיר, לגבי הוועידה: "זו הייתה הפגנת עוצמה בלתי רגילה. לראות את הממשל מיוצג באופן מכובד, לראות את כל הנהגת המפלגה הדמוקרטית מצ'אק שומר ועד סנדרס ווורן, נואמים אצלנו. כיף לחזור לתקופה שבה אנחנו מחוברים למוקדי הכוח בוושינגטון". / הודיה כריש–חזוני
סטיבן ספילברג | במאי קולנוע
מאות ספרי לימוד, שיעורי היסטוריה וימי מודעות מיוחדים לזכר השואה, לעולם לא יוכלו להתעלות על האפקטיביות שבצפייה בסרט מופתי אחד. סטיבן ספילברג הוא אמנם יהודי גאה שמרבה להגן על ישראל, אבל עברו 18 סרטים ו־24 שנות קריירה עד שהבמאי המחונן התפנה (או העז, תלוי את מי שואלים) להעניק לעם שלו את המתנה הכי גדולה שיכול היה לתת – הסרט "רשימת שינדלר".
היצירה זוכת האוסקרים, שלוש שעות של דרמה בשחור־לבן, עשתה את הלא ייאמן והכניסה את השואה לכל אולם קולנוע בעולם, גורמת למאות מיליוני צופים להבין קצת יותר את שאירע בפלנטה האחרת. גם בעולמות הפילנתרופיה נחשב ספילברג לנדבן גדול. הקרן שהקימו הוא ואשתו קייט קאפשו תרמה במשך השנים כ־100 מיליון דולר לארגונים יהודיים, וספילברג עומד גם מאחורי המיזם "קרן השואה", שבמסגרתה תועדו עד היום יותר מ־50 אלף שורדים בשנות חייהם האחרונות. זהו מפעל זיכרון בלתי נתפס המונגש לכל דכפין ויוצר חומה בצורה של הוכחות אל מול מכחישי שואה.
אבל לא רק בשואה עסקינן. בסרטו המוערך "מינכן" הוא מפנה זרקור אל סוכני המוסד בשנים שלאחר טבח הספורטאים במינכן, ולצד הצגת ישראל כמדינה מוסרית ובעלת יכולות מרשימות לנקום באויביה, טיפל גם במחיר הרגשי הכבד שהם ומשפחתם נושאים על כתפיהם. בכלל – חמלה, חיפוש צדק ורצון לתקן עולם הם תמות שחוזרות ברבים מסרטיו של ספילברג. היש יותר יהודי מזה? / אביטל אינדיג
בן שפירו | איש תקשורת
במבט ראשון, בן שפירו (37) נראה כמו אדם מן המניין שתפגשו באחד מבתי הכנסת האורתודוקסיים של לוס־אנג'לס. רופא, עורך דין או רואה חשבון. שפירו אמנם למד משפטים, אבל במקום לבלות את זמנו באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בעיר, הוא צמח בעולם התקשורת והפך לאחד מקולות הימין הבולטים ביותר בארה"ב.
כאילו גם אליו הגיעה הקריאה "הטובים לתקשורת", שפירו מרוויח את לחמו זה שנים בכניסה לוויכוחים הקשים ביותר עם הדוברים הפרוגרסיביים המוכרים באמריקה, ופעם אחר פעם מסיים בניצחון. דיבורו המהיר וחשיבתו הזריזה עוד יותר הפכו אותו לאנטגוניסט הגדול של השמאל, ועוקבים אחריו בטוויטר 3.4 מיליון איש. בין הגנה על הזכות לשאת נשק למאבק (אולי קיצוני מעט) בהפלות, שפירו נושא את דגל ההגנה על ישראל בתקשורת האמריקנית.
בשנים האחרונות הקים שפירו את גוף התקשורת הימני "דיילי ווייר", והכתבות וההסכתים שהוא מייצר נכנסים פעם אחר פעם לרשימות הנקראים והמואזנים ביותר ברשת. בחיפוש מקום שיש בו תוכניות מדיניות פרוגרסיביות פחות ושמרניות יותר, בשנה האחרונה הוא גם עזב את קליפורניה ושם את פעמיו לטנסי. מי יודע, אולי יום אחד הוא עוד יעבור לירושלים. / אלחנן שפייזר
אלן דרשוביץ | משפטן
העולם הולך ומשתנה, ואלן דרשוביץ (82) נשאר כמות שהוא. פרקליט ההגנה המפורסם הגן על לקוחות שבאים ממנעד פוליטי־חברתי־תרבותי קיצוני, מאו־ג'יי סימפסון לג'וליאן אסאנג', ומג'פרי אפשטיין לדונלד טראמפ. במשך השנים הרבות שבהן עסק בהגנה על מפורסמים שהואשמו בפשעים שונים, הקו המנחה של דרשוביץ – ליברל עד העצם – נשאר זהה: כל אחד, לא משנה כמה מעשיו עלולים להיות סנסציוניים או מחרידים, זכאי להגנה טובה בבית המשפט.
בהיותו מומחה למשפט חוקתי אמריקני, דרשוביץ, שנולד בברוקלין למשפחה אורתודוקסית ואף למד בישיבה־יוניברסיטי, הרצה שנים רבות בבית הספר למשפטים של הרווארד, ונחשב קול בכיר בשערוריות חוקתיות שונות בארה"ב. האקטואלית ביותר הייתה הניסיון השני להדיח את הנשיא טראמפ.
האישיות הדואלית של דרשוביץ – שמתבטא כאחרון השמאלנים בעניין זכויותיהם של נאשמים בפשע, ובאותו זמן מרבה להתיישר עם עמדות הימין בסוגיות תרבותיות וביטחוניות – הקנתה לו במהלך השנים אויבים רבים משני צידי המתרס. העובדה שהיה ונותר מגן אמיץ של מדינת ישראל בבמה הבינלאומית הפכה את מצבו למורכב עוד יותר.
נראה שדרשוביץ לא רק מתעלם מהמתקפות עליו – הוא נהנה מהן. בזיכרונות על תקופתו בישיבה סיפר פעם דרשוביץ שהיה תלמיד מרדני, ושמוריו אמרו לו לבחור במקצוע "שדורש פה גדול והיעדר שכל". לכן, הסביר המרצה הוותיק, "החלטתי להיות עורך דין". / אלחנן שפייזר
בארי וייס | עיתונאית
כשבארי וייס פרסמה את הספר "כיצד להילחם באנטישמיות" ב־2019, ייתכן שאפילו היא לא הבינה עד כמה הוא יהיה נחוץ. בעלת הטור והעורכת האמריקנית שעבדה אז בניו־יורק טיימס והציגה עצמה כ"בעלת דעות מרכז עם נטיות שמאלה", חשה את בואם של גלי האנטישמיות בשנים שקודם לכן, ששיאם במתקפה הקטלנית על בית הכנסת "עץ חיים" שבפנסילבניה – הקהילה שבה גדלה בצעירותה. הספר אמור היה לשמש כלי עזר למבקשים להעמיק את הבנתם בבעיה, או לאלה שכלל לא ידעו שישנ באמריקה בעיה כזו, אך מהר מאוד התברר שהוא נחוץ לא רק כבלם לאפליה ולמתקפות מימין, אלא גם נגד כאלה משמאל – כולל בתוך מקום העבודה שלה.
שנה לאחר שפורסם הספר התפטרה וייס מתפקידיה בטיימס. במכתב ההתפטרות, שזכה לתפוצה בכל העולם, היא האשימה את עובדי העיתון בהתעמרות בלתי פוסקת בה בשל דעותיה, כולל תלונות וגיחוכים על כך שהיא "שוב כותבת על היהודים". את עורכי הטיימס היא האשימה שהפכו את הקולות הצעקניים של טוויטר לעורכים הראשיים של העיתון, כחלק מכניעה כללית של אחד מגופי התקשורת הנחשבים בעולם לרוחות השמאל הקיצוני שנושבות בארה"ב.
כיום כותבת וייס ניוזלטר פופולרי באתר Substack ובו היא ממשיכה לעסוק באנטישמיות וברוח האנטי־ליברלית הנושבת בתקשורת ובחוגים פוליטיים רבים. היא מרואיינת דרך קבע בתוכניות טלוויזיה בפריים־טיים בארה"ב, והפכה לדוברת מבוקשת. המתקפות עליה לא פסקו, אולם לא נראה שהן מפריעות לה במיוחד. בשלב הזה, נראה שווייס התרגלה. / אלחנן שפייזר
אדם סילבר | נציב ה–NBA
הנציב (הנשיא העליון) של ליגת הכדורסל הטובה בעולם מנווט אותה במים סוערים, ועושה זאת בהצלחה רבה. הוא החל לשמש בתפקיד בשנת 2014, אחרי עשר שנים שבהן היה סגנו של הנציב הקודם, דיוויד סטרן. אדם סילבר נולד ב־1962 בניו־יורק, ומסלול חייו התקדם לכיוון קריירה משפטית מצליחה. עד שההיכרות עם סטרן, שהביא אותו לעבוד ב־NBA בשנת 1992, שינתה את תוכניותיו.
הוא נכנס לתפקיד הבכיר כשהליגה הייתה בשיא כוחה הכלכלי והמקצועי. הצורך להתמודד עם בעלי קבוצות מיליארדרים ושחקנים בעלי כוח רב, ובמקביל לאפשר את המשך צמיחתה הכלכלית של הליגה – הוא אתגר לא קל, וסילבר עומד במשימה בכבוד. הוא נחשב אדם נעים והרבה פחות כוחני ודורסני מקודמו, אבל לא מהסס לקבל החלטות קשות; הוא השיג הסכמי זכויות שידור חדשים בסכומי עתק, שהקפיצו עוד את הכנסות הליגה.
סילבר קנה את עולמו כאשר עם ההודעה על הנדבק הראשון, כשבארה"ב עוד חשבו שהנגיף ידלג מעליהם, החליט להקפיא את המשחקים; החלטה שאולי מנעה הידבקות של מאות אלפים. בהמשך קבע כי הליגה תחודש ב"בועה" בדיסני וורלד, ולמרות הקשיים העצומים היא נחלה הצלחה וסללה את הדרך לחידוש העונה, על רקע מחאת "חיי שחורים נחשבים" שזכתה אף היא להכלה (יש שיאמרו מוגזמת) של הליגה. אחרי הקורונה תצטרך הליגה להתאושש כלכלית, ובהובלת סילבר נראה כי הדרך לשם בטוחה. / יהונתן קליין
דרייק (אוברי דרייק גרהאם) | "הראפר האשכנזי"
אל מועדון ה"פאפי" בלוס־אנג'לס נכנסו בזה אחר זה כמה מהשמות הגדולים של תעשיית הבידור והמוזיקה בארה"ב: השחקן לאונרדו דיקפריו, זמרת ה־R&B קלי רולנד, הזמר והשחקן ג'יימי פוקס, טובי מגווייר (ספיידרמן) ועוד לא מעט כוכבים נוצצים שחלקו רחבת ריקודים ולא מעט אלכוהול. זה לא היה ערב השקה של סדרה כלשהי או מסיבה הוליוודית שגרתית. כל אלה היו אורחים באחד האירועים הפחות קונבנציונליים שהזדמן להם להשתתף בו.
דרייק, זמר ראפ ומכוכבי המוזיקה הגדולים ביותר בארה"ב ובעולם בשנים האחרונות, חגג לעצמו בר מצווה – התירוץ הסמלי היה יום הולדתו ה־31. החיבור של דרייק ליהדות לא התחיל בגיל מאוחר, אלא היה חלק אינטגרלי מחייו כבר מילדות. דרייק נולד בטורונטו לאב אפרו־אמריקני ואם יהודייה, ואיתה גדל לאחר שהוריו התגרשו כשהיה בן חמש. הוא למד בבית ספר יהודי ואת שבת בר המצווה "האמיתית" שלו חגג בזמן אמת. אחד הקליפים הידועים שלו הוא HYFR, שנפתח בתמונותיו כילד בבר המצווה בשנת 1999, ונמשך כשדרייק משחזר את אותו אירוע בבית כנסת.
הזמר המצליח שיתף פעולה עם האמנים הגדולים בתחום ובהם ג'יי־זי, ד"ר דרה, אמינם, קניה וסט, ועוד. הוא מופיע – כשאין קורונה, כמובן – מול מאות אלפי אנשים, וכמעט כל קליפ שהפיק זכה ליותר מ־100 מיליון צפיות ביוטיוב. אחד חצה גם את הרף הדמיוני של מיליארד צפיות. בגלל החיבור ליהדות וסרטון הבר מצווה, דרייק נחשב לאחד האמנים המבוקשים בהופעות בר מצווה באלפיון העליון של יהדות ארה"ב. אם תרצו גם אתם לזכות בנוכחותו, תצטרכו להיפרד מסכום של חצי מיליון דולר עבור עשר דקות של הופעה. / יקי הפשטיין
אלינה סביטולינה ודייגו שוורצמן | טניסאים
אומרים שיהודים לא טובים בספורט, והנה שניים מבכירי הטניס העולמי כיום משתייכים לעם הנבחר. רוב הספורטאים היהודים במהלך השנים הגיעו מישראל או ייצגו אותה, אחרים מתחרים בענפים כמו בייסבול או פוטבול שבהם אין לישראל ליגה מקצועית או ייצוג של ממש, ומיעוטם העדיפו לייצג את ארצות הולדתם. בקטגוריה האחרונה נכללים שניים מבכירי שחקני הטניס בעולם כיום – אלינה סביטולינה האוקראינית (בתמונה), המדורגת במקום החמישי בסבב העולמי לנשים, ודייגו שוורצמן הארגנטינאי, המדורג תשיעי בסבב הגברים.
סביטולינה, שנולדה באודסה שבאוקראינה להורים חברי הקהילה היהודית, הגיעה פעמים רבות לישראל, להתאמן עם הטניסאית הישראלית ממוצא אוקראיני דניז חזניוק, ועם המאמן היהודי־אמריקני פיליפ פיינגולד, שבהמשך עזב בעצמו לארה"ב. במקביל קיבלה הצעה למימון נרחב מאוליגרך אוקראיני, דבר שלא הייתה יכולה לקבל בישראל, והחלה לייצג את אוקראינה. עד כה זכתה סביטולינה ב־15 תארים בקריירה, הגיעה לחצי גמר טורניר וימבלדון, ובשיאה ב־2017 דורגה שלישית בעולם.
דייגו שוורצמן נולד בבואנוס־איירס, צאצא לניצולי שואה. בריאיונות הוא מזכיר את סבתו, שברחה מהרכבת לאושוויץ והגיעה לדרום אמריקה, שם הקימה משפחה לתפארת. הוא למד בבית ספר יהודי, ואף החל את הקריירה במועדון ספורט יהודי בעיר. עיקר הצלחתו במגרשי החמר, ובאוקטובר האחרון הגיע להישג השיא שלו – חצי גמר רולאן גרוס בצרפת ומקום שמיני בדירוג העולמי.
שוורצמן (28) וסביטולינה (26) מצויים בשיא הקריירות שלהם כעת, ולפניהם האתגר הגדול מכולם בעבור טניסאים – טורניר גרנד סלאם. / יהונתן קליין
סשה ברון–כהן וסת' רוגן | קומיקאים
הם מופרעים, וולגריים ומאוד־מאוד מצחיקים, אך כל אחד מהם יוצר הומור מסוג אחר. סשה ברון־כהן הבריטי (בתמונה; אגב, בתעודת הזהות בכלל קוראים לו נועם) הביא לכדי שלמות את ז'אנר המראיין־המתחפש, כשעטה על עצמו דמויות ססגוניות כמו עלי ג'י, ברונו וכמובן בוראט, ואִפשר לאנשים מן השורה להתבטא באופן פתוח ובוטה, וליצור סאטירה חברתית נוקבת באמצעות סצנות בלתי נשכחות. ברון־כהן הוא בן לאם ישראלית והוא מרבה לבקר את משפחתו בארץ. הדמות הכי יהודית בקאדר שלו היא ערן מורד, קצין ישראלי לשעבר ומורה לקרב מגע, שגרמה מבוכה ללא מעט פוליטיקאים בארה"ב. בשנים האחרונות הוא צועד דווקא בשבילי הדרמה, עם תפקיד מהפנט ב"משפט השבעה משיקגו", וגם בגילום של המרגל מספר אחת אלי כהן (בליהוק גאוני), בסדרה המדוברת־אך־בינונית בנטפליקס.
לעומתו, סת' רוגן לא מרבה להחצין את זהותו היהודית, ודאי לא בסרטי ה"דודז" דוגמת "בתול בן ארבעים" או "הדייט שתקע אותי", המזוהים עם הקריירה שלו. בכך הוא מייצג היטב את היוצרים ההוליוודיים החדשים, שלא מתנכרים למוצאם היהודי אך גם לא ממהרים להגדיר את עצמם על פיו. בשנה החולפת הוא יצר סרט מפתיע למדי שעסק במגדל חמוצים מהשטעטל אשר נשלח לעולם המודרני של ימינו. במסגרת מסע היח"צ לסרט מצא עצמו במיני־סערה לאחר שהתבטא באופן שלילי על ישראל, חטף על הראש מאימא שלו וזכה לשיחת מוסר מיו"ר הסוכנות בוז'י הרצוג. ללא ספק, סצנה משעשעת לא פחות מאלה שנראות בסרטיו. / אביטל אינדיג
לואיז פוקס | נשיא בית המשפט העליון בברזיל
"ברוך השם", כך, בעברית, חתם נשיא בית המשפט העליון של ברזיל לואיז פוקס את נאום ההשבעה שלו בספטמבר 2020. עוד אמר באותו נאום: "מי ייתן וענווה, אומץ, עצמאות, זהירות ומשמעת ינחו את המסע שאני מתחיל כעת". ואז הוסיף: "שא-לוהים יגן עליי, ברוך השם". הסרטון של נאומו – בעיקר הסיום – חרך את הרשת היהודית.
סוכנות הידיעות JTA דיווחה שפוקס הוא נכדם של פליטים מרומניה שברחו לברזיל במהלך מלחמת העולם השנייה. סבתו הייתה נשיאת "בית הילדים היהודים" בריו דה־ז'ניירו. עוד דווח שבשנת 2014 היה פוקס הנואם המרכזי בוועידה השנתית של ארגון־הגג של יהודי ברזיל.
"פוקס מקיים בגאווה את יהדותו. השקט, הכשירות והיושר יהיו חשובים בקביעת הקווים המנחים של בית המשפט ובניהול הישיבות", אמר אז ארנון ולמוביצקי, נשיא הפדרציה היהודית בריו ל־JTA.
בשנת 2011 מונה פוקס לראשונה לשופט בית המשפט העליון בידי הנשיאה לשעבר דילמה רוסף, ובכך הפך ליהודי הראשון שנכנס למוסד היוקרתי. בעקבות רוטציה של חברי בית המשפט העליון אחת לשנתיים, הפך ב־2020 לנשיא. עם מינויו לשופט בית המשפט העליון ערכו בקהילה היהודית טקס מיוחד לכבודו, בהשתתפות בכירי הקהילה / צביקה קליין
