גורם דיפלומטי המצוי בקשר תדיר עם חיזבאללה בלבנון, שוחח השבוע עם חבר פרלמנט לבנוני מטעם הארגון. לדבריו, אותו חבר פרלמנט טען באוזניו כי מטחי הרקטות שספגה השבוע ישראל נעשו בתיאום ושיתוף פעולה עם איראן, לא רק כדי לפגוע במטרות ישראליות אלא בעיקר כדי לבחון את חולשותיה של מערכת כיפת ברזל, ולנסות לתחום את גבולות היכולת ואת נקודת הרוויה שלה. האיראנים, אמר אותו איש חיזבאללה, לומדים לעומק ולפרטי פרטים את תגובת המערכת, ומשוכנעים כי הם מתקרבים לנקודה שבה יוכלו לאתגר את כיפת ברזל ברמה שבפעם הבאה תגרום לישראל אבדות קשות. "בקרוב", התפאר האיש, "כיפת הברזל של הציונים תתברר כמלאת חורים".
בין אם הייתה זו התפארות שווא ובין אם לא, אי־אפשר להתעלם מכך שעוצמתם וצפיפותם של מטחי הרקטות ששוגרו בסבב הנוכחי היו חסרות תקדים, וכי השיגורים הרבים אכן עשויים להוות בסיס לניתוח נתונים על ידי האויב. מהנדסים של חמאס והג'יהאד האסלאמי, או שמא מתמטיקאים איראנים, יושבים בוודאי על הנתונים ולומדים אותם ברצינות רבה.
בישראל הבינו כבר לפני כעשור כי חמאס מטפח גרעין של מהנדסים, יחידת עילית אקדמית, כדי לתכנן את סבבי הירי ולפתח סוגים חדשים של נשק. המהנדסים הללו נשלחו לחו"ל כדי ללמוד ולהתפתח באוניברסיטאות באוקראינה ובמלזיה, או כדי לפעול בסביבת עבודה חופשית בתוניס.
מבחינה זו אפשר לראות במבצע "שומר החומות" את הבשלתן של מגמות שבאו לידי ביטוי בשנים האחרונות, למשל בפרשת חיסולו ב־2016 של מוחמד אל־זווארי, המהנדס הפלסטיני מתוניס. באופן פורמלי התמחה אל־זווארי בבניית מזל"טים, אולם האיש תכנן לא רק מזל"טים אלא גם כלי תקיפה זעירים תת־מימיים. לאחר מותו חשף אחיו כי הוא עבד על פיתוח צוללת לא מאוישת הניתנת לשליטה מרחוק. לא מן הנמנע כי מטרת חיסולו הייתה קשורה לצורך לעכב ולמנוע את יכולות ההבשלה של המערך הימי של חמאס, יותר מאשר לכישוריו כמומחה למזל"טים.
בראשית השבוע הנוכחי סיכל צה"ל פיגוע ימי של חמאס, שתוכנן להתבצע באמצעות כלי תת־ימי. לפי הודעת דובר צה"ל, ההתארגנות לפיגוע זוהתה כבר במהלך הורדת הכלי לחוף עזה. צה"ל תקף את הכלי ובמקביל את רכב המחבלים, אנשי זרוע העילית הימית של חמאס. הכלי המדובר, אומרים בצה"ל, נשלט מרחוק והיה עלול להגיע לחופי ישראל או לפגוע בספינה של חיל הים. האם מה שהחל בתוניס, והושלם בהמשך בסיוע איראני, הוא מה שחוסל השבוע?
המערך הימי של חמאס נחשב לזרוע עילית של הארגון, חלק ממערך ה"הפתעות" שגובש בארגון מאז צוק איתן. לאחר שבחמאס הפנימו כי מערכת כיפת ברזל מעניקה לישראל עליונות מוחלטת מול מערך הרקטות שצבר הארגון, התווך התת־קרקעי והתווך הימי נועדו לספק דרכים חדשות לפגוע בישראל, ברמה הצבאית והמורלית, ולערער את ביטחון האוכלוסייה. כלי הצלילה, הרחפנים המתאבדים המבוססים על ה"אבאביל" האיראני, ומערך המנהרות, שנועדו לאתגר את צה"ל, קיבלו כולם מכה מוחצת.
פותחים חזיתות
את החיבור האיראני, שנועד להפוך את חמאס ואת הג'יהאד האיסלאמי לחלק אינטגרלי מצבאות הפרוקסי של איראן, אפשר היה לראות השבוע בעוד כמה אלמנטים מובהקים. אחד מהם הוא הניסיון לפתוח חזית שנייה מצפון באמצעות כוחות פלסטיניים בלבנון. את הניסיון הזה הזכרנו כאן כבר בינואר 2018, בעקבות ניסיון התנקשות כושל במוחמד חמדאן, שיוחס בלבנון למוסד הישראלי. חמדאן – לכאורה מורה, בפועל בכיר חמאס – נמנה אז עם אנשי מפקדת החוץ של הארגון שהגיעו ללבנון לאחר שגורשו מקטאר ומטורקיה בלחצה של ישראל. לחמדאן יוחס אז תפקיד במערך מודיעין ביטחון הפנים של חמאס. רשת "אל־מנאר" של חיזבאללה תיארה אותו כבעל תפקיד ביטחוני חשוב וכמי שהיה תחת מעקב של ישראל, ואילו כלי התקשורת הלבנוניים הגדירו אותו כאיש הקשר של חמאס מול איראן.
העניין בחמדאן ובזיקתו לאיראן במקום מושבו בלבנון, גבר אז בעקבות מהלך ישראלי חריג. דובר צה"ל דאז, רונן מנליס (ריאיון עמו מתפרסם השבת במוסף דיוקן), בעצמו איש מודיעין, פרסם מאמר באתרי תקשורת לבנוניים וערביים, ובו קרא לאזרחי לבנון לעצור את התהליך שבו איראן וחיזבאללה הופכים אותם ואת ארצם לבני ערובה של המשטר בטהרן. לבנון, הזהיר מנליס, הופכת לשלוחה של משמרות המהפכה והתעשייה הצבאית האיראנית.
ישראל הייתה מודאגת כבר אז לא רק מהכוונה האיראנית להפוך את לבנון לקו ייצור קדמי של טילים, אלא גם מההתבססות המחודשת של חמאס בלבנון ומהידוק שיתוף הפעולה בין חמאס לאיראן. ההבנה בישראל הייתה כי איראן הנחתה כבר אז את חמאס להקים כוח שיוכל בעת מלחמה לירות רקטות וטילים לעבר ישראל לא רק מעזה, אלא גם מלבנון ומהגולן הסורי.
ואכן, בשבוע שעבר ירו פלגים פלסטיניים בלבנון שלוש רקטות לשטח ישראל. הירי בוצע מאזור הכפר המצוי בשליטת החיזבאללה, והפעולה נעשתה בתיאום הדוק עימו. ביום רביעי היו אלה ארבע רקטות ששוגרו מלבנון לעבר הגליל והקריות. אחת מהן יורטה בידי כיפת ברזל, אחרת התפוצצה בשטח פתוח בשפרעם ועוד שתי רקטות נפלו בים. האם היה זה ניסיון נפל לייצר מקור חיכוך נוסף שיוציא את ישראל ממיקוד בעזה, יפרוץ את הסכר וייצור מוקדי פרוקסי איראניים נוספים, שיערערו עוד את היציבות האזורית? רמז לכך אפשר למצוא בחזית רחוקה הרבה יותר, אבל פוטנציאלית מסוכנת הרבה יותר: החות'ים בתימן, אולי צבא הפרוקסי המוכשר ביותר בחסות איראנית. החות'ים כבר איימו בעבר לירות טילים לכיוון אילת. ד"ר מיכאל ברק, חוקר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, ציטט השבוע מטוויטר את נציג חמאס בתימן מועד אבו־שמאלה המודה לחות'ים ולמנהיגם על תמיכתם בפלסטינים. כבר תקופה ארוכה, אומר ברק, שהפלסטינים והחות'ים משתפים פעולה בתימן – באיסוף כספים למטרה הפלסטינית, ובאימונים צבאיים משותפים בחסות חיזבאללה ומשמרות המהפכה.
גם ניסיון החדירה של המל"ט ביום שלישי השבוע לכיוון עמק המעיינות, אירוע שבצה"ל העדיפו שלא להרחיב עליו את הדיבור, רומז לעוד ניסיון איראני לפרוץ את גבולות העימות בעזה ולהבעיר אש מזירות נוספות. אולי הם יעשו זאת גם מסוריה, משדה התעופה T4, או אולי מהפינה הדרום־מזרחית של סוריה, שם מתרכז לאחרונה כוח איראני שכבר עתה מהווה מקור לדאגה.
ובינתיים, הארגון המזוהה יותר מכול עם איראן אינו עושה דבר, כלומר חוץ מלדבר. היו ניסיונות של חיזבאללה לחולל פרובוקציות על הגדר בין ישראל ללבנון, אך ישראל נהגה בתקיפות ובאיפוק שנועדו לבלום את הניסיון להרחיב את המערכה מעבר לגבולות עזה. בדאחייה הסתפקו השבוע בעיקר בדיבורים. המסר העיקרי של ראש המועצה המבצעת של חיזבאללה, סעיד האשם ספי א־דין, היה כי ההתנגדות הפלסטינית הצליחה לעשות דבר אחד מרכזי: ליצור מאזן אימה חדש מול צבא הכיבוש הישראלי. ישראל, אמר, חייבת להכיר בהשלכות שיצרה נוסחת טילי ההתנגדות הפלסטינית, או שתשלם מחיר כבד. בין השאר הזכיר גם את תרומתו של קאסם סולימאני לבניין כוח הטילים הפלסטיני. חיזבאללה, הוסיף א־דין, מחפש כעת את היום שבו יצטרף למאבק ההתנגדות הפלסטיני בכל החזיתות.
בטקס נכח גם מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי זיאד נח'אלה, ואמר כי ההתנגדות הפלסטינית תמשיך להילחם באויב הציוני עד לניצחון. ואילו אוסמה חמדאן, מפקד חמאס בלבנון, הדגיש כי התוקפנות הישראלית איחדה את הפלסטינים וכי ההתנגדות יצרה נוסחאות חדשות בעימות עם האויב.
אבל אם יש מקום שבו הקשר האיראני ניכר השבוע יותר מכול, היה זה החיבור עם הג'יהאד האיסלאמי. השבוע התקשר מפקד כוח קודס, איסמעיל קאאני, יורשו של קאסם סולימאני, הן לאיסמעיל הנייה הן למנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד לנח'אלה, לשבח אותם על עמידתם האיתנה נגד ישראל. הוא בוודאי נהנה לשמוע את אחד מבכירי הארגון אומר שהרקטות שטיווחו את תל־אביב נושאות את חתימתם של איראן וקאסם סולימאני.
