מגפת הקורונה העולמית לא פסחה על תוניסיה, והיא השפיעה גם על חייהם של היהודים בתוניס הבירה ובאי ג'רבה. כעת מתחילה שם חזרה איטית לשגרה. "בניגוד לישראל אנחנו עוד לא עברנו את מגפת הקורונה ואפילו יש עלייה במספר החולים בתוניסיה", אומר הרב חיים ביתן, רבה הראשי של תוניסיה. "ברוך השם בקהילה היהודית אין מתים וחולים, אבל אצל הגויים יש בכל יום נפגעים חדשים", הוא מספר בשיחת טלפון מהאי ג'רבה.
"בהתאם להנחיות הממשלה, אנחנו עדיין בסגר לילי מהשעה שבע בערב עד חמש בבוקר. בתי הספר והמקומות הציבוריים נסגרו, וגם אנחנו בקהילה היהודית סגרנו הכול – בתי הכנסת, בתי הספר, הישיבות והגנים. השתדלנו כמה שאפשר לא לצאת מהבית. עכשיו, כשהמצב אצלנו בג'רבה טוב יותר, בתי הכנסת שוב נפתחים והתפילות והמניינים מתקיימים כמעט כרגיל. גם הלימודים בישיבה ובבית הספר לבנות חזרו, בהתאם להנחיות הקורונה וההגבלות השונות".
קהילת יהודי תוניסיה היא מהוותיקות בעולם. על פי המסורת, שרידים מבית המקדש החרב הגיעו למדינה שבצפון אפריקה, ובין היהודים שהשתקעו שם היו רבנים גדולים ותלמידי חכמים לצד אנשי השכלה ואמנות.
ביקרתי באי ג'רבה ובקהילה היהודית של תוניסיה לפני כעשר שנים, מעט אחרי המהפכה שהבעירה את תוניסיה ולאחר מכן את העולם הערבי כולו. הופתעתי מחיי היהדות העשירים, מבתי הכנסת המלאים ומשיעורי התורה שהתקיימו בשכונת היהודים בג'רבה. ההכנות לשבת כללו, כמו במשך מאות שנים, אפיית חלות מרוכזת בתנור הגדול שבמרכז השכונה, ולאחר מכן הטמנת החמין בתנור, באופן שבו כל אחד מזהה את הסיר המסוגנן שלו ושולף אותו בשבת בבוקר חם וריחני.
בליל שבת לאחר התפילה נשארו הגברים בבית הכנסת ודיברו על ענייני היום־יום, עסקים ופוליטיקה. הנשים נפגשו בחצר הבית ושוחחו. אחרי סעודת השבת יצאו הצעירים והצעירות במיטב בגדיהם כדי להגניב מבטים חפוזים ופה ושם מילה או שתיים. במוצאי השבת נהרו כולם לדוכן ה"בריק", הבורקס התוניסאי המפורסם, וגם שם פגשו זה בזה.
"יש לנו 12 בתי כנסת בשכונה הגדולה של ג'רבה", מספר הרב ביתן. "בשבתות כולם מלאים במתפללים, ובימי חול מתקיימות תפילות במחציתם. בשכונה הקטנה, 'חארה זעירה', שהיא שכונת הכהנים הקרובה לבית הכנסת המפורסם אלגריבה, יש עוד שלושה בתי כנסת, אבל לא חיים שם מספיק יהודים כדי שיהיה מניין באופן קבוע.
"בג'רבה יש גם שתי ישיבות, בית ספר יסודי לבנים ולבנות ובו 400 תלמידים, שני גני ילדים שבהם לומדים כ־100 ילדים, ובית ספר גבוה לבנות בשם 'כנפי יונה'. בנינו אותו בשנים האחרונות. עד אז הבנות היו לומדות בבית ספר של גויים וזה לא היה טוב. עכשיו כולם לומדים אצלנו, ברוך השם".
הרב ביתן: "הממשל כאן לא שינה את יחסו ליהודים. הם מתחשבים בנו ועושים הרבה כדי לשמור על ביטחוננו. אנחנו יודעים שהקהילה היהודית חשובה לתוניסיה"
יהודי ג'רבה ותוניס שונים באופיים. כ־50 אלף יהודים חיו בעבר בתוניס הבירה וניהלו חיים המושפעים מתרבות המערב. רובם דיברו צרפתית, דגלו בפתיחות כלפי העולם והיו מעורבים בפוליטיקה, במסחר ובכלכלה. יהודי ג'רבה נחשבו לאנשים פשוטים יותר שעיקר חייהם הוא התורה והמסורת. לצד עיסוקם בצורפות ובייצור תכשיטים ומכירתם לתיירים הפוקדים את האי הקסום, השתדלו להישאר מאוחדים בשכונה סביב המשפחה והקהילה.
בעיר תוניס יש גם היום כמה בתי כנסת, אבל התפילות מתקיימות דרך קבע בעיקר בשכונת "לה גולה" המרוחקת ממרכז העיר. כאן שוכן גם בית האבות היהודי היחיד במדינה, וזקני היהודים מכל רחבי המדינה מגיעים אליו. בעבר היו קהילות יהודיות בערים נוספות, בעיקר במרכזי מסחר ובערי נמל. בשיאה מנתה הקהילה היהודית בתוניסיה, שקדמה מבחינה היסטורית להגעת האסלאם והנצרות, כ־100 אלף יהודים.
"לפי ההערכה חיים היום בתוניסיה כ־1,500 יהודים. רוב הקהילה היהודית נמצאת בג'רבה", אומר הרב ביתן. "יש קהילה קטנה בעיר ז'רז'יס שמדרום לג'רבה, ובה פחות מ־200 נפשות, כמעט כולם שומרי תורה ומצוות. יש שם בית ספר לבנים ולבנות וגני ילדים, ופעילות דתית ויהודית ענפה".
החגים בתקופת הקורונה נחגגו תחת הגבלות: "את מגילת אסתר בפורים קראנו בצמצום ובמרחקים; את ליל הסדר כל אחד עשה בביתו, לא התקיימו תפילות והחג היה קצת עצוב. השנה המצב השתפר, לפחות בשכונה היהודית. אפינו מצות ושלחנו גם למקומות אחרים, התקיימו תפילות חגיגיות ומשפחות הצטרפו לליל סדר משותף, כמובן בזהירות הנדרשת".
אמירה שנוויה במחלוקת
לפני כשבועיים, מיד אחרי חג הפסח, שלוותם היחסית של יהודי ג'רבה הופרה ברצף של מקרי אלימות ואנטישמיות. ילד יהודי בן 10 הוכה קשות בידי אלמונים והובהל במצב קשה לבית החולים. נערה בת 16 הותקפה בידי שני גברים וניצלה ברגע האחרון בזכות התערבותם של עוברי אורח. יהודי נוסף הותקף בביתו לקול צעקות "צא מהמדינה שלנו". סוחר יהודי הושפל כשאלמוני הוריד את מכנסיו ואמר לסובבים "תראו איך יהודים נימולים". ארגוני זכויות אדם טענו שחלק מההתקפות נקבעו מראש לתקופת הפסח, ואף שגורמי המודיעין וכוחות הביטחון ידעו על הכוונה לפגע ביהודים העניין לא טופל כראוי.
לאירועי האלימות קדמה התבטאות חריגה של נשיא תוניסיה קייס סעיד נגד היהודים, לכאורה. בביקורו בשכונת אל־אנטלאקה, שבה נולד, שוחח עם מקומיים וביקש לקרוא באמצעותם לתוניסאים כולם שיפסיקו לפגוע ביציבות במדינה: "אנחנו יודעים מה זה עוני. יש מי שמבקש לנצל את העוני ואת הייאוש שלכם כדי לעורר מחאות. אל תיתנו לאיש לנצל את הייאוש, אל תתקפו אף אחד. שמרו על הכבוד ועל כספם ורכושם של אנשים", אמר.
ואז הגיעה האמירה שנתפסה כמכוונת ליהודים: "אני יודע שהמקומיים פה הם ששמרו על המוסדות, היהודים הם שגונבים היום ומלבים את הקריאות לפזר את הפרלמנט". סעיד דיבר באופן מעורפל, ובהקלטה קשה להבין אם הוא אכן אמר את המילה "יהודים". בכלי התקשורת במדינה הופץ סרטון של ביקור הנשיא והתבטאותו, ובמוסד הנשיאות מיהרו להגיב: "בניגוד לפרסומים השקריים, הנשיא לא התייחס בדבריו לשום דת ואין כל קשר בין הדת לנושא המחאות במדינה". הנשיא אף שיגר מכתב התנצלות וחזר על ההפרדה הברורה בין היהודים בתוניסיה לציונות ולישראל.
בתגובה לתקיפות האנטישמיות קרא עורך הדין התוניסאי אל־האדי חמדוני לחקור את האירועים ולחשוף את הסיבות להתרחשותם ואת מי שעומדים מאחוריהם. ראש מפלגת הקואליציה הלאומית של תוניסיה, נג'י ג'אלול, הצטרף לקריאה ואמר שעל כוחות הביטחון להתערב ולהגן על היהודים. בשיחה עם אתר החדשות "ארם ניוז" עמד לצידם של יהודי תוניסיה והשתמש לשם כך בטיעון אנטי־ציוני: "המיעוט היהודי בתוניסיה חשוף לפרובוקציות של בודדים, המושפעים ממשקעים שליליים שנובעים מבלבול תרבותי בין היהודים והישראלים", כלשונו. ג'אלול הוסיף שיהודי תוניסיה העשירו את התרבות במדינה ותמו למאבק בקולוניאליזם ולמען מדינה עצמאית.
"היהודים היו גאים בהשתייכותם למולדת התוניסאית ודבקו במורשת ובתרבות שלנו. לצערנו בימים האחרונים גברו המתקפות נגד יהודים בג'רבה ובתוניס", נאמר גם בהודעת מפלגת הקואליציה הלאומית. "אנו מגנים בכל לשון את ההתקפות על אחינו היהודים, ומבהירים כי יהודי תוניסיה הם אזרחים שווי זכויות. אנו קוראים לרשויות לפתוח בחקירה מיידית של האירועים ולמגר כל מקרה של אפליה נגד מיעוטים".
גם הכנסייה התוניסאית הביעה תמיכה ביהודי תוניסיה, וקבעה כי הם "אזרחים שווי זכויות וחובות כמו כל תוניסאי. החברה האזרחית, במיוחד בג'רבה, חייבת לדחות כל גילוי של אפליה כלפי מיעוטים". קריאות תמיכה דומות נשמעו גם מצד אישים בתחומי הפוליטיקה, הדת והאומנות, שצידדו ביהודי תוניסיה ודיברו על חשיבותם למדינה.
"יהודים הם מרכיב מרכזי במדינה ואף פעם לא היה הבדל בינם לבין המוסלמים", אמרו במפלגת הקואליציה הלאומית. "מי שביקר בשכונות היהודיות יכול להבחין כי לבושם, מאכליהם והרגליהם החברתיים אינם שונים מאלה של שכניהם המוסלמים".
גבריאל קבלא, נשיא התאחדות יהודי תוניסיה בצרפת, אמר כי "ההבדל היחיד בין יהודים למוסלמים בתוניסיה הוא רק בעניין הדת". כדי להמחיש את תרומת היהודים למדינה ציין קבלא כמה דמויות ובהן הכוכבת האגדית חביבה מסיקה, זמרת ושחקנית תיאטרון יהודייה שהייתה נערצת על הציבור היהודי והמוסלמי גם יחד בתחילת המאה ה־20. אמן נוסף שהשפיע על התרבות התוניסאית היה איסרן (ישראל) רוזיו, שהיה מוכר יותר בכינוי א־שייח' אל־עפרית, שמשמעותו "המוכשר כשד". הוא היה מופיע בכל יום שלישי בארמונו של מושל תוניסיה. במישור הפוליטי הוזכרו ג'ורג' אדה וג'ילבר נקאש. שניהם השתייכו לצד השמאלי של המפה הפוליטית והתנגדו לציונות ולמדינת ישראל, ואף דרשו להבדיל בין יהדות לציונות.
שופר בכל ערב שבת
"הממשל בתוניסיה לא שינה את יחסו ליהודים", אומר הרב ביתן. "הם מתחשבים בנו ועושים הרבה כדי לשמור על ביטחון היהודים בכל מקום. לפעמים יש בעיות, ואז הממשל מגביר את השמירה עלינו. אנחנו יודעים שהקהילה היהודית חשובה לתוניסיה, ומאז ומעולם המדינה קיבלה על עצמה לשמור על הקהילה. הם אחראים לביטחוננו ועושים זאת בצורה המרבית".
מיד לאחר חג הפסח מתכוננים בג'רבה להילולה המסורתית בל"ג בעומר, המתקיימת בבית הכנסת אלגריבה. פירוש שמו של בית הכנסת הוא "המופלאה", בעקבות סיפור מסתורי על נערה עושת ניסים. על פי המסורת קבוצת הכהנים שהתיישבה בג'רבה בנתה אותו והביאה לשם דלת ואבן מהמקדש.
להתכנסות החגיגית בל"ג בעומר מגיעים יהודי תוניסיה וסביבותיה, וגם יהודים תוניסאים ממדינות אחרות. החגיגות מתחילות בי"ד באייר, יום מותו של רבי מאיר בעל הנס, ונמשכות עד י"ח באייר, יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. הן כוללות מתן צדקה ותפילות מיוחדות, ותהלוכות שבהן נושאים המשתתפים מנורה המקושטת בסמלים המייצגים את 12 שבטי ישראל. בנוסף תוחבים פתקים סמוך לארון הקודש ובהם בקשות לזיווג, פרנסה וחיים טובים.
בשנה שעברה החגיגות בוטלו לחלוטין, וגם השנה הן התקיימו באופן מצומצם יותר. "בשנים עברו היינו מכשירים לקראת ההילולה ארבעה מלונות באי ג'רבה, שבכל אחד מהם התארחו 400 איש, אבל השנה השתתפו באירוע רק חמישים איש, במקום 30 אלף שמגיעים בכל שנה", מספר הרב ביתן. "במקום ההילולה בבית הכנסת אלגריבה התפללנו בבתי הכנסת בשכונת היהודים והדלקנו נרות במקום מדורות".
בג'רבה עקבו בדריכות אחרי הדיווחים מהארץ בעקבות האסון הכבד בהילולת הרשב"י במירון. "מיד כשהבנו שיש פצועים, הוריתי להגיד פרקי תהילים יחד לרפואתם. אני חושב שהעונש הכבד הזה הגיע לעם ישראל כי יש פגם קשה באחדות. יש הרבה חילוקי דעות, עם ישראל לא עם אחד והקב"ה שלח לנו דברי תוכחה באמצעות האסון הזה. צריך להתחזק, להתאחד וה' ישמור על עם ישראל לעד אמן".
בתוניסיה החלו לחסן נגד הקורונה, והרב ביתן כבר קיבל את המנה הראשונה של חברת פייזר. "יש בתוניסיה כמה סוגים של חיסונים", הוא מעדכן. "כמו במקומות אחרים, בשלב ראשון המבוגרים מתחסנים. אני חציתי ברוך השם את גיל 70, ובשבוע שעבר קיבלתי מנה ראשונה".
לסיום אני שואל את הרב אם הוא עדיין מקיים את מנהג רבני ג'רבה ועולה לגג ביתו בכל יום שישי כדי לתקוע בשופר ולהכריז על כניסת השבת. "אני ממשיך במנהג, שהוא מסורת אבות, ואמשיך להכריז על בואה של שבת המלכה כל עוד אני יכול", הוא משיב.
