לפתוח את הבית: "הגיור הוא נקודת התחלה"

שאלת הגיור ממשיכה להיות אחת הסוגיות הנפיצות בתחום דת ומדינה בישראל, ולאחרונה היא עלתה שוב לכותרות, עם פסיקת בג"ץ כי על המדינה להכיר גם במי שעבר גיור רפורמי או קונסרבטיבי כיהודי על פי חוק השבות. בינתיים בתי הדין הפרטיים לגיור בציבור החרדי ממשיכים לפעול גם ללא הכרה ממלכתית, וכאלה קמו גם בציבור הדתי. לפני כשש שנים הוקמה רשת בתי הדין "גיור כהלכה" בנשיאות הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה־אדומים. כ־60 רבנים פועלים במסגרתה כדייני גיור, ומאז הקמתה הצטרפו דרכה לעם היהודי למעלה מ־1,300 מתגיירים.

במלאת שנה לפטירתו של הרב רבינוביץ' ולקראת חג השבועות, התקיים כנס "ואהבתם את הגר" של "גיור כהלכה", בשיתוף ארגון "עתים" ומקור ראשון. מטרת הכנס הייתה להעלות את משנת הציונות הדתית כפתרון לאתגר הגיור בישראל, ולהביא קהילות ומשפחות להשתתף בקליטת מתגיירים ובליוויים בקהילה.

"המחלוקת ביני לבין סמוטריץ' בנושא היא מחלוקת לשם שמיים", הבהיר ח"כ מתן כהנא מימינה, במושב שהנחתה עטרה גרמן. "סמוטריץ' מיישר קו עם עמדות החרדים, ואני נלחם על העמדות של הרב דרוקמן והרב שטרן, שחושבים שמדינת ישראל בשנת 2021 צריכה לגייר אחרת. אנחנו לא נותנים היום מענה מספק לאנשים שרוצים להתגייר. מי שרוצה להיות יהודי בארץ ישראל, יש לנו אינטרס שיהפוך להיות יהודי. אנחנו חייבים שהגיור ימשיך להיות אורתודוקסי, אבל לא לבחור בהכרח את העמדות הכי מחמירות". לדבריו יש לחוקק חוק גיור ממלכתי על פי מתווה משה נסים. "אם נצליח לחוקק חוק גיור", הוסיף, "נמצא דרך לקחת את המתגיירים שעברו גיור בגיור כהלכה ו'לפרמל' את הגיור שלהם".

עו"ד יונתן דובוב, מנכ"ל מרכז יעקב הרצוג, ששירת כמפקד בקורס נתיב של צה"ל, מתח ביקורת נוקבת על התנהלות הרבנות בנושא וטען כי "מצוות 'ואהבתם את הגר' זו אחת המצוות שהרבנות עוברת עליה יום ולילה. המפלגות צריכות להבין שמדובר באתגר לאומי, ושהמתגיירים הם לא זרים או אויבים, אלא חלק של עם ישראל. אסור להפקיר את הסוגיה לטיפולן הבלעדי של המפלגות החרדיות".

"מדינת ישראל נותנת גושפנקה ממלכתית רק לגישה אחת, מצב שהוא לא תקין גם מבחינת ההלכה", טענה גם יעל בלנקי, מנהלת רשת בתי הדין "גיור כהלכה". "לא יכול להיות שמדינת ישראל תיקח צד במחלוקת הלכתית. אי־אפשר לחכות שמשהו ישתנה מלמעלה. התחלנו לפעול בשטח, ואנחנו עושים את זה בהצלחה".

גישה מאופקת יותר ביטא הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר־עציון ודיין ב"גיור כהלכה", בשיחה עם אלישיב רייכנר, בתשובה לשאלה כיצד הצטרף לגיור שנעשה מחוץ לרבנות: "יש לי הרבה כבוד לרבנות הראשית ואני רואה בגיורים שלה דברים חיוביים, אבל אני רואה את עצמי מחוייב לצוואה של מורי ורבי, הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' ז"ל, שהיה לו מאוד חשוב לעסוק בגיור ולהרחיב את היריעה הזו".

במושב שעסק במשנת חכמי צפון אפריקה, בהנחיית הרבנית עידית בר־טוב, אמר הרב יהודה שלוש מ"איגוד חכמי המערב" כי "יש להציג גישה אחרת מהגישה הליטאית־חרדית השלטת בשלושים השנים האחרונות", והציג את יסודות פסיקת חכמי מרוקו בעניין הגיור. הרב חיים אמסלם הוסיף כי הגישה הנוכחית של הממסד הדתי בישראל לנושא הגיור מנוגדת למסורת ההלכתית. "מעולם לא פירשו חכמי הספרדים את נושא קבלת המצוות כמו שמפרשים ברבנות בארבעת העשורים האחרונים. הרב עוזיאל, ממייסדי הרבנות הראשית, כתב שמותר ומצווה לקבל גרים גם אם אנחנו מעריכים שלא ישמרו מצוות. לאורך ההיסטוריה לא תמצא שו"ת או בית דין אחד שביטל גיור. ביטול גיור זה עיוות טוטלי של ההלכה. כך גם כתב ראש רבני מרוקו במאה הקודמת, הרב שאול אבן־דנאן".

במושב שעסק במשנת הציונות הדתית, התייחס הרב דוד סתיו, רב העיר שהם ודיין ב"גיור כהלכה", למתווה נסים שלפיו סמכות הגיור בישראל תרוכז בידי רשות ממלכתית. לדבריו, "הדרישה שהחלטות הגיור יונחו רק על ידי ראש רשות הגיור, אין לה אח ורע בשום מערכת משפטית. אין שום סיבה שתילקח מרבני הערים הסמכות שהוקנתה להם לגייר". הרב סתיו עמד על שני שיקולים שצריכים לעצב את ההתייחסות למתגיירים היום: החשש מהתבוללות, ועידן קיבוץ הגלויות שבו אנו חיים. "נוצרה מציאות שאדם בא להתגייר כשהוא כבר רואה את עצמו כחלק מהעם היהודי. כאן אנחנו חפצים לגייר אותו".

גם הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון "עתים" וממייסדי "גיור כהלכה", הביע הסתייגות מחלק מההצעות במתווה נסים. "במתווה יש עדיין מודל ריכוזי, כל הכוח נמצא אצל קבוצה מצומצמת של רבנים. אם רוצים להתקדם איתו, יש לעשות בו תיקונים משמעותיים. אני חושב שיש אפשרות לעשות בצורה ממלכתית את מה שאנחנו עושים היום בגיור כהלכה. בשביל זה הרבנות הראשית צריכה לאפשר לגופים כמונו ואחרים לגייר, לפי קריטריונים מסוימים. הרבנות צריכה להפוך ממוסד שנותן שירות, לרגולטור".

סיום שהוא התחלה

השיח בכנס היה לא רק על המתגיירים, אלא גם איתם ומתוך הקשבה לקולם. טניה רות־ביידר נולדה באוקראינה ועלתה עם משפחתה כשהייתה בת שלוש. היא גדלה כיהודייה, התחנכה בבית ספר דתי ושירתה בצה"ל. בעקבות משבר משפחתי שבעקבותיו עלה ספק ביהדותה של אימה, בחרה טניה לעבור גיור דרך "גיור כהלכה".

"התגובות של החברה כשאני מספרת שהתגיירתי, הן לא בהכרח מחבקות וחמות", סיפרה טניה להודיה כריש־חזוני. "זו תחושה לא נעימה, כי אחרי שאתה מסיים תהליך כזה אתה רוצה להיות חלק מהעם. גם בממשלה יש תפיסה מקובעת לגבי עולי בריה"מ. תמיד יפשפשו בציציות שלהם בגלל שהם עלו משם. זה ממוטט שאומרים לך שאת צריכה לעבור גיור. אני אמנם לקחתי את זה יותר בקלות. עשיתי את זה בשביל עצמי, בשביל לסגור מעגל ולהקים משפחה יהודית".

ח"כ לשעבר ד"ר עליזה לביא והרב יובל שרלו שוחחו במסגרת הכנס על מצוקת הגרים. לביא מלווה כבר כמה שנים מתגיירים, וקוראת למשפחות נוספות לעשות זאת. "יש דיינים מאוד טובים, ויש גם דיינים פחות רגישים ועם פחות אומץ הלכתי. בשנים האחרונות החלטתי שאני לא מתווכחת איתם אלא מלווה בעצמי מתגיירים ומזמינה אותם אליי הביתה. אנחנו לוקחים על עצמנו כל כך הרבה מצוות, אבל מצוות אהבת הגר, שמוזכרת כל כך הרבה פעמים בתורה, איך נגיד לקדוש ברוך הוא שסגרנו את השערים?"

"הפתרון לא יהיה במקום אחד", הגיב הרב שרלו. "הוא יהיה בשינוי מסוים שמתחולל בהרכבי בתי הדין, גם באמצעות גיור כהלכה, גם במשפחות שיפתחו את הדלתות, וגם בחזרה מתמדת על העיקרון התורני שכל מי שמתייחס בצורה לא ראויה לגרים חושב שהוא פועל לשם שמיים אבל הולך בכיוון מנוגד. כמה מאיתנו פתחו את הבתים שלהם? כמה מאתנו מעקמים את האף כשהבת שלהם מביאה גר?"

"זו הייתה עבורי חוויה בלתי נשכחת", סיפר במושב הסיכום של הכנס הרב יהודה גלעד, ראש ישיבת מעלה־גלבוע ודיין ב"גיור כהלכה", על הפעם הראשונה שבה הצטרף לבית דין לגיור בראשות הרב רבינוביץ'. "זה היה לאחר שהגענו להבנה שלצערנו מתוך המערכת לא יבוא השינוי, ואני כאיש מאוד ממלכתי, קשה לי לעבוד מחוץ למערכת של הרבנות הראשית. יום אחד קיבלתי טלפון מהרב רבינוביץ' שביקש שאצטרף. רציתי לראות איך עושה את זה אחד מגדולי ישראל בפועל. נסעתי לביתו והשתתפתי בבית הדין, זו הייתה חוויה בלתי נשכחת במובן של האנושיות והפשטות ובמובן של הגישה ההלכתית לפיה הגיור הוא לא נקודת סיום אלא נקודת התחלה של הגר, שימשיך ויתקדם בקיום התורה והמצוות".