אוהדי המטבעות הקריפטוגרפיים ראו במנכ"ל טסלה אילון מאסק אחד מאביריהם, אולם בימים האחרונים הוא הרעיד את עולמם כשפקפק בעתידם של נכסים דיגיטליים ומיקד את ביקורתו בפליטות הפחמן המרובות שנקשרות ל"כריית" ביטקוין – עיבוד ממוחשב של המטבע. "מגמת צריכת האנרגיה בחודשים האחרונים היא מטורפת", כתב מאסק בטוויטר לפני כשבוע, בציוץ שלווה בתרשים ממדד צריכת החשמל של הביטקוין באוניברסיטת קיימברידג', והוביל לצניחת מחירו של המטבע הדיגיטלי.
ייצור הביטקוין והמסחר בו כרוכים באנרגיה רבה. מאסק ציין שכריית ביטקוין המבוססת על אנרגיה שמקורה בפחם היא מזיקה במיוחד, והוסיף שטסלה לא תקבל ביטקוין כאמצעי תשלום עבור רכביה החשמליים. התרשים שצירף הראה את התפתחות צריכת החשמל של המטבע הדיגיטלי: משנת 2016 היא עלתה ללא הרף, ובשנת 2020 האיצה והסתכמה ב־149 טרוואט־שעה (TWh), שיא של כל הזמנים. השוו זאת לצריכת האנרגיה של גוגל, העומדת על 12.2 TWh, ולכ־200 TWh המשמשים את כל מרכזי הנתונים בעולם – למעט אלה שכורים ביטקוין – על פי ג'ורג' קמיה, אנליסט בסוכנות האנרגיה הבינלאומית.
"הביטקוין השתמש בשנה שעברה בחשמל בכמות שמשמשת את מדינת שווייץ כולה", אמר אנליסט בדויטשה בנק. מדד קיימברידג' צופה שהמצב יחמיר בקרוב, וצריכת הכורים עלולה לעלות ל־500 TWh בשנה.
הודעת מאסק גרמה לצניחה של 15 אחוז בשווי המטבע הקריפטוגרפי מאז השיא לפני כחודשיים, שהושג לאחר שטסלה הודיעה שתקבל את המטבע הדיגיטלי כתשלום ושתשקיע 1.5 מיליארד דולר בביטקוין. ההבטחה לתגמול עסיסי הזניקה את ההשקעה במרכזי הנתונים הענקיים המוקדשים לביטקוין, והמטבע הגיע לשווי שוק של טריליון דולר. כעת ערכו התכווץ שוב.
כאמור, את המטבע הקריפטוגרפי יוצרים המחשבים ברשת, המכונים "כורים", שפותרים משוואות מסובכות במכוון במסגרת פרוטוקול שנקרא "הוכחת העבודה" – הדורש כוח עיבוד רב. הפרוטוקול היה אחד מעקרונות היסוד של המטבע הקריפטוגרפי־דיגיטלי־מבוזר, שנוצר בשנת 2008 בידי אדם או קבוצה אנונימיים. המערכת מתוכננת כך שבכל עשר דקות, הרשת מעניקה ביטקוין למי שפיצח את החלק האחרון במשוואה; אך ככל שמחירו של הביטקוין עלה, ההתעניינות בהשגתו עלתה גם היא, וכך גם צריכת החשמל בכרייתו.
כתב העת המדעי נייצ'ר פרסם בחודש שעבר מחקר הקובע שפליטות פחמן כתוצאה מכריית ביטקוין בסין – המפעילה כמעט 80 אחוז מהסחר העולמי במטבעות קריפטוגרפיים – עלולות לפגוע ביעדי האקלים של המדינה. סין מסתמכת על סוג פחם מזהם במיוחד, ליגנייט, כדי להניע חלק מהמחשבים הכורים. בלומברג צופה שרק ב־2060 סין תוכל לענות על צורכי תעשיית המטבעות הקריפטוגרפיים הנוכחית שלה באנרגיה מתחדשת.
אחת הדרכים להפחית את צריכת האנרגיה תהיה התרחקות ממודל "הוכחת עבודה" האינטנסיבי. שינויים דומים נשקלים בימים אלו במערכת המטבע הדיגיטלי אתריום. אך קשה לדמיין את הביטקוין עובר שינוי כזה, שעלול להפוך את הרשת שלו לפחות מאובטחת ומבוזרת.
"ייתכן שהמהלך של טסלה יהיה קריאת השכמה לעסקים ולצרכנים שעד כה לא שקלו את השפעת הביטקוין על האקלים", אומר ליית' חלף, אנליסט פיננסי. "אימוץ מטבעות קריפטוגרפיים בידי עסקים, צרכנים ומשקיעים עדיין אינו בטוח".
תרגום: אלחנן שפייזר
