דיווחים מבשרים על עמדה איתנה שבה נוקטת ישראל מול חמאס בשיחות העקיפות שנפתחות הבוקר (א') במצרים. לרוב, העמדה שמציגה ישראל היא שלא תקודם הסדרה ברצועה ללא השבת גופות החיילים שמוחזקות אצל חמאס. אם הדיווח הזה גורם לכם לתחושה של דה ז'ה וו, זה לא סתם. הכותרת הזו היא ישנה, ממוחזרת, וכמו בגרסאות הקודמות שלה, היא לא תוביל לשום מקום.
מי שהכתיב את המשוואה לפיה ישראל לא תסייע לשקם את הרצועה ולא תקל על חמאס עד להשבת הבנים היה הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. אולם רבים התייחסו להצהרות הגרנדיוזיות בסימני שאלה, שכן ניסיון העבודה מול המערכת הצבאית והמדינית מלמד שכותרות כאלה צריך לקחת בערבון מוגבל.
מה קרה מאז שהקביעה הזו עלתה לראשונה? ישראל הלכה להסדרה הנרחבת ביותר מאז שחמאס נולד. שערי הרצועה נפתחו לסחורות. מרחב הדייג הורחב לתחום הגדול ביותר אי פעם. מספרים עצומים של פועלים הוכנסו לשטח ישראל. אפילו החלטה מדינית להפסקת השבת גופות מחבלים של חמאס לא מומשה באופן מלא. והדובדבן שבקצפת: מזוודות דולרים מקטר נכנסות לרצועת עזה באדיבות ישראל.
קל מאוד למדינה להבטיח הבטחות אבל קשה לה מאוד לקיים אותן. ביום שאחרי מבצע שומר החומות, טבע שר הביטחון בני גנץ משוואה חדשה: עצירת העברת הכספים במזוודות, החלשת חמאס, חיזוק הרשות הפלסטינית, הפסקת כלל המחוות ההומניטאריות לרצועה עד הודעה חדשה. אולם בפועל, מרחב הדיג כבר נפתח מחדש, וצפוי לגדול. הבוקר נפתח מעבר כרם שלום לכעשר מכליות סולר לחברות פלסטיניות ומכלית גז.
ייאמר לזכותו של גנץ שהוא אמר שהמעברים ייפתחו ומרחב הדייג יפתח באופן מינימלי, אבל ברור לכול שזה רק זמני וחמאס לא יחיה עם מגבלות כאלו.
הבוקר, בכיר בדרג המדיני החליט להגזים ולהחזיר את האיום המופרך לפיו הפסקת האש והשקט "תלויים בהשבת הבנים". אי אפשר להבין מה עומד מאחורי איום כזה, שאין סיכוי בכלל לעמוד מאחוריו. מה המשמעות של הפסקת האש? האם זה אומר שישראל שומרת לעצמה את הזכות לתקוף מחר ברצועת עזה? על בסיס מה? מתי ישראל יוזמת תקיפה בעזה? זו המדינה הכי נגררת במזרח התיכון שתמיד מוצאת עצמה מסובכת עם הסוררים וארגוני הטרור מעבר לגדר.
משוואה של איום צבאי על תנאי שבישראל יודעים שאין סיכוי שיתממש שווה להורה שמבטיח לילד שלו עונש שאין סיכוי שיקיים. כולם מבינים שבשביל לחנך צריך יותר מהבטחה, צריך שתהיה היכולת לקיים אותה. כשישראל מאיימת אבל לא מממשת את האיום היא מצטיירת בצד השני כחלשה. זה הדבר האחרון שצריך כאן בטח אחרי מבצע צבאי מוצלח.
יחיא סינוואר לא יחזיר את הבנים בחינם, לא בשביל מלט, דלק, תרופות או דולרים. סינוואר אסיר לשעבר, יצא מהכלא עם הבטחה כתובה בדם לאחיו הכלואים שהוא ישחרר אותם. הוא יודע וגם בישראל יודעים שסינוואר מעדיף למות לפני שהוא יחזיר את השבויים והנעדרים בתמורה לבניית ביתו מחדש. חבל שאף מנהיג בישראל לא מוצא את ההגינות לומר זאת למשפחות היקרות וגם לציבור.
