למרות החשש בישראל מתגובתו של ממשל ביידן לפעולות כלפי החמאס ברצועת עזה, לפחות עד לרגע זה ירושלים יכולה לנשום לרווחה ולראות בסיפוק כי הנשיא הדמוקרטי מגבה את ירושלים.
ביידן אמר כי לישראל יש את הזכות הלגיטימית להגן על עצמה, ודוברת הבית הלבן גינתה את שיגורי הטילים של חמאס לעבר ערי ישראל. גם אם בד בבד הצהירו גורמים רשמיים בוושינגטון כי הדרך הנכונה לפתרון הסכסוך היה ונותר פתרון שתי המדינות, בחינת הניואנסים של מסרים אלה מוכיחה כי לא נעשית הקבלה בין מעשי הטרור של החמאס לתגובותיה של ישראל, וכי בינתיים ארה"ב מעניקה אשראי נדיב לממשלה בראשות נתניהו לפעול כרצונה. גם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן נוקט באותו הקו ואמר כי ירי הטילים לעבר ישראל חייב להיפסק מיד.
עמדתו זו של ממשל ביידן אינה מובנת מאליה, והיא משקפת גם את הגיבוי היחסי – גם אם השקט – שמקבלת ישראל עד כה מאירופה, שבדרך כלל עוינת כלפיה הרבה יותר. בנוסף, בשולי המפלגה הדמוקרטית הולכים ומתגברים בשנים האחרונות קולות רדיקליים אנטי-ישראליים, שסוחפים אחריהם צעירים רבים. כך למשל חברת הקונגרס מניו יורק אלכסנדריה אוקסיו קורטז הביעה בטוויטר אכזבה מהדרך שבה מתייחס ממשל ביידן לנעשה במזרח התיכון בימים האחרון וקבעה כי דרך זו מוטעית. חברות קונגרס אחרות מהאגף השמאלי הרדיקלי והאנטי-ישראלי כמו אילהאן עומאר וראשידה טאליב מנסות אף הן לשלהב את הבוחרים הדמוקרטים נגד ישראל, ויוצאות חוצץ נגד ביידן. עומאר צייצה בטוויטר בתגובה להצהרת הנשיא כי הוא "עומד לצד הכיבוש המדכא". אולם כאמור לפחות בשלב זה, כאשר הלחימה לא יצאה מכלל שליטה מבחינת האמריקאים, הנרטיב הזה לא זוכה ליותר מדי תשומת לב בקרב האמריקאי הממוצע, גם זה הדמוקרטי, והוא זוכה לתמיכה בעיקר במעגלים המצומצמים, עדיין, במפלגת השלטון.
באגף הרפובליקני, באופן טבעי, התמיכה בישראל מובעת באופן בולט הרבה יותר, וכוללת שלל הצהרות וציוצי תמיכה חד משמעיים בפעולות צה"ל כנגד ארגון הטרור העזתי. נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, הוציא הצהרה ובה טען כי ממשל ביידן לא מגבה מספיק את ישראל וכי "היעדר התמיכה של ביידן בישראל מוביל למתקפות חדשות נגד בעלות הברית שלנו". טראמפ הוסיף ואמר כי כשהוא היה בתפקיד אויבי ישראל ידעו שארה"ב עומדת לצדה באופן ברור, וכי אם יתקפו אותה הן ייענשו במהירות".
