ישראלים הגדילו את הפיקדונות שלהם בבנקים בשנת הקורונה ב-235 מיליארד שקל, אך רוב הכסף כמעט שלא צבר תשואה, כך עולה ממחקר שפרסם השבוע בנק ישראל.
על פי נתוני המחקר, פיקדונות הציבור בבנקים – הכוללים הן את משקי הבית והן את המגזר העסקי, צמחו בקצב מהיר עם תחילת משבר הקורונה, ולכל אורכה של שנת 2020 ב-18 אחוז לסכום של כ-1.5 טריליון שקל. לשם השוואה, בעשור האחרון הפיקדונות בבנקים רשמו עליה שנתית ממוצעת של פחות מחמישה אחוזים בממוצע.
ואמנם לא מדובר בתופעה ייחודית לישראל. מתברר שהמגמה הזו מתרחשת בכל העולם. באירופה למשל הפיקדונות גדלו ב-15 אחוז ובארה"ב הם זינקו בקרוב ל-30 אחוז.
איך זה קורה? ברקע משבר הקורונה והטלטלות בשווקים הפיננסיים בחודשים הראשונים של התפשטות המגפה, הציבור העדיף לשים את הכסף בפיקדונות נזילים ולא להשקיע בשוקי ההון מחשש לירידות. הציבור נבהל מהירידות החדות בבורסות שבלטו בחודש מרץ 2020 ומיהר למשוך את כספיו, בעיקר מקרנות הנאמנות. תוך מספר שבועות נפדו מהקרנות כ-50 מיליארד שקל והכסף הזה, ברובו, עבר לפיקדון בבנק.
לכך יש להוסיף את הצעדים שנקטה הממשלה ובנק ישראל להגדלת כמות הכסף במשק. הממשלה הגדילה לאורך שנת 2020 את הוצאותיה בכ-90 מיליארד שקל, כשרוב הכסף הזה נועד לתשלומי העברה למשקי בית ולשירותי רווחה כגון תשלומי דמי אבטלה למי שפוטרו או הוצאו לחל"ת לנוכח המשבר. הכסף יועד גם לתמיכות ישירות בייצור המקומי והטבות אשראי למגזר העסקי דוגמת ההלוואות שניתנו בערבות המדינה. כלומר, ממשלת ישראל הזרימה כספים בהיקפים חסרי תקדים במספר ערוצים למשקי הבית והעסקים בישראל.
במקביל, גם בנק ישראל פעל בצורות שונות כדי להגדיל את הנזילות ובין היתר הגדלת כמות המזומן כדי להקל על המשק. על פי הנתונים, מתחילת המשבר – מרץ 2020 ועד סוף שנת 2020, בנק ישראל הזרים מזומנים בקצב גבוה במיוחד והמחזור קפץ ביותר מ־20 אחוז. מסכום של כ־87 מיליארד שקל, זינקו יתרות המזומן ל־105 מיליארד שקל בתוך תשעה חודשים. זוהי קפיצה של יותר מפי שבע, בהשוואה לגידול השנתי בכמות המזומנים במהלך שנת 2019.
מעבר לסיבות הללו, צמצום הפעילות בשנת הקורונה, בעיקר בתחום הבילוי והתיירות והסגרים התכופים, הביאו לירידה בהוצאות, דבר שהותיר עודפים בחשבונות הבנק של מי שהכנסתם לא נפגעה במשבר.
כאמור, עיקר הגידול בפיקדונות הציבור, נעשה בפיקדונות נזילים בעיקר הפקדה בעו"ש – שאינו מניב ריבית. על פי הנתונים, 56 אחוז מהעלייה בפיקדונות הם למעשה עלייה ביתרות עו"ש, כלומר כסף שאין עליו תשואה.
גם הכספים שהופקדו בפיקדונות נושאי ריבית – לא הניבו תשואה משמעותית. ריבית בנק ישראל נמצאת בשפל והתשואה שהם מניבים היא אפסית. על פי ממצאי המחקר, התשואה הממוצעת על הפיקדונות נשחקה בשנה שחלפה ועמדה על 0.15 אחוזים לעומת 0.4 אחוזים לפני המשבר.
נציין כי נכון לסוף חודש פברואר 2021 הסתכמו פיקדונות הציבור ב-1.58 טרליון שקל, מתוכם 574 מיליארד שקל בעו"ש ועוד 169 מיליארד שקל בפיקדונות לטווח קצר.
ההערכה היא שעם חזרת המשק לשגרה המציאות הזו תשתנה – והיקף גידול הפיקדונות יתמתן. ראשית, כדי לקדם את הצמיחה לאחר המשבר, יש צורך בהגדלת הצריכה ולא בהגדלת החיסכון שכן רכישת מוצרים ושירותים על ידי הציבור מניעה את גלגלי המשק.
מעבר לכך, כאמור, הריבית בפיקדונות אפסית ובחלקם (כגון בעו"ש) אין ריבית כלל. עליית שוקי ההון בחודשים האחרונים תעודד רבים מהחוסכים להעביר את הכסף להשקעות שונות שיהוו אלטרנטיבה שתניב תשואה. אחד הבולטות שבהן היא השקעה בנדל"ן. מחירי הדירות "הוכיחו את עצמם" בשנה האחרונה, לפחות מבחינת המשקיעים והוזלת מס הרכישה למשקיעים, שנכנסה לתוקף לפני כמה חודשים מחזקת גם היא בקרב ציבור המשקיעים את ההכרה בכדאיות המהלך. נתוני החודשים האחרונים מראים כי הביקוש לדירות הולך וגדל. הבעיה היא שהררי הכסף הללו שחלקם מוצאים את דרכם לשוק הנדל"ן מתדלקים את מחירי הדיור. ללא פתרון מערכתי, המציאות הזו היא אולי פוטנציאל למשקיעים, אך סכנה של ממש לרוכשי דירה ראשונה המעוניינים לגור בנכס משלהם. אלו נדרשים לשם הרבה יותר, עם קצב מחירים שהולך ועולה.
