אל חדר מפלגת העבודה בכנסת נכנסו ויצאו בשבוע החולף בזה אחר זה גברים חובשי כיפה ושאינם, לצד נשים בחצאיות. המראה החריג הוביל אותי פנימה, אל מטה הבחירות של המועמדת לנשיאות המדינה, מרים פרץ, שהשתכן איכשהו דווקא בחדר הזה. המקום רחש תכונה, וגם כיבוד שהונח על השולחן. שלטי תמיכה בצבעי גואש לצד טבלאות אקסל עם שמות הח"כים, שנצבעו שורה אחר שורה. עוד שיחת טלפון לידוען, עוד תדרוך לעיתונאי.
קומה אחת מעל ישב המועמד השני יצחק בוז'י הרצוג, שיצא לחופשה ללא תשלום מעבודתו כיו"ר הסוכנות היהודית. הלשכה, הריקה מחפצים וציוד, שימשה בעבר את השרה לשעבר ציפי חוטובלי, ולפני כן הייתה זו לשכתו של ראובן ריבלין, הנשיא היוצא. פניו ניבטות גם מהקיר, אחת משלוש תמונות יחידות בחדר, לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו וסמל המנורה של מדינת ישראל.
על פי הנוהג, הכנסת היא שהעמידה לרשות השניים לשכות פרטיות כדי שיוכלו לקיים בהן את השיחות האישיות עם חברי הכנסת. בפועל הן נותרו מיותמות רוב הזמן. הרצוג ופרץ התרוצצו במסדרונות ובין הלשכות. כמו שנאמר, הרוצה את הרב יבוא אליו.
במהלך השבוע ניסו במטה פרץ לקדם פגישות של המועמדת מול מנהיגי הציבור החרדי, כדי לסדוק את הציר שנסגר בינם ובין הרצוג, ללא הועיל. גם ניסיון לקיים פגישה עם הרב חיים דרוקמן לא עלה יפה
"זה היה מרוץ קצר", מסכם אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס ומנהל הקמפיין של פרץ. "חיכינו לראות אם ראש הממשלה מכריז שהוא הולך להיות נשיא, כי אמרנו שלא נתמודד מול ראש הממשלה. ברגע שהבנו שצריך לאסוף חתימות ולהגיש מועמדות, התחלנו לעשות את זה". יצחקי הוא שעמד בקשר, בין השאר, גם עם ראשי הרשויות מטעם הליכוד, כדי שילחצו על ח"כי המפלגה לתמוך בפרץ.
יצחקי הגיע לראשונה לביתה של פרץ בגבעת־זאב לפני כחצי שנה, והעלה לפניה את רעיון ההתמודדות לנשיאות. לצידה התייצבו אישי ציבור מוכרים כמו הרב שמואל אליהו, מזכ"ל אמנה זאב חבר (זמביש), והרב אבי ברמן, מנכ"ל OU ישראל. ילדיה אביחי, אליסף והדס היו פעילים בקמפיין. על הדיגיטל היו אחראים הפרסומאי חגי אורן והיועץ האסטרטגי זאב פליישמן. מדובר בצוות מצומצם מאוד, מרביתם פעלו בהתנדבות וללא ציפייה לתמורה. "עזבתי את העבודה לחודש ובאתי", אמר לנו אחד מהם בחדר המטה, "כולם עושים את זה מרצון טוב למדינה ולארץ ישראל".
גם המרוץ אחר עשר חתימות של ח"כים, הנדרשות לשם ההתמודדות לנשיאות, היה "דבר מאוד לא פשוט", מודה יצחקי. זאת לעומת הרצוג, שהשיג 27 חתימות. עם זאת, היו מועמדים שגם עשר חתימות לא הצליחו להשיג. "אם לא אנחנו – זה היה משאיר את הרצוג לבד, אבל ברוך השם הצלחנו", אומר יצחקי. "במהלך הקמפיין ראינו את תגובת הציבור, שרוב מוחלט רוצה את מרים פרץ כנשיאה שלנו, ולא את בוז'י הרצוג, בן של, ששמר על זכות השתיקה בחדרי החקירות".
בתחילת השבוע שעבר נכנס המרוץ להילוך גבוה, והשניים החלו לחרוך את מסדרונות הכנסת ללא הפסקה. בעבור פרץ הייתה זו פעם ראשונה לשהייה אינטנסיבית וממושכת כזו במשכן. לא פעם היא ואנשיה מצאו עצמם מסתובבים בין האגפים, שואלים את אנשי המשמר על מקומם של החדרים ולא מוצאים את הדרך חזרה. במרבית הזמן הדריך אותה אחיינה, המשמש כעוזרו של יו"ר הקואליציה מיקי זוהר. הרצוג, שעשה במקום שנים רבות, התנהל בבניין בטבעיות.
בין הדיווחים הקדחתניים על גיבוש ממשלת בנט־לפיד, ניסו השניים לנצל את חזרתו החלקית של הקשב הציבורי, עם סיומו של מבצע שומר החומות, כדי להספיק לשוחח עם עוד ועוד חברי כנסת ולנסות לשכנע אותם לשלשל בקלפי את הפתק הנכון. יש להניח כי בימים כתיקונם, ללא סוגיות ביטחוניות ופוליטיות בוערות יותר, המרוץ לנשיאות היה זוכה לתשומת לב רבה יותר, וייתכן גם שהיינו רואים מספר רב יותר של מועמדים ולא שניים בלבד.
פרץ קיבלה תגובות חיוביות רבות, והחיוך החם ומאור הפנים שלה ריגשו את הח"כים, אך בצוהרי יום רביעי התברר שאלה לא הספיקו להביא לה את הניצחון. היא נכנסה לפגישות ללא מכשיר הטלפון שלה, שאותו נהגה להשאיר בלשכה, מתוך רצון להתמקד במשימתה: שכנוע אישי של חברי הכנסת. "מבחינת הרשת ברור מי ניצח, אבל ההכרעה לא שם", אמרו אנשיה, שאולי חשו לאן נושבת הרוח.
במהלך השבוע ניסו במטה פרץ לקדם פגישות של המועמדת מול מנהיגי הציבור החרדי, כדי לסדוק את הציר שנסגר בינם ובין הרצוג, ללא הועיל. לאחר הפצרות מרובות היא נועדה עם גפני ודרעי (ליצמן אינו מכהן כח"כ בשל התפטרותו במסגרת החוק הנורווגי). גם ניסיון לקיים פגישה עם זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, לא עלה יפה.
מפלגה אחת תמכה
אף שהרצוג נתפס כל העת כבעל הסיכויים הגבוהים ביותר להיבחר – כפי שאכן קרה בסופו של דבר – הוא נאלץ להתמודד עם סרטונים שליליים שפורסמו נגדו, ובישורת האחרונה של המרוץ היו גם בודדים שהפגינו מול ביתו. הוא קיבל את תמיכתם השקטה של מרבית המפלגות, מלבד מפלגת הציונות הדתית. במהלך השבוע שעבר שוחח הרצוג עם סמוטריץ' וביקש שהמפלגה לפחות לא תביע תמיכה פומבית בפרץ אלא תעניק לה תמיכה שקטה, אך לא נענה. בין הטיעונים שהשמיע שם הרצוג, היה שפרץ עלולה להפוך לתואמת ריבלין, הנשיא היוצא.
בשתי הלשכות נערכו בראשית השבוע שעבר לפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביום ראשון עם פרץ ולמחרת עם הרצוג, ולעמדתו שהייתה עשויה להכריע את הכף. פרץ ואנשיה אף ציפו להבעת תמיכה מפורשת, אך בליכוד הודיעו כי יעניקו לחברי הכנסת בחירה חופשית, ונתניהו פרסם הודעה לקונית שלא צידדה באחד המועמדים.
בפגישת פרץ ונתניהו נכחו גם זמביש, ידיד קרוב של פרץ ומקושר לראש הממשלה; אביגדור יצחקי, וראש המטה של נתניהו אשר חיון, שביקש להתרשם ממועמדותה. בפגישה הושמעו דברי ברכה ואמירות בשבח האחדות. בפגישה עם הרצוג נכח גם ראש מטהו של הרצוג, אייל שוויקי. היא נמשכה רבע שעה ועלו בה גם סוגיות מדיניות וביטחוניות.
בבוקר הבחירות ביקר הרצוג בכותל המערבי ושיגר מכתב אישי מטעמו לכל חברי הכנסת. "ההיכרות המעמיקה שלי עם המערכות הציבוריות והשלטוניות וההבנה במה כרוך מילוי תפקיד הנשיא, פניה של ישראל, לא עשו את ההחלטה קלה בעיניי", כתב. "נהפוך הוא. דווקא אלה הן שהביאו אותי לשקול את ההחלטה להתמודד בחרדת קודש ובכובד ראש". פרץ בילתה את הבוקר בחיק משפחתה, ועם הגעתה לכנסת ציפה לה שם מפגן תמיכה. היא ניצלה את הזמן עד ההצבעה כדי לערוך פגישות אחרונות עם חברי כנסת.
האסטרטגיה של השניים לאורך הדרך הייתה מנוגדת. בעוד פרץ ניסתה לתרגם את האהדה הציבורית להשפעה על חברי הכנסת, באמצעות צעדים כמו פרסום סקרים, פוסטים של מובילי דעת קהל ופעילות ענפה ברשתות החברתיות, הרצוג סירב להתראיין כדי לא להיכשל בלשונו, מיעט בפרסומים, וניהל את שיחותיו מול ראשי המפלגות שהעבירו את המסר לחברי רשימתם.
את הרצוג ליוו היועצת האסטרטגית נילי רייכמן ומשרד הפרסום גל־אורן־לרנר, לצד ייעוץ תקשורתי של לירון צח, דוברו בסוכנות. אף שהסיכויים נטו בבירור לטובתו, במטהו לא לקחו סיכונים. "כולנו בוגרי שמעון פרס", אמרו שם, מתכוונים לניצחונו המפתיע של משה קצב על שמעון פרס בבחירות לנשיאות בשנת 2000, בניגוד לכל התחזיות וההערכות. "לא זלזלנו לרגע, לא ידענו את התוצאות מראש, ולאורך כל הדרך היינו עם היד על הדופק".
במהלך שעת ההצבעה ביצעו עוזרי הרצוג טלפונים אל "הרכזים", שם קוד לנציגים במפלגות השונות שעבדו לטובתם. "גם אם חבר כנסת רוצה אותך, אתה צריך לוודא שהוא גם מגיע", הסביר אחד מהם. התקווה הייתה לנצח כבר בסיבוב הראשון, אך מתוך כבוד כלפי פרץ לא שללו את האפשרות שההצבעה תוכרע רק בסיבוב השני. ובכל זאת, הלחץ השתחרר בתום ההצבעה, עוד לפני סיום הספירה הרשמית, עם פרסום תמונת ערמת הפתקים הנמוכה של הרצוג בקלפי, שממנה עלה כי הוא המוביל. ברגע הזה, הצבע חזר ללחיים במטהו.
מתחת לרדאר
השקט היחסי ששרר הפעם סביב המרוץ לנשיאות סייע להרצוג, שהעדיף לא להימצא בכותרות, למנוע פרסומים מביכים, לפעול מתחת לרדאר ולשכנע את הח"כים להצביע למענו, ללא סערות מיותרות. פרץ, לעומת זאת, העדיפה להשתמש באור הזרקורים כדי להסב את תשומת הלב לזהותה כאישה מסורתית ומזרחית, ולהגביר את הלחץ על נבחרי הציבור. בסביבתה של פרץ, כך נראה, לא השכילו להבין את הניתוק בין הציבור לנעשה בפרלמנט, בין האישיות הקורנת והאהודה על אזרחי ישראל לשיקוליהם של נבחרי הציבור.
בסופו של דבר התחזיות התממשו: 119 חברי כנסת השתתפו בהצבעה החשאית, והעניקו להרצוג ניצחון מוחץ. הוא זכה בתמיכתם של 87 מהח"כים, המספר הגבוה ביותר שקיבל אי־פעם מועמד לנשיאות, בעוד שרק 27 הצביעו לפרץ. שלושה ח"כים נמנעו, ועוד שלושה פתקים נפסלו. הח"כ היחיד שנעדר מההצבעה, בשל המגעים הפוליטיים, היה יו"ר רע"ם מנסור עבאס.
להרצוג רקורד מרשים של עשייה ציבורית לצד היסטוריה משפחתית מפוארת. הוא נבחר לכהן כנשיא המדינה 38 שנים לאחר שאביו, חיים הרצוג, נבחר לנשיא השישי, והוא נכדו של הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. ניצחונו המובהק נובע גם מהיכרותו האישית עם הח"כים ומקשרי החברות רבי השנים שטווה, לצד מיומנות פוליטית. שוב התברר כי דמות שאיננה מגיעה מהזירה הפוליטית מתקשה לנצח במרוץ לנשיאות, שמוכרע בסופו של דבר בכנסת ולא בלייקים בפייסבוק.
פרץ כתבה את נאום ההפסד עוד לפני היוודע התוצאות. "אני רוצה לברך את הנשיא הרצוג, הוא הנשיא של כל הארץ הזו, גם של אלה שעשו לי לייקים", אמרה פרץ. "זו הייתה זכות גדולה עבורי להשתתף במסע מרתק ודרך מאוד משמעותית". הרצוג אמר בנאום הניצחון שלו כי הוא מקבל עליו "את האחריות הכבדה שהטלתם על כתפיי. מקבל את הזכות לשרת את הציבור הישראלי כולו, בתפקיד רם ונישא זה". הוא פנה אל פרץ וכינה אותה "גיבורה ישראלית", ו"סמל והשראה לכלל אזרחיות ואזרחי ישראל, לקימה מכאב אינסופי ולבחירה בחיים". הוא הושיט לה יד ואמר כי הוא "מייחל לשיתוף פעולה פורה בינינו, למען החברה הישראלית".
רחובות בודדים מפרידים בין מבנה הסוכנות היהודית ברחוב קינג' ג'ורג' בירושלים, שם ימשיך הרצוג לעבוד בחודש הקרוב, ובין משכן נשיאי ישראל בשכונת טלביה בעיר. הרצוג צפוי להביא עימו לשם מאנשי אמונו הוותיקים, שישתלבו בצוות לצד עובדי בית הנשיא.
בתקופת כהונתו של ראובן ריבלין היה מוסד הנשיאות שנוי במחלוקת, בעקבות אמירות פוליטיות חריגות ו"נאום השבטים". רבים מצפים כעת מהרצוג לצעוד בנתיב שונה. יום רביעי האחרון, שבו נבחר הרצוג לנשיא, היה יום דרמטי בזירה הפוליטית בעיקר בשל פקיעת המנדט של יאיר לפיד. אחת ממשימותיו הקרובות של הרצוג עלולה להיות הענקת המנדט פעם נוספת להרכבת ממשלה. במקרה כזה הוא יהיה הנשיא הראשון שיתבקש לבצע את המשימה בזמן כה קצר מאז כניסתו לתפקיד.
