פרקליטות המדינה הודיעה לשר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן (יהדות התורה) ביום חמישי שהיא שוקלת להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע בחשד לביצוע עבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים, וזאת בכפוף לשימוע. אפשרות העמדתו לדיון גם בסעיף שוחד ירדה מהפרק.
בשימוע שצפוי להתקיים באוגוסט בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ליצמן צפוי להישאל בעיקר האם יש לו דוגמאות לסיוע ועזרה שהוא העניק לציבור הרחב בניגוד לעמדות הגורמים המקצועיים, בתקופתו כשר הבריאות.
קו ההגנה של ליצמן צפוי להתבסס על כך שהשירות אותו הוא העניק היה כרוך בעצם עבדותו הציבורית וכי תמיד יש מתח בין עמדת הגורמים המקצועיים לבין הדרג הנבחר.
לפי גורמים בסביבתו של ליצמן, "תפיסתו של האיש היא כי הוא שליח ציבור, וככזה הוא באמת התעסק לא רק בקביעת מדיניות אלא היווה כתובת להמוני פניות". בתוך כך, ליצמן צפוי להציג בשימוע תיעוד שהיו אליו פניות מכל המגזרים של החברה הישראלית בבקשות לסיוע: "היו מקרים שבהם מצוקה אנושית או אישית או פנייה נתקלת בבירוקרטיה או בהתנגדות והוא כסגן שר התגבר עליה כדי לסייע לפונים. לא נכון להגיד שזה בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים, כי אז זה הופך את הפנייה למשהו פסול, ופנייה לאיש ציבור שיסייע לאדם היא אינה פסולה ובטח שלא פלילית".
מנגד, גורמים המעורבים בחקירה איתם שוחח אתר מקור ראשון ידעו לספר שליצמן העניק בעיקר סיוע לבני המגזר החרדי, וכי אין לו דוגמאות לסיוע בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרדים עליהם הוא הופקד ותוך כדי ניסיון להשפיע עליהם לשנות את עמדתם המקצועית, עובדה שהופכת את פעולותיו לפליליות.
אותם גורמים סיפרו שהדוגמאות עליהן ליצמן מסתמך בתור הוכחה שהוא העניק סיוע ועזרה לפונים אליו בתור איש ציבור, היו בעיקר בעזרה בקיצור תורים בשירותי הבריאות של ישראל. בכל הנוגע לפרשה השנייה, בקשר למגבלות שהוטלו על מעדנייה בירושלים, אותם גורמים ידעו לספר כי לא מדובר בנזק של "קלקול קיבה בלבד" אלא בחשד שאישה הפילה בגלל התנאים הסניטרים הירודים במעדנייה.
ברקע החלטת היועמ"ש עומדות בעיקר שתי פרשיות. האחת נוגעת להליך המשפטי שבו עתר היועמ"ש לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי להכריז על מלכה לייפר כבת הסגרה לאוסטרליה בגין עבירות מין שביצעה שם, לכאורה, בקטינות בבית הספר שניהלה בעיר מלבורן.
לכל אורך ההליך טענו באי כוחה של לייפר שהיא אינה כשירה לעמוד לדין ועל כן יש להפסיק את הליך ההסגרה נגדה.
לפי כתב החשדות, בעקבות פניות מטעמה של לייפר – אישה חרדית – פעל השר ליצמן באופן פסול כדי להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי דאז במחוז ירושלים ולגרום לכך שיחזור בו מעמדתו וישנה את חוות הדעת שמסר באשר למצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע שאינה בת הסגרה. ליצמן פעל באופן דומה בהמשך, כשההליך המשפטי נגד לייפר התקדם.
פרשה שנייה בעניין ליצמן נוגעת לסיוע לבית העסק "גולדי'ס בית ישראל", המספק שירותי הסעדה. ב־2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות כי על בית העסק להפסיק לייצר סלטים ולמכור אותם, בשל ליקויי תברואה חמורים שנתגלו בו ומקרי תחלואה של סועדים. המחלקה אף המליצה על ביטול רישיון היצרן למפעל בשל הפרת תנאי הרישיון. השר ליצמן, שנהג לקנות מוצרים מדי שבוע ב"בית ישראל" וקיים קשרי ידידות עם בעליו של בית העסק, נעתר לפי החשד לבקשתו של ידידו וניסה לסייע לו להפעיל את העסק על אף ההגבלות שהוטלו עליו.
לטענת הפרקליטות, "במעשיו, ניצל לכאורה השר ליצמן את מעמדו ואת כוחו השלטוני כדי לקדם אינטרסים כספיים של ידידו, כשהוא עושה שימוש בכוחו השלטוני בשרירות, משיקולים זרים, ונגד אינטרס בריאות הציבור שעליו הוא מופקד כסגן שר הבריאות".
מלשכת השר ליצמן נמסר בתגובה: "במשך כל שנות פעילותו הציבורית פעל השר ליצמן למען כלל הציבורים והאוכלוסיות, ובכלל זאת מתן מענה מיוחד לפניות הציבור ללא אפליה ועל פי החוק בלבד. אנו מאמינים בחפותו המלאה של השר ליצמן ומברכים על ההחלטה לנקות אותו מסעיף השוחד.
"השר ליצמן ייערך לשימוע, ובסופו אנו בטוחים שבעזרת השם יוסר גם החשד הנותר מעלילת הכזב שטפלו עליו".
