בעיר העתיקה בעכו התקשו היום (א') לחזור לשגרה אחרי הפרעות שביצעו ערביי המקום ברכוש היהודי ובאורחי המלונות שהתארחו בהם בימי הפרעות. עם זאת, במהלך היום מאות מבקרים טיילו בין הסמטאות העתיקות ובשווקים, כולם בני המגזר הערבי. מפעילי האטרקציות, בהן סירות הטורנדו ומרכבות הסוסים, השמיעו בקולי קולות מוזיקה ערבית, ונדמה כאילו כבר ויתרו על האורחים היהודים שפִרנסו אותם במשך שנים רבות.
חיילי פלוגת מג"ב ששהו בעיר מאז המהומות יצאו הבוקר והוחלפו בידי כוחות מילואים של מג"ב שמתכוונים לשהות בעיר בשבועות הקרובים עד שהשקט יובטח בה, כך לדברי המשטרה. בסך הכול עכו מתוגברת בימים אלו בארבע פלוגות מג"ב ועוד מחלקה מהמכללה להכשרת שוטרים, נוסף על שוטרי התחנה המקומית. במשטרה אומרים שמוצבים בעיר העתיקה כ-300 שוטרים כדי להבטיח את שלום תושביה, אך למרות זאת בביקורנו לא נראו שוטרים כלל.
בכוונת משטרת ישראל להשאיר, גם לאחר החזרה לשגרה, כוח מג"ב קבוע בעיר העתיקה ולהשמיש בהקדם את שתי נקודות המשטרה שהוצתו בעיר העתיקה ובמרינה ולהחזיר לשם את נוכחות השוטרים. כ-80 חשודים נעצרו לאחר שהשתתפו באירועי הפרעות, ההצתות והאלימות בעיר. נכון להבוקר נותרו במעצר 12 חשודים בלבד שהיו מעורבים ככל הנראה באירועים השונים, כגון במעשי הלינץ' שבוצעו באלעד ברזילי, מור ג'נאשווילי ומרדכי כ"ץ. בין השאר נעצרו חשודים בהצתות וירי כלפי שוטרים.
גורם בכיר במשטרה סיפר ל"מקור ראשון" כי עבודת אכיפת החוק ומעצר המתפרעים קשה מאוד לנוכח המדיניות המקלה בבתי המשפט שממהרים לשחרר את החשודים האלימים. "אנחנו אוספים מודיעין, רודפים, נלחמים, עוצרים, והעצורים משתחררים", אמר הבכיר בתסכול.
בין רחובות העיר עסקי היהודים השרופים נותרו עדות לאלימות ולהרס שהשליטו הפורעים, ובעלי העסקים מספרים כי ייקח עוד זמן עד שישובו לאזור. "השארתי את הגלריה כמו שהיא, עם קירות חשופים וכל השברים וההרס", סיפר לנו משה אפוטה, בעליה של גלריית אמנות, תכשיטים ופריטי יודאיקה. העסק שלו, כמו שאר עסקי היהודים, נבזז. הוא מספר כי את כל פריטי האמנות היהודית זרקו הבוזזים לים ואת שאר היצירות גנבו והותירו אחריהם עיי חורבת. "אני מאמין שהמבקרים היהודים יחזרו לכאן רק אם הם ירגישו שבטוח כאן ותהיה להם תחושת ביטחון. רק אז נחזור לכאן ונמשיך את העשייה", הוא אומר.
כמו אפוטה, כך גם בעלי צימרים ומלונות לצד בעלי עסקים ומסעדות מרגישים שהמדינה הפקירה אותם בשעה שאִפשרה את הביזה והשריפה של הרכוש היהודי, ומצד שני הם כבר חשים נבגדים מצד השכנים שלהם בעיר העתיקה שרבים לא נקפו אצבע ולא הראו כל חמלה או רחמים לנוכח האסון הכלכלי שפקד אותם. רק מעט מבעלי העסקים הערבים ניסו להציל ולהגן על רכוש חבריהם, אך לא יכלו לעשות הרבה אל מול ההמון הפורע. מבין תושבי העיר העתיקה נותרו כעת עשרות משפחות חסרות פרנסה.
בשעות הצהריים היום, המסעדות ברחבי העיר העתיקה היו ריקות מסועדים. אחראית הניקיון בשירותים הציבוריים שבשיפולי העיר העתיקה הברישה שוב ושוב את רצפת הרחוב המפוייחת וסיפרה לנו שהיא "עובדת פה שלוש שנים ואף פעם לא ראיתי את העיר העתיקה ככה ריקה. אולי בשבת הם יחזרו ויבואו אנשים לכאן", היא מקווה. יושבי בית קפה מקומי מספרים לי במבט תמים כשבידם מקטרת הנרגילה כי לא הבחינו בכל שינוי בתנועת האנשים באיזור. "יש כאן מבקרים ומטיילים יהודים וערבים והכל בסדר, למורת רוחו של נתניהו", הם מבהירים. מבקרים ערבים נראו באזור, הסוחרים המקומיים הסבירו כי הם באו לחזק אותם בשעה הקשה.
אנשי ענף התיירות בעיר רושמים עוד ועוד ביטולים ביומנים. אורי ארנולד, שף ובעלים במסעדת רותס' הכשרה שבאולמות האבירים מספר כי קבוצות ביטלו את הגעתן למסעדה אפילו לתאריכים רחוקים בחודש ינואר. אחרי שנת הקורונה, הוא ושותפיו בהחלט לא ציפו למכה כזאת והם מקווים כי יצליחו לשרוד בזכות הקהל הנאמן שפוקד את המסעדה וישוב אליה כשהביטחון יחזור לאזור.
במוזיאון "אוצרות בחומה" פתחו הבוקר את השערים אך לא נכנס בהם אפילו מבקר אחד. ביומן האירועים מוסיף יוסי עסיס עוד איקסים סביב הזמנות משוריינות שבוטלו. "קבוצה גדולה מאוניברסיטת בר אילן הייתה אמורה לבקר כאן והם ביטלו, אפילו לא ביקשו לדחות אלא לבטל לגמרי", הוא אומר לנו ועיניו כמעט דומעות. "אנשים מפחדים. אני בן עכו ואני מרגיש את הפחד הזה. חבל". כשאני שואל אותו איך הוא מסביר שהמוזיאון לא עלה באש בלילות הפרעות, הוא אומר: "יש לנו שערי מתכת ובנס מי שהגיעו כאן והשתוללו לא עלו על נקודת התורפה שנמצאת במתחם, אחרת ברגע אחד היו מעלים את כל המקום באש. ניצלנו".
"הם קוראים לעצמם פלסטינים"
תיירן אחר ששוחחנו איתו התקשה להעריך מתי תוכל התיירות בעיר העתיקה בעכו, שבשנים האחרונות פקדו אותה כמיליון וחצי מבקרים בכל שנה, לחדש ימיה כקדם. "הדיבור פה בעיר ובאזור הוא על חרם. ליהודים יהיה קשה מאוד לחזור, לפרנס את הערבים ולטייל כאן אחרי האירועים האלו", הוא אומר ומזכיר את חודשי החרם הארוכים אחרי הפרעות ביום הכיפורים 2008. לדבריו, "מספרים בתקשורת על צעירים שיושבים על הברזלים, שהם אלו שעשו פה את הפרעות. שהנוער אין להם תעסוקה. איזה שטויות. מגיל 18 הם הולכים ללמוד ומקבלים מלגות ולא חייבים צבא ולא כלום. למה נדמה שכולם מוותרים להם כי משעמם להם, אז מותר להם ללכת ולשרוף ולהרוס את רכוש היהודי? כואב הלב שזה ככה, הם ירו לעצמם ברגל".
בשבוע שעבר, ביום שלישי, הצטרפו ערביי העיר להנהגת החברה הערבית ושבתו ב"יום זעם". כל העסקים הערבים בעיר היו נעולים וסגורים ולעשרות הילדים המתגוררים בעיר העתיקה הציעו המקומיים סדנאות יצירה של דגלי פלסטין והטיפו להם על הנאמנות והזהות עם המדינה הפלסטינית. כך גם בכפר מזרעה שמול נהריה, שבמסגרת סדנאות היצירה נופפו הילדים בדגלי פלסטין ובכרזות עליהן מצוירת מפת ישראל כאשר דגל פלסטין מתנוסס עליה וסמלי הדת הנוצרית והמוסלמית פרוסים לאורכה.
"הם לא רוצים אותנו פה" אומר לנו איש התיירות המקומי שביקש שלא להזדהות בשמו. "אני לא גזען ויש לי מלא חברים ערבים אבל הם לא רוצים אותנו פה. הם קוראים לעצמם פלסטינים והם בחיים לא יקבלו את העובדה שליהודים יש כאן מדינה. מבחינתם זה רק הם פה, ואנחנו בים".
