עולים למטוש: ביקור בנתב"ג המתעורר לחיים

לפני שנים רבות, נסיעה לחו"ל הייתה משולה לשחרור מהצבא בבקו"ם ומילוי "טופס טיולים". רצית לנסוע? אנא שלם בטובך מס נסיעות, הצטייד באישור על מטבע זר שרכשת (לא יותר מ־200 דולר) ואל תשכח אישור יציאה מיחידתך הצבאית. מאז ועד היום גמאו המטוסים היוצאים מישראל מיליוני שעות אוויר. היינו מפונקים. עם דרכון וכרטיס יכולנו לעלות על כל מטוס כמעט ולהפליג לכל יעד כמעט.

עד שבאה הקורונה הארורה והביאה עימה את סופו של תור הזהב של הנסיעות. עתה, כאשר ישראל ניצבת בראש המדינות החוות את תקופת פוסט־הקורונה, מבקשים ישראלים רבים לחזור לאותם ימים. יצאנו לנתב"ג, לראות כיצד נערכים שם לאותה חזרה הדרגתית לשגרה. עשינו זאת בדיוק בימים שבהם הכריז משרד הבריאות על הקלות נוספות בתקנות. אלא שגם כאן, מתברר, דרושה סבלנות רבה.

השנה האחרונה הייתה מאתגרת בעבור התעופה והתיירות בכל העולם, שספגו את המכה החזקה ביותר מכל המגזרים. "חזרנו למספרים שהיו לפני שלושים שנה", אומרת ליזה דביר, סגנית דובר רשות שדות התעופה. "נתב"ג היה אחד משדות התעופה הצומחים בעולם. ישראל היא יעד אטרקטיבי ביותר לחברות התעופה, אך כיום הן מתקשות למלא מטוסים. במקום 100 עד 110 אלף נוסעים ליום, אנחנו מנהלים אירוע של עשרת אלפים נוסעים בלבד". על פי ההערכות, יידרשו למגזר התעופה והתיירות כארבע שנים עד שיחזור לפעול כפי שהיה ערב הקורונה. גם היום, כאשר מספר הטיסות עולה, המספרים עדיין נמוכים בכ־90 אחוזים מהשנים שלפני הקורונה. נתב"ג סיים את חודש מאי בהערכה של קרוב ל־300 אלף נוסעים, מספר גדול בכ־30 אחוז בהשוואה לאפריל. הציפייה היא שביוני כבר יעברו בנתב"ג בין 600 אלף ל־650 אלף נוסעים.

המציאות הכתיבה לחברות התעופה יעדים חדשים, שבהם תנאי הכניסה גמישים ופתוחים יותר. הביקושים עדיין אינם גבוהים; ישראייר וארקיע יצאו במבצעי שיווק שיחזירו אותן לפעילות, למשל טיסות לשארם א־שייח' ולהורגאדה, אתר תיירות מצרי פופולרי שאינו מוכר במיוחד לישראלים.

מתברר שהפרסום על ההקלות בלבל לא מעטים. ליד תחנת המוניות, על הספסל, יושבות רוזה ואלינה מבת־ים וממתינות למונית, מאוכזבות. הן עמדו לטוס עם בעליהן לחופשה בגאורגיה אך לא הורשו לעלות לטיסה מכיוון שלא הייתה ברשותן בדיקת קורונה שלילית. "הסוכן שלנו אמר שהטסים לגאורגיה פטורים מבדיקה, אבל הוא לא ידע שזה בתוקף רק ממחר", מספרת רוזה. "אנחנו משש בבוקר כאן. עכשיו עשינו את הבדיקה, נחזור הביתה וביום חמישי נטוס".

סרגיי ויאנה מצור־שלום טסים לפולין עם לאה התינוקת, לביקור משפחתי. "לא פשוט לטוס", אומר סרגיי. "הרבה כסף לבדיקות, הרבה בעיות, בזבוז זמן ובירוקרטיה. זה לא טוב".

אין בדיקות חינם

והבירוקרטיה אכן חוגגת. כאשר החלטנו לטוס לחופשה באיי סיישל לפני שבועיים, נדרשנו לסדרת פעולות שבלעדיהן אי אפשר לעזוב את גבולות המדינה. ראשית, היה עלינו לנסוע לשדה התעופה שלושה ימים לפני ההמראה לבדיקת קורונה, שמחירה 44 שקלים לאדם. בדיקה מהירה תעלה 134 שקל. תוצאות הבדיקה, יש לציין, הגיעו כעבור שעות ספורות בלבד, אף שלא הזמנו בדיקה מהירה.

לירון קרסין, בעליה של חברת "אומגה" המפעילה את "צ'ק טו פלַיי", מערך הבדיקות בנתב"ג, מסביר לנו כי התוצאות מתקבלות במחצית הזמן מהמתחייב, מכיוון שהמטרה היא לספק 100 אחוז תשובות מהימנות בפרק הזמן הקבוע. "תאר לעצמך שפרומיל מהאנשים לא היה מקבל תשובה בזמן. עשרה אנשים לא היו עולים למטוס בגללי… אנחנו גם ערוכים לכך שמספר הנוסעים ילך ויגדל".

כל תייר יוצא נדרש למלא הצהרת בריאות מקוונת, להעלות את אישור ההתחסנות ולקבל במייל קוד שבלעדיו אין להגיע לשדה. לתורים הרגילים לבידוק הביטחוני הכפול ולצ'ק אין, נוסף תור חדש: תור הבידוק הרפואי.

גם המדינה המארחת, במקרה שלנו איי סיישל, דרשה טופסולוגיה מסובכת, כולל חקירה על קורותינו בתקופה האחרונה, מצבנו הבריאותי והעלאת מסמכים שונים. בטיסה עצמה נדרשים לעטות מסכה, גם אם מדובר בשעות רבות. חברות תעופה רבות מקפידות על כך, וכבר שמענו על מטוסים שלא המריאו בגלל נוסע שסירב לעטות מסכה.

את יציאתנו ליוותה ידיעה שפורסמה באותו יום, ולפיה משרד הבריאות שוקל להפוך את איי סיישל למדינה אדומה בשל התגברות התחלואה בה. 70 אחוז מאוכלוסיית המדינה כבר חוסנו אלא שיעילות החיסונים (הרוסי והסיני) עמדה רק על 70 אחוז. במשך כל שהותנו חששנו שהאיום אכן ימומש, וסיישל תוכרז אדומה, ואנו נחויב בבידוד.

כדי לטוס הביתה יש להירשם מחדש. הפעם אתה נדרש גם למלא את הכתובת שבה תשהה בבידוד בשעת הצורך. היציאה מאולם המכס שוב אינה כשהייתה. חומת מגן חוצה אותה לשניים ושולחת את הבאים ארצה היישר לעמדות בדיקת הקורונה לנוסעים הנכנסים. מתחם הבדיקות לנכנסים הוקם "מהיום להיום", בתוך אוהל ענקי שנועד במקורו להיות אזור בידוק לנוסעים יוצאים.

אנחנו עוד הספקנו ליהנות מבדיקת חינם, אלא שבד בבד עם ההקלות בתקנות, מיום שלישי נדרשים הבאים ארצה לשלם בעבור הבדיקה 80 שקלים טבין ותקילין. חברת ישראייר פנתה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, וכתבה כי "מדובר בהליך מכביד ומיותר ובהטלת אגרה בניגוד לעמדת בית המשפט העליון".

כך למשל, משפחה של ארבע נפשות תיאלץ להוסיף לעלויות החופשה לפחות 880 שקל (כ־40 שקלים בדיקה ביציאה ו־80 בכניסה ועוד כמאה שקלים במדינה המארחת, לפחות). באיי סיישל שילמנו 160 אירו לאדם, כך שלמחיר החופשה נוספו כ־1,000 שקלים נוספים. שלא לדבר על מחירי הביטוח שהאמירו עם הוספת סעיף הקורונה לפוליסה.

לשבחה של רשות שדות התעופה ייאמר כי הם תגברו את צוותי הבדיקה בעשרות אנשים, ואורכו של כל התהליך אינו עולה על 15 עד 20 דקות. אלא שהחל מהימים האחרונים, צ'ק טו פליי הפכה למונופול. רשות שדות התעופה אינה מכירה בתוצאות בדיקות של קופות החולים או של גופים אחרים.

"המדינה אינה רוצה שתקבל בדיקות על חשבונה", מסביר לירון. "או שתלך לבית החולים ותשלם 300 שקל או שתבוא לכאן ותשלם 40". בינתיים הנוסעים זועמים ומתקשים להבין את השערורייה: מדוע ביציאה משלמים 40 ובחזרה 80, תוהה מרים מירושלים. "כי כך החליט משרד הבריאות", עונה לירון קרסין. "הם גם מתכוונים לצאת למכרז למנות זכיין חדש. בוא נראה אותם מצליחים לעשות זאת. המעבדות שיפענחו את הבדיקות מחוץ לנתב"ג, אם נצא מפה, הוסמכו מלכתחילה באגף המעבדות של משרד הבריאות לסטנדרטים נמוכים יותר מאשר המעבדות שלנו פה. לנו יש כ־500 עובדים במשרה מלאה והם מתקתקים מאות נוסעים בשעה". התוצאה תהיה, לדבריו, שגם נשלם יותר וגם נקבל בדיקות קורונה ברמה נמוכה יותר.

רשות שדות התעופה לא ניסתה להילחם את מלחמתם של הנוסעים. "זה לא המנדט שלה לומר אם היא מסכימה או לא מסכימה להילחם ברגולטור", מסבירה ליזה דביר, סגנית דובר רשות שדות התעופה. "המדינה משלמת לזכיין הנוכחי, אומגה, פחות מאשר למד"א או לגופים בריאותיים אחרים שלהם שילמו מאות שקלים לבדיקה. ברגע שרשות שדות התעופה הבינה שפתיחת התעופה בעולם תעבור דרך בדיקות קורונה, היא ניהלה מכרז שבו סעיף התחרות היחיד היה המחיר לצרכן. תעופה ונופש הם מוצרי צריכה ולא ייתכן שהמחירים יהיו בשמיים".

פרוצדורה מעייפת

איטו וביבין, זוג הודים שסיימו את עבודתם כמטפלים סיעודיים בישראל, מעמיסים באיטיות את מזוודותיהם הרבות על המדרגות הנעות אל אולם הנוסעים היוצאים. אחרי שש שנים בישראל הגיעה העת לשוב הביתה, לקוצ'ין. מצב הרוח שלהם שפוף ונראה כי לא ברצון הם עוזבים את גן העדן הישראלי. אתם לא פוחדים לחזור להודו, על מיליוני הנגועים ומאות אלפי המתים בה מקורונה? שאלתי אותם. "לא, אנחנו מחוסנים". השיבו. "עכשיו המצב משתפר", מנחמת אותנו איטו. "לפחות כעת נחזור לשני ילדינו".

יבגני ואימו לובה טסים לסנט־פטרבורג. הם מביטים בדאגה אל לוח הטיסות שמא חל עיכוב בטיסתם או חלילה ביטול. תופעות כאלה רווחות למדי בימים אלה. למזלם הטיסה אמורה לצאת בזמן. "אנחנו לא מפחדים לטוס לרוסיה", אומר יבגני. "עכשיו מתחילים שם חלק ממשחקי היורו ואני לא אפסיד אותם בשום מחיר", הוא צוחק.

רבים מהישראלים מעדיפים להימנע לגמרי מנסיעה. "יולי אוגוסט השנה יהיו ריקים", אומרת לנו דליה העובדת באחד ממזנוני השדה. בדבר אחד מבחינים מייד: אין ילדים בשדה התעופה. אם בשנים רגילות הורגלנו בקולות הצהלה – או הבכי – של ילדים הנוסעים עם הוריהם לחופשה, בימים אלה נתב"ג ריק כמעט לחלוטין מאוכלוסייה מתחת לגיל 16. חובת הבידוד המוטלת על ילדים, כל עוד אינם מחוסנים, היא גורם עיקרי בהימנעות ההורים מלקחת את צאצאיהם לטיסה.

ובכל זאת, ליד דלפק חברת "דלתא" עומדת משפחה מפתח־תקווה: ההורים מאיה ואלי וילדיהם גיא, איתן ורותם. הילדים דווקא רוצים להצטלם ולפטפט בחופשיות, אבל מאיה עוצרת בעדם: "אנחנו לא משהו בביטחון שדה…" היא מהסה אותם. הם יוצאים לטיול של חודש וחצי והעובדה שיצטרכו להיכנס לבידוד לא מעכבת אותם. "אתה תראה שעוד מעט יגיעו לנתב"ג גלי ילדים, אנשים התייאשו מלהישאר בארץ".

מרדכי, חרדי מבית־שמש, יוצא לקברי אבות בפולין, עם קבוצת חברים ובני משפחה. הוא לא התחסן כי אינו מאמין "בסיפור הזה של הקורונה", שנועד לדבריו רק לפגוע בחרדים כחלק מרצון להרוס את הדת. ובכל זאת הוא עוטה מסכה ומבצע בדיקות כי "אין לי ברירה אחרת".

על תיירות נכנסת אין מה לדבר עדיין. לפני שבוע נכנסה לארץ קבוצה ניסיונית של 12 תיירים, צליינים מארה"ב. הדרישה לעבור בדיקת דם סרולוגית מונעת מרבים מלהגיע, וגם המתווה המיוחד והמסובך לתיירים מרתיע.

לינדה מלונדון ממהרת אל הדלפק לקראת טיסתה בחזרה הביתה. היא מתגוררת בשכונת הנדון, שכונה יהודית ברובה, ולדבריה היא מודאגת יותר ממצב האנטישמיות בבירה האנגלית מאשר ממצב הקורונה. "הייתי בישראל חמישה ימים וכאן אני מרגישה יותר בטוחה. אני אחות במרפאה ורואה כיצד בעשרים וחמש השנים האחרונות האוכלוסייה המוסלמית גדלה מאוד. עוד מעט הם יהיו יותר מהאנגלים. האנגלים לא רוצים להרוג אותנו אבל המוסלמים עושים בעיות".

לינדה מספרת כי הפסיקה לספור את מספר בדיקות הקורונה שעברה: "בלונדון לפני שיצאתי, ופה כאשר הגעתי, אחר כך בבני־ברק עברתי בדיקה סרולוגית, נסעתי לדירה וחיכיתי לתוצאות בבידוד עד שקיבלתי רשות לצאת לפני שבת, ברוך השם. ביום ראשון חזרתי לעשות בדיקה נוספת, וכאשר אגיע לאנגליה אצטרך שלוש בדיקות בכמה ימים".

בתחנת המוניות טפטוף הנוסעים מייאש את הנהגים. "אני ממתין במגרש שלוש שעות", מספר לנו קובי הנהג. "יש התאוששות קלה אבל ממש בקטנה. ההסדר כאן עם המוניות עדיין לא משולם ויש הרבה מה לשפר". טיסה שנחתה מדובאי הביאה בכנפיה נוסעים בודדים והנהגים נחלצים מההמתנה הממושכת.

מרים הגיעה מאודסה. איך עברה הטיסה, אני מתעניין. "הטיסה בסדר אבל הפרוצדורה כאן מאוד מעייפת. צריכים ללכת לכאן ולשם, לעשות בדיקות ולמלא טפסים. איזה בלגן". היא רוצה להחזיר את העגלה לבסיס ולקבל בחזרה את עשרת השקלים שהפקידה אבל שכחה את כרטיס האשראי שלה. "אתה רואה? אפילו פה יש פרוצדורה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המחיר שמשלם היום משרד הבריאות לחברת אומגה בעבור הבדיקות המבוצעות לנכנסים גבוה משמעותית מהמחיר שקבע משרד הבריאות. המשמעות היא שהמשרד מסבסד את עלות הבדיקה, כדי להקל על הציבור. השירות הניתן לנכנסים שונה מהשירות הניתן ליוצאים שכן הוא כולל ניהול תורים, מערך סדרנות, ומענה ישיר לאזרחים. בדיקות בקופות החולים הן במימון ציבורי, והתקבלה החלטה שעלות הבדיקות לנוסעים ולחוזרים מחו"ל אינן במימון ציבורי".