גם אחרי עשור של ניסיונות לטפל ביוקר המחיה בישראל, מחירי המזון כאן גבוהים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שבחן את הריכוזיות בענף המזון ואת הטיפול של המדינה בחסמי היבוא. מהדו"ח שפורסם בימים האחרונים עולה כי אחת הסיבות המרכזיות למחירים הגבוהים היא צמצום מכוון של התחרות, בעיקר בתחום החקלאות.
ההוצאה על מזון בישראל היא השלישית בגודלה מכלל ההוצאות של משק הבית הממוצע: ב־2018 הישראלים הוציאו 18.5 אחוזים מכלל ההוצאות שלהם על מזון. יחד עם המשקאות והטבק, בסך הכול הוציאו הישראלים בקטגוריה הזו 132 מיליארד שקלים. ב־2017, המחירים בישראל בקטגוריית מזון ומשקאות בלתי אלכוהוליים היו גבוהים (במונחי כוח קנייה) ב־37 אחוזים לעומת המחירים במדינות ה־OECD, וב־51 אחוזים לעומת מדינות האיחוד האירופי.
לפי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות רבה. בשנים 2015־2020, עשרת הספקים הגדולים בענף המזון ומוצרי הצריכה אחזו בנתח שוק שהיקפו 54 אחוזים בממוצע, והספק בעל נתח השוק הגדול ביותר החזיק ב־2020 ב־12 אחוזים מכלל שוק המזון. חיצי הביקורת מופנים אל רשות התחרות: לטענת המבקר היא לא השתמשה בכלים שהעניק לה המחוקק כדי לצמצם את הריכוזיות המקומית של הספקים, וזה עשרים שנה ויותר היא לא הכריזה על מונופול בשוק המזון.
עם זאת, עיקר כובדו של יוקר המחיה מגיע לישראל מן החוץ. בתור "כלכלת אי", על פי מבקר המדינה, דרך המלך שישראל צריכה להתמודד בה עם מחירי המזון היקרים היא קידום התחרות, צמצום הרגולציה על יצרנים ויבואנים ועידוד סחר חופשי בין מדינות. אך המדינה, מצא המבקר, פועלת דווקא בכיוון ההפוך: היא מצמצמת את התחרות באמצעות מכסים ומגבלות על יבוא חופשי של מוצרי מזון, בעיקר בתחום החקלאות.
ההכנסות ממכס בגין יבוא עשרת פריטי המזון המכניסים ביותר ב־2019 הגיעו ל־509 מיליון שקלים, שנכנסו לקופת רשות המיסים. בין המוצרים הללו: אבקת חלב, שומן המופק מחלב, שום, אספרגוס, סלק אדום ופילה אמנון קפוא. בחלק מהמוצרים הללו, הייצור המקומי אינו מסוגל לספק את הצריכה המקומית; למשל, כמחצית מהשום הנצרך בארץ מגיעה מחו"ל, ובכל זאת ייבואו מחויב בתשלום מכס גבוה. במוצרי מזון מסוימים אין כלל יבוא, ככל הנראה בגלל שיעורי המכס הגבוהים.
שיטת המכסות הפטורות ממכס התגלתה כבלתי מספקת לצורך הורדת מחירי המזון. בשנים 2016־2020 פעל שר האוצר דאז משה כחלון להפחית כמה מכסים, אך הוא בעיקר פתח מכסות יבוא בפטור ממכס על מוצרים מסוימים, שחולקו במכרז ליבואנים, במיוחד בתקופות החגים. על פי מבקר המדינה, הורדת העלויות לא התגלגלה ברובה לצרכנים, ולא הצליחה להוביל לירידה במחירים: המכסה מוגבלת לרוב לכמות מדודה, שאינה מייצרת השפעה ניכרת על השוק. בנוסף, חלק ניכר מהיבואנים שזכו במכסות הם יצרנים מקומיים גדולים או קמעונאים גדולים, וכך התחרות בתחום לא התרחבה.
לעומת זאת, מבקר המדינה ציין לחיוב את הטיפול בענף המדגה. במשרד האוצר הצליחו להעביר את הענף מתמיכה עקיפה בחקלאים, באמצעות מכס על יבוא דגה, לתמיכה ישירה בהיקף של 80 מיליון שקלים, שהחלה ב־2016 וצפויה להימשך עד שנת 2023. הרפורמה הביאה להגדלת התחרות בשווקים ולהורדת המחירים לצרכן בכ־7 שקלים לק"ג, ירידה של כ־20 אחוזים, בלי פגיעה במחיר לקילוגרם שמקבל המגדל.
משרד החקלאות מעלה את מחירי המזון גם בדרכים אחרות – למשל באמצעות הליך ממושך לאישור יבוא צמחי, הנמשך כשנתיים ובחלק מהמקרים אפילו ארבע שנים. על פי המבקר, העיכוב הממושך בהשלמת הליך הערכת הסיכונים גורם למעשה לחסימת היבוא של פירות חדשים ושל פירות מוכרים ממדינות חדשות. כתוצאה מכך מוגבל היבוא למספר מצומצם של מדינות, מה שמוביל להתייקרות הפירות. הדוגמה המובהקת ביותר היא מחיר האננס בישראל, הגבוה פי שישה בממוצע ממחירו בחו"ל. התוצאה היא שמחיריהם של מזונות בריאים יחסית, כמו פירות וירקות, עולים, וגם המחיה הכוללת מתייקרת ופוגעת במיוחד במעוטי יכולת.
משרד החקלאות מסר בתגובתו לדו"ח ש"למוצרי מזון, ובמיוחד למוצרים טריים, ערכים נוספים שאינם מסחריים, הגורמים לכך ששיעורי המכסים עליהם גבוהים". כלומר, לפי המשרד, שיעורי המכס הגבוהים נועדו להגן על החקלאות המקומית, גם במחיר עליית מחירים הפוגעת בצרכן. גם בהתאחדות התעשיינים תומכים בשמירה על מגבלות היבוא, בטענה ש"מאז משבר הקורונה חלה עלייה דרמטית ברחבי העולם בהגנה על תוצרת מקומית, ככלי לשמירה על הכלכלה המקומית".
יצוין כי מכסים מסוימים, שמכבידים על הציבור הרחב, מסייעים למספר מצומצם ביותר של חקלאים. פירות אקזוטיים גדלים בארץ בכמות זניחה, אבל עדיין מוטל על ייבואם מכס גבוה בשיעור של 20־94 אחוזים, לכאורה בשם הגנה על החקלאים המקומיים. מדובר בפירות כמו ליצ'י (39.80 שקלים לק"ג), פפאיה (19.90 עד 29.90 שקלים לקילו), אוכמניות (בין 72 ל־135 שקלים לקילו), דובדבן אדום (29.90 שקלים לקילו) וג'ק פרוט (90 שקלים).
מרשות התחרות נמסר בתגובה כי היא "תמשיך לפעול לקידום התחרות בכל ענפי המשק בישראל ובפרט בתחום המזון".
