לראשונה מזה כמאה שנים, 76 שנים אחרי השואה, יכהנו שוב רבנים צבאיים בצבא גרמניה. כשנה וחצי לאחר ששרת ההגנה של גרמניה אנגרט קרמפ-קרנבאואר חתמה עם המועצה המרכזית של יהודי גרמניה על חידוש משרת רבנים בצבא (בונדסוור) וכשנה לאחר שהפרלמנט הגרמני (בונדסטאג) אישר את ההחלטה הודיע בסוף השבוע נשיא המועצה יוסף שוסטר על מינוי רבה של מדינת סקסוניה, הרב מרדכי אליעזר באלה, לרב הצבאי הפדרלי הראשון של צבא גרמניה. בקרוב ימונו ברבנות הצבאית הראשית עוד כעשרה רבנים – שניים כבר החלו בתהליכי הבחירה.
טקס המינוי הרשמי יתקיים בעוד כשלושה שבועות בלייפציג, שם מכהן הרב באלה, בוגר בית המדרש לרבנים דברלין, כרב הראשי. הטקס יתקיים בהשתתפות ראש ממשלת סקסוניה מיכאל קרצ'מר, שרת ההגנה בכירי הממשלה וצבא גרמניה, ארגון רבני גרמניה בראשות רבה של פרנקפורט וסגן נשיא הוועדה המתמדת של ועידת רבני אירופה הרב אביחי אפל וחברי המועצה המרכזית של יהודי גרמניה.
"עם מינוי הרבנים הצבאיים אנו ממשיכים במסורת ישנה אך במקביל פותחים פרק חדש – עבודת הרבנים תהווה העשרה לחיילי הבונדסוור", אמר נשיא מועצת יהודי גרמניה יוסף שוסטר. "מינויו של הרב הצבאי הפדרלי הוא אירוע היסטורי עבור הקהילה היהודית בגרמניה".
בשיחה עם אתר מקור ראשון סיפר הרב באלה שהוא קיבל את ההודעה על מינויו לפני מספר חודשים וכי רק כעת הודיעו על כך לציבור הרחב: "בחמש השנים האחרונות אני עובד עם חיילים יהודיים בצורה בלתי פורמלית, מטעם ארגון רבני גרמניה".
באלה ציין כי כיום משרתים "כ-300 חיילים יהודים בצבא אבל אין לדעת כמה יש באמת, כיוון שאף אחד לא מחויב להצהיר על דתו. אנחנו מקווים שהצבא הגרמני יהיה דומה לצבאות הולנד וארה"ב לדוגמה, שם יש תפקיד של 'אנשי דת' שמסייעים לכלל החיילים, אך הם מורכבים מנציגי כלל הדתות. אחת המטרות שלי היא שחיילים יהודים דתיים יוכלו להיות חלק מההגנה על המדינה מבלי להתפשר על דתם".
בין תחומי האחריות, מספר באלה, הוא החינוך של כלל חיילי הצבא הגרמני על יהדות ויהודים: "אחרי השואה, לצבא חשוב שחיילים לא יגיעו לקיצוניות, ולכן משקיעים הרבה בחינוך במכללות הצבאיות ועוד".
איזה רעיונות היית רוצה להביא לצבא?
"אנחנו רוצים לפרסם ברבים שכל יהודי שירצה לקבל ליווי וסיוע מרבנים – יוכל לקבל זאת. אבל אדגיש שכמו בצבאות אחרים בעולם, הרב הצבאי ילווה מבחינה דתית-רוחנית גם כאלה שאינם יהודים במידת הצורך. אנחנו גם רוצים לאפשר אוכל כשר בצבא, להזמין את החיילים לשבתות בקהילות הסמוכות לבסיסים וגם ללוות אותם בתקופות קשות בחייהם".
באלה מספר שבשלב הראשון הוא, הרב הראשי, הינו אורתודוקסי, אך בהמשך יהיו גם רבנים רפורמים שישולבו במערך. הוא מוסיף כי ימשיך לכהן בתפקיד רב הקהילה בלייפציג כיוון שלא ייאלץ לעבור דירה, שכן מטה הצבא הינו בברלין, כשעה נסיעה מביתו.
באלה, בן 42, נולד וגדל בבודפשט, ולפני 19 שנה עבר לגרמניה לצורך לימוד בישיבה ולאחר מכן החל את לימודי הרבנות שלו.
בוועידת רבני אירופה בירכו על הצעד ההיסטורי; נשיא הוועידה ורבה של מוסקבה, הרב פנחס גולדשמידט, אמר כי "מלבד התועלת המעשית לכ-300 החיילים היהודיים המשרתים ב'בונדסוור' יש כאן אמירה ברורה של גרמניה כפי שאמרה שרת ההגנה בעת חתימתה על הסכם השבת הרבנים הצבאיים כי 'חיים יהודים צריכים להיות מובנים בגרמניה' – במינוי, הלכה למעשה – אני רואה אמירה ברורה המשדרת לאירופה ולעולם כולו במיוחד בימים טרופים אלה; לא, באלף רבתי לאנטישמיות".
זמן קצר לאחר עלייתו של הצורר אדולף היטלר לשלטון בשנת 1933, נאסרה פעילותם של הרבנים בצבא גרמניה. כעבור 75 שנים הגישה שרת הביטחון של גרמניה, אנגרט קרמפ-קרנבאואר את הצעת החוק להשבת פעילות הרבנות הצבאית לגרמניה וזו אושררה כעבור כחצי שנה על ידי הפרלמנט. בנאומה בפרלמנט אמרה שרת ההגנה כי "זהו יום היסטורי לגרמניה – המהלך הוא חזרה למסורת עתיקה. זהו סימן לסולידריות והכרה כלפי החיילים היהודים. הרבנים יספקו תרומה ניכרת כנגד האנטישמיות היומיומית המתגברת בחברה שלנו, ונגד קיצוניות ופופוליזם".
בחודש מרץ 2019 פרסמנו במקור ראשון חלקים ממאמרו של שוסטר, שעלה בעיתון היהודי "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג", שם קרא להוסיף לבונדסוור, הצבא הפדרלי הגרמני, תקנים לרבנים צבאיים, המקבילים לכמרים צבאיים: "70 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה, הגיע הזמן לחדש את התפקיד של איש דת יהודי בבונדסוור, כפי שהיה בעבר". במאמר הסביר שוסטר את המורכבות בגיוס יהודים לצבא גרמניה לאחר השואה, ומוסיף שהמצב השתנה מאז הימים ההם, וכעת "צעירים יהודים רואים בגרמניה כבית שלהם".
יו"ר ארגון רבני גרמניה הרב אפל אמר אז למקור ראשון כי: "היהודים היו פטורים עד דור שלישי מגיוס החובה לצבא הגרמני, שהיה נהוג עד לפני כמה שנים. וכיום יש ציבור יהודי חדש בגרמניה, דור רביעי שרואה את גרמניה בצורה אחרת, ורבים שהגיעו כמהגרים מברית המועצות לשעבר – בימים שכאלה בהם אנחנו מתמודדים עם חיזוק הקהילה היהודית בעקבות המאורעות האחרונים, והתגברות האנטישמיות, ממשלת גרמניה נתנה סימן מאוד ברור כלפי היהודים וכלפי הקיום של הקהילות היהודיות: יש עתיד ליהודים בגרמניה".
