חודש לאחר תחילת שלב ההוכחות במשפטם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעלי בזק לשעבר שאול ואיריס אלוביץ' ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, בבית המשפט המחוזי בירושלים הולכים ומתבהרים קווי המתאר של טיעוני ההגנה.
בשבוע שעבר נמשכה חקירתו הנגדית של העד הראשון במשפט, מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה; סנגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן־צור, בחן באולם הדיונים את הסיקור באתר וואלה בתקופה שקדמה לבחירות לכנסת ה־19 שנערכו בינואר 2013. זהו פרק זמן חשוב בכתב האישום, המייחס לנתניהו ולשאול ואיריס אלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח" שכללה דרישות מצד נתניהו לסיקור תקשורתי חיובי, היענות לדרישות אלו מצד בני הזוג אלוביץ', ואירועי "צנזורה עצמית" של האתר לטובת נתניהו; זאת בתמורה לסיוע לכאורה של ראש הממשלה לבני הזוג אלוביץ' בהתמודדות עם הרגולציה על חברת בזק.
שמונת הפריטים הראשונים המופיעים בנספח לכתב האישום, עוסקים בדרישות שנתניהו היה מעורב בהן בשלושת השבועות האחרונים לפני הבחירות. התקופה הזו נתחמת בין "ארוחת הערב" המודגשת בכתב האישום, שנערכה בסוף דצמבר 2012, ובין יום הבחירות ב־22 בינואר 2013. לפי כתב האישום, בארוחת הערב הונחו התשתיות להבנות ולאינטרסים בין בני הזוג אלוביץ' לנתניהו, ומאז "ידעו והבינו הנאשמים כי הנאשם אלוביץ' ואתר וואלה יכולים לשפר את הסיקור התקשורתי של הנאשם נתניהו ושל משפחתו, שהיה בעל ערך ומשמעות רבה עבור הנאשם".
עו"ד בן־צור ביקש לשמוט את היסוד שבבסיס הטענה הזו, והציג עשרות כתבות באתר וואלה מהתקופה המדוברת, שכולן התייחסו באורח שלילי לראש הממשלה או לליכוד. בן־צור ביקש מישועה להודות שהכתבות אינן מיטיבות עם נתניהו; ישועה נזהר בדבריו: הוא אמר שהוא "משער" שאכן כך, אך אינו מומחה פוליטי או פרשן מוסמך. השופטים העירו שייתכן שיש צורך בחוות דעת של מומחה.
השופטים העירו לסנגור שאין צורך לעבור על כל כתבה ולשאול את ישועה, שהרי החומר יוצג בפניהם. בן־צור התעקש והסביר שתהום פעורה בין ההגנה לתביעה בנושא הזה – בתביעה מאמינים לישועה כשהוא אומר שאתר וואלה היה "משועבד" לטובת ראש הממשלה, בעוד בהגנה מצאו שהאתר ברובו היה שלילי כלפי נתניהו.
"העד מדקלם אמירות על סיקור מוטה, וההנחה היא שהאתר היה כלי תעמולה. אני אומר שההפך הוא הנכון, ואנחנו צריכים להראות את זה", אמר בן־צור. לטענתו, ההתכתבויות בין ישועה לבני הזוג אלוביץ' לא נגלו לראש הממשלה, והוא לא היה מודע למתת. הדבר היחיד שנגלה לעיניו הוא אתר וואלה עצמו, והסיקור בו – השלילי ברובו. אם כן, תהה הסנגור, "היכן המסה שמצביעה על מתת השוחד?"
בהמשך התייחס בן־צור לכל אחד משמונת הפריטים בנספח, במטרה להוכיח שגם דרישות להתערבות בתוכן שנענו לכאורה אינן יכולות להיחשב להיענות "חריגה" – זאת משום שהכתבות פורסמו גם בכלי תקשורת אחרים, הופצו כהודעות דוברות, או לא נענו כלל. למשל, הדרישה לפרסם שנפתלי בנט תומך בציפי לבני ובשלי יחימוביץ' לא נענתה כלל, לדברי בן־צור, אלא להפך – בוואלה פורסמה כתבה שבה לבני תוקפת את בנט ומכנה אותו קיצוני ומסוכן. התובעת יהודית תירוש טענה בדיון שהדרישה דווקא נענתה, בכותרת משנה של כתבה אחרת (שעסקה בהחלטה של ועדת הבחירות נגד בנט), ובה המילים "הליכוד בקמפיין נגדי: בנט תומך בלבני וביחימוביץ'". לפי התביעה, זו ההיענות החריגה.
גם הידיעה הזו עצמה על החלטת ועדת הבחירות תוארה בכתב האישום כדרישה נוספת מצד נתניהו; בן־צור הראה שהיא פורסמה גם בכלי תקשורת אחרים. דוגמה נוספת של התביעה להיענות "חריגה" הייתה הדרישה להסיר פרסום על כך שליברמן אמר שנתניהו יקבל בבחירות 40 מנדטים. על פי כתב האישום הדרישה נענתה. גם כאן טען בן־צור, בגיבוי ראיות, שהכתבה נשארה בעמוד הבית במשך חמש שעות מרגע הדרישה, ורק אז הוסתרה.
לטענת הסנגור, רק שתי דרישות נענו מתוך שמונה שמנתה התביעה. בן־צור הזכיר עוד שבחקירתו הראשית טען ישועה שהוא הונחה "להטיל פצצות" על בנט בארבעת הימים לפני הבחירות, אף שבפועל הוא לא נענה לכך, ופרסומים שיזם נתניהו על בנט במטרה לפגוע בו (דיווחים שרעייתו גילת עבדה במסעדה לא כשרה, ושאביו ג'ים הפגין נגד יצחק רבין בימי אוסלו) לא פורסמו בסופו של דבר. "אפילו קפצונים לא היו", לעג בן־צור לישועה. "יש לך כתבה אחת אינפורמטיבית גרידא, איפה הפצצות? איך העזת לבוא לבית המשפט ולהגיד את הדברים הללו?". ישועה השיב כי עדותו מבוססת על זיכרונו.
לאחר הצגת עשרות הכתבות השליליות נגד נתניהו בימים שלפני בחירות 2013 ולאחריהן, קרא בן־צור בפני ישועה קטעים מעדויותיהם של כמה מהנחקרים מסביבת נתניהו. ראש מערך הדוברות לשעבר רן ברץ (הכותב היום במקור ראשון) אמר בעדותו במשטרה משנת 2018 שאתר וואלה לא היה במוקד ההתעניינות שלו: "רמת החשיבות היא בהתחלה טלוויזיה, אחר כך עיתונות מודפסת, רדיו ואז אינטרנט״. גם ניר חפץ, בחקירתו ב־2018 אחרי חתימת הסכם עד המדינה איתו, אמר ש"החשיבות של אתר וואלה היא מזערית, נקודה. האתר כמעט לא משפיע על סדר היום הציבורי".
הסנגור ציטט גם את אבירם אלעד, עורך האתר לשעבר, שאמר על כוחו של וואלה בבחירות 2013: "לדעתי כל ההנחיות האלו, הייתה להן אפס השפעה על הציבור… אנחנו כלי תקשורת אחד מני רבים, ומדובר על בקשות מאוד ספציפיות שחלקן לא התבצעו וחלקן במבחן התוצאה היו שוליות מאוד". ישועה אמר בתגובה שהוא אינו מסכים עם הטענות שהאתר אינו משפיע במיוחד.
על אף התימוכין שהציג השבוע סנגורו של ראש הממשלה בבית המשפט לטענה שאתר וואלה היה דווקא נגד נתניהו, נדמה שהדבר אינו מערער את ביטחונה של התביעה. לשיטת הפרקליטות, ישועה הוא עד חשוב אך יש עוד רשימת עדים ארוכה וראיות תומכות רבות.
שש פגישות נותרו בלוח הזמנים של בית המשפט המחוזי לחקירה הנגדית של ישועה, שתתחדש ביום שני הבא. ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן־פלדמן, ביקשה מסנגורו של נתניהו לקצר ולסיים את החקירה כבר בשבוע הבא. אחרי ישועה יעלה על דוכן העדים אבירם אלעד, עורך אתר וואלה לשעבר. התביעה וגם ההגנה ככל הנראה יבקשו השלמות חקירה בעניינו של ישועה.
