לפני 21 שנים שמעתי את אילת מזר, שלא הכרתי לפני כן, מדברת ברדיו. בהתרגשות עצומה, על סף בכי, היא תיארה פשע ארכיאולוגי חסר תקדים שנעשה בהר הבית חודשים ספורים קודם לכן, בסוף 1999, בחפירה של למעלה מ־12 אלף טונות אדמה על ידי הווקף המוסלמי בסיוע התנועה האסלאמית, בידיעתה וברשותה של ממשלת ישראל. אילת הייתה נסערת. הדברים היו קשים. בעקבות שיחת הרדיו יצרתי איתה קשר, והקמנו את הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית, שפעלנו בו יחד קרוב לעשרים שנה.
הכרתי אותה כעבור כמה שבועות בפגישה בוועדת החינוך בכנסת, כשנקבצו הארכיאולוגים ד"ר גבי ברקאי ואחרים, ובאו להעלות טענות קשות על מה שקרה בהר. שם נוצרה ההיכרות בינינו, וגם עם ד"ר שמואל ברקוביץ' – ואז החלטנו, הרביעיה, שאי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא. את ההפקרות בהר הבית חייבים לסיים. אז הקמנו את הוועד למניעת הרס העתיקות, שאילת הייתה בו ממש פורצת הדרך, הלביאה שבחבורה.
בכוחה העצום, בנחישותה, בעקשנותה, לא היה גבול מבחינתה לעשיית כל מה שנדרש כדי לשנות את המציאות. עברנו תקופה לא פשוטה. התעמתנו מילולית, תקשורתית וציבורית עם ממשלת ישראל, עם רשות העתיקות, עם משטרת ישראל. נאלצנו לומר, ואילת אמרה זאת בקול רם וחד־משמעי למרות הקושי הגדול, שמשטרת ישראל משקרת לציבור, שרשות העתיקות משקרת לציבור, ושבהר הבית יש הפקרות שאין כדוגמתה.
כמובן, לא אסקור כאן כל מה שהוועד הצליח לעשות בעשרים השנים הללו. אבל חלק עצום מהעשייה נזקף לזכותה של אילת, ובעיקר מההישגים ושינוי המצב, ומהכנסת הרבה יותר חוק וסדר ושליטה ובקרה של משטרת ישראל ושל רשות העתיקות.
ושלא יהיה הדבר קל בעיניכם. גם לי וגם לד"ר ברקוביץ' היה קל לאין שיעור להיות ה"שייגעצים", כי אנחנו לא ארכיאולוגים. לעומת זאת, ד"ר גבי ברקאי ובמיוחד אילת סיכנו את עתידם המקצועי. הם הניחו אותו על הכף ואכן נפגעו לא מעט. אילת הייתה תקיפה ובוטה ונחרצת גם במפגשים עם אנשי רשות העתיקות – קודם עם אמיר דרורי, אחר כך במשך שנים רבות שוקה דורפמן.
חייבים לומר את האמת. אילת, במוּדעוּת מלאה, הסכימה להקריב חלק גדול מהיכולת שלה לפעול כחופרת, כחוקרת. כולם יודעים שארכיאולוגים נזקקים לרישיונות חפירה, לסיוע ולתמיכה של רשות העתיקות – ולקח לי זמן להבין ולהפנים עד כמה היא שכבה על הגדר בשביל עם ישראל, בשביל מדינת ישראל, כדי לשמור על העתיקות של הר הבית, שהיו בנפשה כמו בנפשנו.
עם ישראל והר הבית, והעתיקות של כולנו שעדיין מחכות לגואל בבוא היום, חבים חוב עצום לד"ר אילת מזר. יהי זכרה ברוך.
כתבה נרחבת על ד"ר אילת מזר ז"ל – כאן באתר
