שליחו של נשיא מצרים, עבאס כאמל, המכהן כראש המודיעין המצרי, נכנס הבוקר (ב') לרצועת עזה ממעבר ארז, בהמשך למאמצים המצריים להביא לרגיעה ארוכת טווח בין ישראל לחמאס.
במהלך ביקורו הוא נפגש עם בכירים בחמאס, בהמשך לפגישותיו אמש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים, יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן ברמאללה ולדיונים שקיימה מצרים עם קטאר והאו"ם.
ביקורים אלה מגיעים לאחר שלב הלחימה והכרזות הניצחון משני הצדדים, כאשר ישראל מנסה לקשור בין הסיוע ההומניטרי ושיקום הרצועה, לעסקה לחילופי אסירים שתביא את גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול, וכן את הנעדרים אברה מנגיסטו והישאם א־סייד. בנוסף, ישראל מנסה לייצר מנגנון שימנע מחמאס לקבל לידיו את כספי הסיוע שיגיעו לרצועה וישמשו את ארגון הטרור לשיקום יכולותיו הצבאיות.
מנגד, בארגון חמאס מסרבים עד כה לחבר בין עסקת שחרור אסירים לנושא שיקום הרצועה, וברור מאליו שהם מעוניינים בשימור מנגנון חלוקת הכספים החודשית מקטאר. יתרה מזאת, חמאס שואף להציב את עצמו ככוח מוביל ומייצג של הפלסטינים מול הרשות הפלסטינית המושחתת, שמשתפת פעולה עם "האויב הציוני".
באשר למצרים, גם לה אינטרסים כמתווכת בהגעה לרגיעה ארוכת טווח. בקהיר הכריזו על תרומה של חצי מיליון דולר לשיקום הרצועה, הכרזה מפתיעה לאור הכלכלה המידרדרת והתיירות המדלדלת של המדינה בעלת 100 מיליון האזרחים. כיוון שמצרים לא תוכל לאפשר לעצמה לשלם את הסכום המדובר, מסתמן שהסיוע לרצועה יועבר באמצעות אספקת סחורות ואמצעים לשיקום. כך חברות מצריות המשוועות לעבודה יוכלו לייצר, וכלכלת מצרים תהנה מהכספים שיועברו לחברות אלו.
מעבר לרווח המיידי, מצרים שואפת לצמצם כמה שאפשר את השפעתה של קטאר באזור. אמנם החרם על קטאר שהטילה ערב הסעודית, לו מצרים הייתה שותפה, הוסר בינואר האחרון, אך עדיין מי שהצילו את קטאר בימי החרם הכלכלי של המפרץ, היו איראן וטורקיה, שתי האויבות של המצרים, ולזה עלולות להיות השפעות.
עוד דיבידנד שמצרים תגזור מהסכם רגיעה ושיקום רצועת עזה הוא הצבתה שוב במרכז הבמה האזורית כְּזוֹ שאחראית ליצירת שקט ביטחוני. נפנוף בדגל הזה מול הממשל האמריקני החדש בוושינגטון בהחלט יעזור לעבד אל־פתאח א־סיסי, שהוציא לפועל בשנתיים האחרונות פרויקטים גדולים שעתידים להצעיד את מצרים קדימה. הפרויקטים המדוברים – בתחום החשמל, המים והתעשייה – זקוקים למימון ותמיכה בינלאומיים בכלל ואמריקנית בפרט. א־סיסי רואה לנגד עיניו את שיקום רצועת עזה, אך כאבן דרך לשיקום כלכלת מצרים ומעמדה הבינלאומי.
