"אחרי שירות קבע כראש ענף נפגעים בצה"ל חיפשתי את המשימה הבאה שלי. למדתי שבכל מקום שיש בו אנשים יש גם צורך במישהו שידאג להם"
1 משכורת ראשונה
בגיל 11 עבדתי בפלאפל "שלמה" שבשכונת גאולה בירושלים. במשכורת הראשונה שהרווחתי, שהייתה כמה לירות בודדות, רכשתי זוג גלגיליות והסתובבתי איתן בגאווה ברחבי השכונה.
2חור בהשכלה
בגיל 24 קיבלתי הסמכה לרבנות מהרב גץ ומהרב גורן ושימשתי רב צבאי. למרבה ההפתעה ולמרות מקום העבודה שלי, עוד לא הספקתי לקבל תואר אקדמי.
3משבר
אחרי שירות קבע כראש ענף נפגעים בצה"ל יצאתי לאזרחות וחיפשתי את המשימה הבאה שלי. תקופת החיפוש הייתה לא פשוטה, אבל ברוך השם נתנו לי כאן את ההזדמנות להביא לידי ביטוי את הכוחות שלי. למדתי שבכל מקום שבו יש אנשים, צריך שיהיה מישהו שידאג להם.
4הפתעה
השנה גיליתי שיש לנו תעצומות נפש בלתי רגילות. הקורונה תפסה אותנו לא מוכנים. למרות המצב, ההנהלה, העובדים, המרצים ובמיוחד הסטודנטים התגברו על הקשיים והמשיכו לנהל שגרת חיים ולימודים. אם התגברנו על זה – אנחנו יכולים להתגבר על הכול.
*אני פותח את היום בתפילת שחרית בבית הכנסת בנוף איילון, ולימוד יומי של תהילים ו"ותן חלקנו".
בקריה האקדמית אונו לומדים כ־15 אלף סטודנטים בארבעה קמפוסים. את מִנהל הציונות הדתית ייסד הרב רייס לפני 18 שנים במטרה להעניק מעטפת חברתית־דתית לסטודנטים ולסטודנטיות הדתיים.
התמונות המשפחתיות בחדרי משלבות בין העבר להווה ולעתיד. מצד אחד אבי מורי, ניצול שואה שהשתתף בקרב לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. תמונתו כחייל בכותל המערבי היא סמל לתקומה ונחישות. מצד שני, משפחתי היקרה שהיא מקור הכוח והאנרגיה לעבודה היומיומית בהווה למען העתיד.
לפני שהגעתי לקריה האקדמית אונו שירתּי בדרגת סא"ל כראש ענף נפגעים המטפל במשפחות שכולות בצה"ל. הייתי בקשר יומיומי עם האוכלוסייה היקרה הזאת. האריה מסמל את העוז, הגבורה וההקרבה של המשפחות, והם מלווים אותי לכל מקום.
עוד מילדות היה לי חלום לרכוש אופנוע. בשבילי הוא הרבה יותר מכלי תחבורה, יש בו עוצמה ומהירות, שמאפשרות לשעוט קדימה בלי יותר מדי עיכובים. זה חלום לא ממומש, שאולי עוד יתגשם בעתיד.
