"אני יודע שאתם בישראל מתמודדים עם מציאות פוליטית מורכבת ועם מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, אבל חשוב שהתקציב בעבור יהודי התפוצות – כפי שהושקע בשנים האחרונות – ימשיך להתקיים גם בממשלה הקרובה", אומר לי בתחילת שיחתנו איש העסקים והנדבן גארי טורגו.
טורגו עומד בראש ועדת ההיגוי של "מוזאיק יונייטד", חברה שהקים משרד התפוצות עם נדבנים ברחבי העולם, להשקעה במיזמים יהודיים ברחבי תבל. "כל שקל שממשלת ישראל הקצתה ליהודי התפוצות דרך מוזאיק יונייטד, הושקע בצורה אסטרטגית וסייע לקהילות היהודיות ברחבי העולם, ובסופו של דבר גם סייע ויסייע לישראל", הוא מסביר. "בעיניי, ממשלת ישראל צריכה להשקיע אפילו יותר ממה שהשקיעה עד כה, וגם אנחנו, פילנתרופים יהודים מהעולם, נכפיל את הסכומים האלה ואף נשלש אותם במסגרת מה שמכונה מצ'ינג. בין אם מדובר בפעילות עם הסוכנות היהודית ובין אם בגופים אחרים בעולם היהודי – רק כך נוכל לדאוג לעתיד העם היהודי. כמוכם, אנו מחכים להרכבת ממשלה בישראל, אבל חשוב שהפוליטיקאים הישראלים יבינו את הכוח של הפעילות בקהילות היהודיות בעולם בעזרת כספי ממשלת ישראל".
אני מכיר הרבה ישראלים שיכעסו על הבקשה להקצות תקציבים נוספים ליהודי התפוצות, בתקופה של משבר כלכלי וצרכים גוברים גם אצלנו.
"אני מודע לביקורת האפשרית, אבל ככל שהעם היהודי בעולם חזק יותר – כך גם תהיה תמיכה חזקה יותר בישראל. אם יהודי התפוצות יהיו חלשים התמיכה בישראל תרד, וזה לא יהיה טוב גם לישראל. חשוב שהישראלים יבינו שההשקעה בקהילות היהודיות היא לא רק חובה מוסרית אלא גם השקעה משתלמת, מכיוון שפירות ההצלחה יסייעו לישראל ברמה המדינית, התיירותית, הכלכלית ועוד. יש לי אמונה גדולה בעם היהודי, אבל בלי שנחזק אותו – הוא לא יוכל להיות במיטבו.
"אני חושב שכל הפעילויות שעשינו במוזאיק יונייטד בהשקעה של מאות מיליוני שקלים – בפעילות יהודית־ציונית באוניברסיטאות ברחבי העולם, בפעילות של 'תיקון עולם' דרך חיל השלום היהודי (Shalom Corps) ובפעילות שלנו עם ישראלים בתפוצות – רק קירבו את המשתתפים בתוכניות האלה לישראל ולעם היהודי.
סביר להניח שהשם גארי טורגו לא היה מוכר לכם עד עתה. עד הצטרפותו למוזאיק יונייטד הוא פעל בעיקר בארה"ב, בייחוד בדטרויט, עיר הולדתו ומגוריו, שם הוא מוגדר כאחד האנשים המשפיעים בקהילה היהודית, בעל קשרים ענפים עם גורמים רבים בבית הלבן, בסנאט ובקונגרס, מקושר לכלל המנהיגות היהודית ומהווה גשר בין כל התנועות והגוונים השונים.
טורגו, נשוי ואב לחמישה, הוא עורך דין בהכשרתו ובנקאי זה שנים רבות. רוב זמנו מושקע בניהול התאגיד הפיננסי TCF, הנתון כעת בתהליך מיזוג עם בנק "הנטינגטון בנקשרס", במה שיהפוך להיות הבנק ה־11 בגודלו בארה"ב. לצד צמיחתו הכלכלית הוא עוסק בפילנתרופיה ותורם מדי שנה סכומים נכבדים. למרות העשייה הענפה הוא ממעט להתראיין, גם בנושאים כלכליים, ומעדיף לפעול מתחת לרדאר.
"יש הרבה מאוד לחץ על הסטודנטים בקמפוסים – לא רק בהיבט היהודי או הדתי, אלא גם מצד תנועת החרם על ישראל. רבים מהסטודנטים שגרים במעונות, עוזבים לראשונה את בית הוריהם ואת הקהילה היהודית שהכירו, ולכן אנחנו חייבים להיות שם איתם"
מיזם מוזאיק יונייטד הוקם בשנת 2015. הוא פונה אל צעירים יהודים ומלווה בשלבי מפתח בחייהם את הקשר שלהם לעם ישראל ולמורשתם היהודית. מוזאיק יונייטד פועלת בשדה החינוכי הבלתי פורמלי בתפוצות בשיתוף עם ארגונים יהודיים מובילים במטרה להגביר את ההשפעה של תוכניות חינוכיות וחווייתיות, ומספק גישה המשכית לכל תוכנית וחוויה. עלות הפרויקט היא מאות מיליוני שקלים מכספי ממשלת ישראל, ועוד מאות רבות של מיליונים מכספי תורמים.
ה"גראונד זירו" של הקמפוסים
אחד הפרויקטים הראשונים של "מוזאיק" הוא הקמפוסים – פעילות יהודית באוניברסיטאות ברחבי העולם מטעם שלושה גופים: הלל עולמי, חב"ד והארגון "עולמי".
"הקמפוסים באוניברסיטאות הם ה'גראונד זירו' של ההתבוללות", אומר טורגו. "אנחנו נמצאים שם בשטח ונלחמים בניתוק באמצעות חינוך יהודי ויצירת חיבורים. יש הרבה מאוד לחץ על הסטודנטים בקמפוסים לא רק בהיבט של הזהות היהודית ושמירת הדת, אלא גם מצד הפעילות של תנועת החרם על ישראל. לכן יש חשיבות גדולה עוד יותר בחיזוק השורשים והזהות היהודית של הסטודנטים, כדי שיוכלו לעמוד בכל אותם לחצים. רבים מהסטודנטים ברחבי העולם עוזבים לראשונה את בית הוריהם ואת הקהילה היהודית שהכירו וגרים במעונות, ואנחנו חייבים להיות שם איתם. אנחנו רוצים שימשיכו את המסורות שלהם מהבית גם בקמפוס, ואולי ילמדו גם מסורות חדשות. אנחנו מחברים את הצעירים האלה ליהדות, ומשאירים אותם מחוברים לעם היהודי בדרכים רבות".
התוכנית של טורגו וחבריו שאפתנית. "יצרנו הזדמנות לחבר 100 אלף סטודנטים יהודים בשש יבשות", הוא אומר. "הספקים של התוכניות מסייעים לנתב את הכספים שאנו משקיעים, מגייסים לשם כך עוד משתתפים, ומעמיקים את הקשר ואת התוכן היהודי־ציוני שניתן לסטודנטים ולסטודנטיות שמגיעים לאירועים שלנו. ההצלחה מדהימה", הוא אומר, ומספר כי היקף ורמת התכנים המועברים לסטודנטים עלו באופן דרמטי בעקבות ההשקעה של מוזאיק.
"הארגונים העלו את הרמה החינוכית של התוכן היהודי שמועבר בקמפוסים. אנחנו רואים זאת במדדים שלנו וגם שומעים תגובות מהצוות ומהמשתתפים עצמם".
איך הקורונה השפיעה על פעילותכם?
"רוב האוניברסיטאות ביטלו את השיעורים הפרונטליים, ולכן היינו צריכים להציע לאותם סטודנטים חיבור וירטואלי. יצרנו שיעורים בנושאים יהודיים, לימוד טקסטים מהמקורות או סדנאות שירה יהודית. בפועל אנחנו עובדים קשה יותר כדי להגיע לסטודנטים היהודים, שרובם נמצאים כיום בבית. זה אתגר, אבל גם הזדמנות. העבודה שהארגונים עשו השנה ברמה הטכנולוגית ובשיפור התשתית הדיגיטלית, תחזק את הפעילות שלהם עם החזרה הפיזית לקמפוסים".
כעת האוניברסיטאות חוזרות אט אט לפעילות שגרתית, אך בקרוב צפויים טקסי סוף השנה, ומחשבתם של מארגני הפעילויות נתונה כבר לשנת הלימודים הבאה. "הארגונים נעזרים באנשי מקצוע כדי לאתר את הסטודנטים החדשים שצפויים להגיע לקמפוסים שהם פועלים בהם, כדי ליצור את הקשר בנושאי יהדות וישראל עוד לפני החזרה ללימודים.
"אנחנו דוחפים לכך שעם החזרה לשגרה אחרי הקורונה יֵצאו משלחות של סטודנטים לישראל, וגם להכרת הקהילות היהודיות באירופה – שילמדו על העבר היהודי, על השואה, וגם על החיים היהודיים התוססים שמתקיימים היום במדינות שונות ברחבי היבשת".
טורגו גאה להימנות עם ועדת ההיגוי של הארגון מראשיתה, ומונה את שמות החברים האחרים, אז והיום. בין השאר נכללים ברשימה המכובדת איש העסקים היהודי־ארגנטינאי אדוארדו אלשטיין, איש העסקים ג'רמי דנקל מאוסטרליה, נשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה אריק פינגרהאט, הפילנתרופ הבריטי אדוארד מזרחי ואחרים. "הייתה לי הזכות לעבוד איתם ולהכיר אותם – מנהיגים יהודים מרחבי העולם היהודי שרואים לנגד עיניהם את עתיד העם היהודי".
כל אחד יכול לתרום
אתה איש עסקים, בעלים של בנק גדול, מה מביא אותך להשקיע את זמנך בנושא הזה?
"סבא שלי הגיע מבלרוס לדטרויט בשנת 1918", מספר טורגו. "הוריי זיכרונם לברכה נולדו וגדלו אף הם בדטרויט, והיו מאוד פעילים בקהילה היהודית. המשפחה שלי מחוברת לשורשים היהודיים ולחיזוק העם היהודי כבר כמה דורות. כך גדלתי וחונכתי, וכל אחד אצלנו רואה חשיבות בעזרה לעם היהודי לגדול ולזכות לחינוך טוב יותר, לצד סיוע לקהילה המקומית שלנו. בעיניי, מוזאיק מייצגת את הקשר העמוק הזה בין ישראל לעם היהודי, ולכן אני שם. בניגוד לעבר, ישראל כבר לא רואה עצמה ככזו שצריכה לקבל סיוע מהיהודים ברחבי העולם, אלא כבעלת תפקיד נכבד מול הקהילות היהודיות באתגרים העומדים בפניהן.
"בעיניי, העובדה שהיוזמה להקמת מוזאיק הגיעה מממשלת ישראל היא מדהימה. יש כאן שילוב מוצלח של כסף ממשלתי וכספי נדבנים מהתפוצות, לחיזוק החיים היהודיים בכל מקום שישנו צורך כזה. מי שרתם אותי לעניין הוא מנכ"ל משרד התפוצות דביר כהנא – שהוא אחד המנהיגים היהודיים המחויבים ביותר לכלל העם היהודי. הוא הכיר לי לפני כחמש שנים את נפתלי בנט, שהיה אז שר התפוצות. התרשמתי מאוד מהאמירה של בנט על תחושתו שהפרדיגמה התהפכה וכעת מדינת ישראל חזקה מספיק מבחינה כלכלית, והיא שצריכה לסייע לקהילות היהודיות. עבדתי במשך השנים עם שלושה שרים – בנט, חוטובלי וכעת עומר ינקלביץ', ואני שמח לומר שכולם מחויבים לעם היהודי. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו האמין בפרויקט, ואיתו שרים וח"כים נוספים – וכך נולדה מוזאיק".
מה חסר כיום לדעתך בעולם היהודי?
"מה שחיוני לנו כרגע הוא אחדות העם היהודי, חיזוק החינוך היהודי, ואלמנט החסד – שכל אחד יסייע בדרכו שלו, בתרומה כלכלית או אישית, כדי למנוע היעדר קשר עם העם היהודי. זה מה שמדריך אותי ואת משפחתי בעבודה הזאת. אני מרגיש שאנחנו מצליחים בפעילות שלנו לחזק את האחדות וליצור נוכחות מאחדת בעם היהודי".
יש כיום הרבה מאוד ארגונים, חלקם ממלכתיים וחלקם פרטיים, שעוסקים בחינוך ובקירוב לבבות בעולם היהודי. מדוע היה צריך להקים יוזמה נוספת?
"בעיניי אנחנו בתקופה קשה לעם היהודי, ועם זאת, לכל אחד יש מקום לפעול או לשתף פעולה איתנו. דוגמה לכך היא שיתוף הפעולה המדהים שלנו עם יצחק (בוז'י) הרצוג והסוכנות היהודית. יצרנו יחד את Shalom Corps – חיל השלום של העם היהודי. זה גוף שמוביל את נושא ההתנדבות של יהודים, של תיקון עולם. ברחבי העולם מרגישים היטב את הפעילות של Shalom Corps – צעירים יהודים שפועלים בכל זירה, בתוך הקהילה ומחוצה לה. דוגמה מצוינת לכך היא גבריאלה לו ממקסיקו, שהדליקה את משואת העם היהודי בהר הרצל. אני מצדיע להרצוג על החיבור איתנו, וזה מראה אילו הזדמנויות נוצרות כשמאחדים כוחות".
טורגו משקיע רבות גם בקהילה בדטרויט, שבה מתגוררים כ־70 אלף יהודים. הוא מסביר כי בניגוד למצב במדינת ישראל, הקהילות היהודיות בתפוצות נאלצות לספק רבים מהשירותים בעצמן. "יש לנו פדרציה יהודית חזקה", הוא אומר. "היא השיקה קרן חירום וגייסה בתוך כמה שבועות שבעה מיליון דולר כדי לחזק את הפעילות היהודית הפנים־קהילתית: חינוך, סיוע לנזקקים, מזון לקשישים וגם הגעה לאנשים שהיו מרותקים לבתיהם והיו זקוקים לביקורים אישיים. הפדרציות בכל רחבי ארה"ב עשו את זה, וזה מדהים בעיניי. אני גאה מאוד בקהילה שלי בדטרויט ובקהילות ברחבי ארה"ב על העשייה בשנה האחרונה בצל מגפת הקורונה".
נניח שהיה מגיע אליך חבר שזכה בלוטו, ומתייעץ אותך היכן להשקיע סכום של 50 מיליון דולר בעולם היהודי. איפה היית ממליץ לו להשקיע?
"הייתי מציע לו להשקיע בצמיחה רוחנית, להעביר תרומות לארגונים בישראל וגם להשקיע כספים בקירוב לבבות של רחוקים מהיהדות".
לפני הקורונה, טורגו היה מגיע לבקר בישראל לעיתים תכופות. המגפה הביאה לכך שהביקור האחרון שלו כאן היה בחודש פברואר 2020 – רגע לפני שהשמיים נסגרו. "הביקור הבא שלי בישראל יהיה בוועידה של מקור ראשון בשבוע הבא", הוא אומר בחיוך.
יעל זיגלשטיין, מנהלת פרויקט הקמפוסים במוזאיק יונייטד, מספרת על העבודה הייחודית עם סטודנטים יהודים מרחבי העולם. "יש מסלולים שונים של פעילות שלנו בקמפוסים, כמו למשל סעודות שבת חווייתיות. אנחנו תומכים גם בתכנית דו־שנתית שמאפשרת לבוגרי אוניברסיטאות להשתלב בתפקידים חינוכיים בקמפוסים לצד ליווי מקצועי בצעדים הראשונים של הקריירה שלהם".
בימי הקורונה הם נאלצו להמציא את עצמם מחדש. "ראינו פרץ של יצירתיות בפעילות בשטח, למשל Shabbox – סעודות שבת בקופסה, שהגיעו עם תוכן שילווה את הסועדים. היה גם 'ט"ו בשבט go־To' מעין טייק־אוויי לחג האילנות, הזדמנויות ללימוד מקוון באופן חווייתי שנתן גם מסגרת חברתית וקהילתית, הדרכה לאפיית חלות באמצעות זום, קבלות שבת ואפילו 'מיינדפולנס' לקראת שבת. הארגונים השותפים שלנו הצליחו לייצר אווירה של חגים, גם במציאות הקורונה. סוכות ניידות, אירועי הדלקת נרות חנוכה, קריאות מגילה, ערכות ליל סדר – הם רק חלק מהתגובות היצירתיות והמרגשות שראינו בשטח".
לקורונה היו גם צדדים חיוביים מבחינתה. "דוברים מישראל הפכו להיות הרבה יותר נגישים בעבורנו. בנוסף, ראינו שאנשים משתתפים למשל בסדנת לימוד של טקסטים יהודיים באמצעות הזום בחדר שלהם, ואז הם לומדים את הטקסט עם ההורים או עם האחים שלהם. בדרך כזו אנחנו מצליחים להשפיע לא רק על הדור של הסטודנטים, אלא מגיעים גם לדורות נוספים בקהילה היהודית".
