כך שם צה"ל את פרויקט המטרו של חמאס על הכוונת

במשך שבע שנים הם אספו מודיעין מדויק על הסוד הגדול ביותר של חמאס, ושקדו על תוכנית מבצעית. אם לפני חודש בלבד היו שואלים את אנשי מרכז האש בפיקוד הדרום מתי יצא לפועל מבצע "מכת ברק", הם היו משיבים שבוודאי לא בתקופה הקרובה. אבל מבצע שומר החומות שינה את תמונת המצב. בישיבה לילית בלשכתו של אלוף הפיקוד אליעזר טולדנו, הונחה על השולחן הדילמה הגורלית: האם לשמור את ההפתעה הגדולה למלחמה הבאה, או להנחית את המכה עכשיו. לאחר שטולדנו האזין בקשב רב לבכירי המטה שלו, הוחלט: "גם אם לא נהרוג מאות מחבלים, שווה שנחזיר את חמאס עשר שנים לאחור", קבע.

שבוע לאחר סיומו של מבצע שומר החומות, ישבנו לשיחה עם מיטב המוחות של מרכז האש בפיקוד הדרום; קציני מודיעין, טייסים, אנשי תותחנים וקצינים שעומדים מאחורי מכת המחץ שהונחתה לפני שבועיים על ה"מטרו", מערך המנהרות של חמאס. יש בהם כאלה שראו את מנהרות חיזבאללה מקרוב, ושבמבצע צוק איתן הרגו לוחמי חמאס ברחובות עזה. הם סיפרו לנו כל מה שאפשר לפרסם על העיר התחתית של ארגון הטרור, ועל המבצע שבמידה רבה הוציא אותה מכלל פעולה.

תחילה שאלנו כיצד הומצא השם מטרו. "האמת, אני לא יודע"; "אני חושב שהתקשורת, לא?" "אין לי מושג, אבל זה בהחלט משקף את הסיפור" – אלה התשובות שקיבלנו משלושת הקצינים שהגו את המבצע ופיקדו על יישומו. אף שלא הם הגו את המונח, הם מאמצים אותו ומסכימים שהוא מתאר במדויק את מערכת המנהרות שבנה חמאס מתחת לאדמת הרצועה.

"המנהור התת־קרקעי נמצא מתחת לכל רצועת עזה", מסביר רב־סרן ר', קצין בכיר במרכז האש בפיקוד הדרום. "זה מוגדר אצלנו ככלי נשק לכל דבר, כי משם חמאס מפעיל את כל הלחימה שלו". במילים אחרות, המטרו של חמאס הוא עולם הפיקוד, השליטה והלחימה של ארגון הטרור השולט ברצועת עזה. אם רוצים, אפשר להשוות זאת לבורות הפיקוד והשליטה של צה"ל בקריה, בחיל האוויר, בפיקוד הדרום ובפיקוד הצפון. בהבדל מכריע אחד: חמאס בנה גם יכולות תקיפה והגנה מהבורות הללו.

"המטרו בנוי מהרבה פירים לוגיסטיים בגדלים שונים, שמהם מתבצעת הבנייה של כל המנהרות", מתאר רס"ן ר'. "משם מכניסים את הקשתות ולוחות הבטון לתקרה ולקירות, ומשם נכנסים ויוצאים אנשי הארגון. בחמאס מבינים שאת הפירים האלה אנחנו מכירים, ולכן הם לא משתמשים בהם כנקודה מבצעית אלא רק לבנייה, ואחר כך הם סותמים אותם. מלבדם יש פירים מבצעיים, שמהם נכנסים למנהרות לצורך לחימה. רובם נמצאים תחת בתים ומשם הם מתפצלים למנהרות.

"אפשר לדמיין את זה כמו רשת של קווי תחבורה ציבורית", ממחיש רס"ן ר'. "זה מערך שדרכו אתה יכול להגיע ממקום למקום למטרת לחימה ומארבים, והוא מחבר בין המרחבים השונים ברצועה. כמו הרכבת התחתית בלונדון, רק שבעזה זה לא נועד לשרת את התושבים אלא את חמאס בלבד, לטרור".

נשק שובר שוויון

ראשיתו של הסיפור התת־קרקעי בעזה בסוף שנות השמונים. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה הטילה ישראל סגר על רצועת עזה. לאחר שנמנע מהפועלים העזתים לנסוע לישראל ולעבוד בה כפי שעשו עד אז, חפרו ברצועה מנהרות להעברת פועלים למצרים. כאשר נוכחו לראות שהמנהרות הללו אינן מטרידות איש, החלו להבריח דרכן לא רק בני אדם אלא גם סחורות וכלי נשק, ששימשו להתעצמות כלכלית וצבאית.

צה"ל התמודד לראשונה עם סוגיית המנהרות בגזרה הצפונית דווקא, במהלך מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. המנהרות שימשו את חיזבאללה בעיקר להסתתרות, אבל גם כדי להפתיע את הכוחות על הקרקע ולתקוף אותם. לא רק בצמרת צה"ל הפיקו לקחים מהזירה הלבנונית, אלא גם בחמאס, וארגון הטרור החל אף הוא לראות בעולם המנהרות כלי אסטרטגי. צה"ל עקב בדאגה אחר ההתפתחות הזאת והתריע מפניה, אך הדרג המדיני לא ממש הפנים את האיום. ואז הגיע מבצע צוק איתן.

"בצוק איתן הבין חמאס באופן מובהק שהתווך העילי לא עובד", מתאר קצין בכיר בפיקוד הדרום. "כדי להסתתר מהעיניים של צה"ל הם פרסו משטחי פח מעל סמטאות, אחר כך יצרו מסכי עשן, אבל בסוף הם הבינו שהמקום הכי מוגן הוא תת־הקרקע. ב־2014 הם נלחמו מולנו עם 33 מנהרות, ואז הבינו שכדאי להם להרחיב את הסיפור הזה. זה הפך לכלי נשק של ממש ולבסיס המרכזי של חמאס. הכול קורה משם".

"מבחינת חמאס, הפרויקט הזה היה נכס אסטרטגי", מוסיף רס"ן ר', "הם תכננו לנהל משם את כל הלחימה שלהם. זה היה שדה הקרב היחיד שלהם. הם היו בטוחים שיש להם ביד נשק שובר שוויון. חמאס בנה בתת־הקרקע עמדות נ"ט, צלפים ואתרי שיגור למרכז הארץ. מהעמדות יש לו  חיבורים למנהרות כך שהוא יכול לשגר ולהיעלם, והייתה להם גם יכולת להוציא משם פשיטות. כל זה נלקח מהם עכשיו".

קצין בכיר במרכז האש: "חמאס מבין שאנחנו מכירים עוד מנהרות במטרו, גם כאלו שלא פגענו בהן, ושמי שייכנס למנהרות הללו צריך לקחת בחשבון שזו מלכודת מוות"

מרכז האש של פיקוד הדרום הוא המוח המרכזי של הזירה הדרומית. זה לצד זה יושבים בו אנשי אש, מודיעין ומחקר שבוחנים את מרכז הכובד של האויב. בשנים האחרונות, חקירת המטרו היא ליבה החי והפועם של הפעילות. כעת הם ראו לראשונה פירות של ממש למאמץ הממושך.

"חקרנו את המטרו תקופה ארוכה", משחזר קצין בכיר במרכז האש של פיקוד הדרום, "ובשלב מסוים נדהמנו לגלות כמה מודיעין מדויק אספנו. זיהינו אפשרות לפגוע במשהו מרכזי שהאויב משקיע בו הרבה מאוד. זה לא רק להשמיד מנהרה, זה להשמיד את כלל הניהול של המלחמה שלו – התקשורת, הפיקוד, הכול".

המבצע הלילי החל בכלל בתרגיל הונאה. בעוד צה״ל נערך למתקפת מחץ שאמורה הייתה להימשך שעה לכל היותר, נאמר לכלי תקשורת זרים כי "כוחות אוויריים ורגליים תוקפים ברצועת עזה". המשפט העמום הזה הוביל לדיווחים שלפיהם צה״ל נערך לכניסה קרקעית. המטרה הייתה ליצור בעזה תחושה כאילו צה״ל נערך לתמרון, ולגרום לכוחות המיוחדים של חמאס להיערך לכך באמצעות כניסה מהירה למנהרות במטרה לארוב לכוחות הישראליים.

ואז, בשעה 00:18 בלילה שבין חמישי לשישי, ניתן האות והארטילריה החלה בפעולתה.

כל מטוסי הקרב שהוכנו למבצע, 160 במספר, המריאו משישה בסיסי חיל האוויר. במשך 45 דקות חגו המטוסים מעל עזה והטילו על ה"מטרו" העזתי 450 פצצות, ובהן יותר מ־80 טונות של חומר נפץ.  באותו זמן, חטיבה 7 של חיל השריון, לצד סוללת תותחנים, שהיו פרוסות על גבול הרצועה החלו אף הן במטח אש כבד לעבר הרצועה, וחטיבת גולני פעלה סמוך לגדר במטרה למנוע ניסיון פשיטה של מחבלים.

הפצצות המדויקות היו מוכוונות מטרה עוד לפני שהמטוסים יצאו אל יעדם. אנשי חיל האוויר ופיקוד הדרום ידעו לכוון לנקודות שפגיעה בהן תביא להרס המנהרות. המטוסים שחררו את הפצצות מעל המטרות, והן צללו לעבר נקודת הפגיעה המתוכנתת. הפצצה, שנבנתה במיוחד למשימה הזאת, חודרת כמו מחט לעור, ומתפוצצת רק בתוך המנהרה. ההדף יוצר אפקט הרסני שמשמיד מטרים רבים ברדיוס הפגיעה: כל הפעילים הנמצאים סמוך לפיצוץ נהרגים, ותוואי המנהרה נהרס לחלוטין. לאחר הלילה הראשון, שב צה"ל ותקף את המנהרות במשך ארבעה לילות נוספים. בכל לילה הותקף תוואי אחר, והושמדו עשרות קילומטרים תת־קרקעיים.

"השתמשנו בכל הכלים שעמדו לרשותנו בקצב מהיר מאוד ולא המתנו", אומר הקצין הבכיר. "הייתה קבלת החלטות מהירה וניצול זריז מאוד של הפעולות. באנו למלחמה הזאת מוכנים, וחוץ מירי רקטות שללנו מהם הכול. כל תכנון המערכה מראש עבד, וכל מה שהיה צריך לעשות הוא ללחוץ על כפתור לביצוע, אחרי שהבכירים אישרו את זה. הופקו לקחים מהמערכות הקודמות. ברגע שהבנו שאנחנו בדרך לשם, המערכת הייתה דרוכה בצורה הכי טובה".

ההשפעה של המבצע הייתה מיידית ומוחשית. "ברגע שביצענו את תקיפות המטרו במרחב מסוים, ראינו מיד שחמאס לא הצליח לשגר משם רקטות ארוכות טווח, ולא הצליחו לבצע משם מטח מסונכרן למקום ספציפי במדינת ישראל. אחרי כל אתר מטרו שהותקף ראינו מיד את ההבדל, ואיך זה מפחית את הכמות, את היכולות ואת האפקטיביות של הביצוע".

במסגרת המבצע הושמדו 100 ק"מ של מנהרות, הליבה המרכזית של המטרו. אך גם המנהרות שעודן עומדות על תילן, נתונות כעת בסימן שאלה מבחינת חמאס. "אני מניח שחמאס מבין שאנחנו מכירים תוואי של מנהרות נוספות, גם כאלו שלא פגענו בהן, אבל לפי ההתנהגות שלו כעת אנחנו מבינים שהתפיסה שלו משתנה", אומר הקצין הבכיר במרכז האש. "תת־הקרקע הוא המוח שלו, וכעת זה נלקח ממנו. גם הם מבינים שמי שייכנס למנהרות הללו צריך לקחת בחשבון שזו מלכודת מוות. כבר בלילה השני ראינו את השינוי. באופן מובהק הם שינו מיד את צורת העבודה ועברו לנהל את הלחימה מלמעלה, ופה אנחנו עברנו לנצל הזדמנויות אחרות של סיכול".

בנוגע למידת הצלחתה של התחבולה המקורית קיימת עדיין אי בהירות. מטרתה הייתה לגרום לחמאס לחשוב שצה"ל נערך לכניסה קרקעית, ולאחר שרבים מלוחמיו ייכנסו ל"מטרו" – להוציא לפועל את המבצע ולמוטט את המנהרות על יושביהן. בחמאס הבינו כנראה בשלב מסוים שצה"ל מכיר את המטרו. במקום מספר גדול של מחבלים, נכנסו לשם על פי המידע הנוכחי שבידי אמ"ן הרבה פחות. עם זאת, במערכת הביטחון יש הטוענים כי המספרים גדולים בהרבה, ועם הזמן ייחשפו ממדי הפגיעה.

"נכון שהתוכנית נבנתה במקור במטרה להרוג הרבה מאוד מחבלים, אבל בַּסוף הסיפור היה לחסל להם את התשתית ולגרום להם להבין שהאופציה הזאת כבר לא תהיה בשימוש", מסביר הגורם הבכיר בפיקוד הדרום. "המטרה הייתה להבהיר לצד השני שיש לנו לא רק יכולות אלא גם ידע טוב מאוד. זה הרתיע אותם בצורה בלתי רגילה. הפלנו חימושים מדויקים והרסנו להם כל מה שהם בנו. אנחנו עדיין לא יודעים כמה בדיוק נהרגו שם, ובכלל נצטרך לתחקר את התוצאות בסבלנות. אבל מבחינתנו זה לא הדבר הכי חשוב. היה פה משהו אחר שלא צריך להימדד במספר גופות".

מאז המבצע, הקצינים הבכירים בפיקוד הדרום רואים את חמאס מוציא את מתיו מתחת לאדמה. משפחות רבות בעזה מחפשות את הבנים, ולחמאס אין תשובות. גם הוא לא יודע כמה פעילים חוסלו.

על חבל דק

במבצע מורכב כזה, דברים רבים עלולים להשתבש. די בתקלה מודיעינית אחת, וכל האירוע ייראה אחרת. וחשש כזה, אומרים במרכז האש של הפיקוד, בהחלט היה. "מודיעין הוא לא דבר אבסולוטי, אם כי במקרה הזה הוא היה מדויק", אומר הקצין הבכיר במרכז האש. "התוכניות המבצעיות שלנו היו מוכנות גם למצב של טעות במודיעין. היו לנו מקומות עם מודיעין ודאי במאה אחוז, ומקומות שלא ידענו אם המודיעין מדויק. במבצע מורכב כזה יש מתח ממה שאנחנו לא יודעים, וחלק מהתכנון הוא לתת מענה למצב כזה. הפתעות הן חלק ממלחמה, אבל באופן כללי אני יכול לומר שהמודיעין והיכולת המבצעית היו מהטובים שידענו".

"היו מקומות שידענו עליהם ולא תקפנו כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים", חושף רס"ן ר' טפח מהדילמות שהביאו לנצור אש, לעיתים ברגע האחרון. "ויתרנו על מקומות שתקיפתם תביא להרס בתים של חפים מפשע. במקרים כאלה התמודדנו עם זה אחרת, למשל לתקוף מסביב למטרה למנוע שימוש במנהרות. תקפנו מפעלי בטון שלא משמשים לבניית בתים אלא למנהרות. חמאס יבנה אותם מחדש, אבל זה יעכב אותו ויעלה לו הרבה מאוד כסף.

לדברי רס"ן ר', "התוכנית הזאת קיימת כבר כמה שנים. זה היה מבצע אסטרטגי, שנועד להרוס כלי אסטרטגי. לקחנו אותם עשר שנים אחורה. לחמאס יש דילמה של ממש אם לבנות מחדש. הם היו בטוחים שזה מרחב מוגן, וכעת הם משנים אסטרטגיה כי הרסנו להם את התוכניות".

"אני לא רוצה להתנבא, אבל הנחת העבודה שלי היא שחמאס תמיד שואף להתעצם בכל המישורים, ואנחנו צריכים להיערך לזה", אומר הקצין הבכיר במרכז האש. "מהיום הראשון אחרי המבצע אנחנו עסוקים בהכנת השלב הבא. אם חמאס יציג אתגר נוסף, נעמוד מולו. מה בדיוק הוא יעשה? כרגע אנחנו עוד לא יודעים".

במבט לאחור ביום שאחרי, אפשר לטעון שחמאס השיג גם הוא הישגים גדולים, כמו שיגור טילים בהיקפים שמדינת ישראל לא ידעה. אפשר גם להביט בדאגה לגבול הצפון ולשאול מה יקרה בעימות עם חיזבאללה, שמחזיק בארסנל טילים עצום. אבל אפשר גם להתבונן על היכולות שצה"ל פיתח, על הלמידה והמודיעין המדויק, ועל ההצלחה להביא את חמאס בתוך 11 יום לדילמה של ממש איך ממשיכים מכאן.

המבצע התאפשר בזכות למידה בלתי פוסקת שעורכים בצה"ל מאז מבצע צוק איתן. אמ"ן פיתח בשנים הללו יכולת מודיעינית מעוררת הערצה, והוא מעמיד לרשות צה"ל ידע מקיף על הנעשה ברצועת עזה כפי שלא היה מעולם. יכולת נוספת שצה"ל שיפר מאוד מאז היא יכולת התקיפה. מאז החל הצבא לנסות להשמיד מנהרות בדרום, הוא פיתח נשק מיוחד לפגיעה בהן. חיל האוויר לקח את הפצצות החכמות, והתאמן על יכולת תקיפה שאין שנייה לה בעולם.

לצד המחמאות למפקדים בפיקוד הדרום, מי שעמל על התוכניות הללו והכין את הכוחות למבצע הוא מפקד הפיקוד הקודם, סגן הרמטכ"ל אלוף הרצי הלוי. מחליפו  אליעזר טולדנו אמר השבוע כי "מגיע שאפו גדול להרצי הלוי שהיה הארכיטקט של הכלי המבצעי הזה. אני הייתי רק קבלן הביצוע". כשהיה מפקד אוגדת עזה, טולדנו עבד עם הלוי כתף אל כתף והשתתף בהיערכות. הסנכרון בין הזרועות והגופים, שבצה"ל עובדים עליו רבות בשנים האחרונות, יצר את ההישג שאולי רק בעוד כמה שנים נוכל לספר באמת עד כמה גדול היה.