נתחיל מההתחלה. חוק קמיניץ הוא תיקון לחוק התכנון והבנייה שעבר בכנסת ה-20 בעקבות פעילותה של הוועדה להסדרת הבנייה הבלתי חוקית. בראש הוועדה עמד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני המשפט האזרחי, ארז קמיניץ. התיקון מאפשר אכיפה מנהלית נגד עבירות בנייה, ומחמיר את הענישה על עבירות אלו. השפעתו על המגזר הערבי רבה, עקב היקפי הבנייה הבלתי חוקית בעיקר בנגב ובגליל.
על פי נתונים שפורסמו, עד כניסת החוק לתוקף היו קיימים מעל 150,000 מבנים בלתי חוקיים בנגב ובגליל כתוצאה מחוסר יכולות אכיפה מרתיעות על ידי גורמי אכיפת החוק. התיקון קבע הליכים מהירים ויעילים יותר לאכיפת דיני התכנון והבנייה, מתוך מטרה להילחם בעבירות הבנייה, שכונו לא אחת על ידי בית המשפט העליון כ"מכת מדינה". במסגרת החוק הותקנו תקנות המאפשרות להטיל קנסות מנהליים, שבמקרים מסוימים עשויים להגיע לסכומים נכבדים של מאות אלפי שקלים, כנגד מי שמבצע בנייה או שימוש שלא כדין. הירידה המשמעותית במספר הבניות הבלתי חוקיות החדשות מאז נכנס התיקון לחוק לתוקף, הוכיחה כי ההרתעה עובדת.
כפועל יוצא מכך, רבו הפניות מצד חברי כנסת, נבחרי ציבור, ראשי רשויות וראשי המגזר החקלאי, בנוגע לתיקוני החקיקה וליישום מדיניות האכיפה. בבחירות לכנסת ה-21 התנו חברי הרשימה המשותפת את המלצתם על שר הביטחון גנץ לנשיא ריבלין, ובערב פיזור הכנסת ניסו להעביר את החוק לפיזור הכנסת יחד עם הצעת חוק לביטולו של חוק קמיניץ. המחטף נבלם על ידי חברי כנסת בימין בשיתוף מאמצים עם תנועת רגבים.
עם כניסתו לתפקיד שר המשפטים במאי אשתקד, ביקש אבי ניסנקורן מגורמי מקצוע במשרד המשפטים לבחון את מדיניות אכיפת הבנייה הבלתי חוקית וכן לבדוק האם יש מקרים בהם יש הצדקה לנקוט יד מקלה.
על פי העדכון לחוק שפורסם על ידי משרד המשפטים לפני שבעה חודשים, הוחלט כי עד סוף שנת 2022 לא יינקטו הליכים להטלת קנסות מִנהליים ביחס לבנייה בלתי חוקית ישנה המשמשת למגורים שנבנתה לפני תחילת שנת 2018. זאת, בכפוף לשני תנאים: האחד, שלא מדובר בבנייה על קרקע מוגנת, כלומר בנייה שלא נמצאת על תשתיות לאומיות, סביבה חופית, גן לאומי, שמורת טבע או שטחים ציבוריים פתוחים. תנאי נוסף הוא שלא מתנהלים לגבי המבנה הליכי אכיפה, למעט אכיפה לפי תקנות העבירות המִנהליות, ובכלל זה, המבנה לא סומן להריסה על ידי מוסד התכנון.
במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, דרש עבאס להקפיא רשמית לא רק את כל הריסות הבנייה הבלתי חוקית הישנה, שנבנתה לפני ינואר 2020 – דרישה שעל פי הדיווחים התקבלה, אלא דרש גם להקפיא כל הריסה של בנייה חדשה שנבנתה לאחר תאריך זה. הרציונאל שעמד מאחורי התעקשותו הוא היקף הבתים המאוכלסים, גם אם בלתי חוקיים, שיהרסו בקרב המגזר הערבי, ויותירו משפחות רבות ללא קורת גג. מדובר על היקף בנייה בלתי חוקית גדול כל-כך, שכולל גם בנייה על קרקעות השייכות למדינה ופלישות בלתי חוקיות לקרקעות מוגנות, כמפורט לעיל.
מי שאולי דווקא נהנה מהתעקשות רע"מ על ביטול חוק קמיניץ הם החקלאים. המגזר החקלאי נפגע גם הוא כתוצאה מחוק קמיניץ ובהתאם לעדכון האחרון, יזכו החקלאים להקלות בדבר בנייה בלתי חוקית על קרקע חקלאית. מבנים מסוג זה הנמצאים בנחלות המושבים, אשר ניתנים להסדרה בשל צמידות הדופן שלהם לחלקת המגורים, ימוקמו בתחתית סדר העדיפויות של האכיפה המדינתית, עד סוף שנת 2022. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל תקים צוות עבודה מצומצם שיבחן עדכון של רשימת השימושים המותרים להשכרה במסגרת הפעילות הלא חקלאית בשטח חקלאי. הקלה נוספת קובעת כי רשות מקרקעי ישראל תעלה הצעת החלטה לפני מועצת מקרקעי ישראל, אשר תכלול הקלות שונות הנוגעות לתשלום דמי שימוש עבור תקופת העבר במסגרת הסדרה יזומה של השימושים הלא מוסדרים בנחלה.
