מבצע החיסונים לילדים בגילי 12־15 יצא לדרך הבוקר (א') ונראה כי ההיענות נמוכה למדי. לאחר שבמשרד הבריאות המליצו רק לאוכלוסיות בסיכון או כאלו שבמגע עם אוכלוסיות בסיכון להתחסן, ההורים מסרבים לחשוף את כתפי ילדיהם.
בריאיון לאתר מקור ראשון, מזהיר חבר הוועדה המייעצת לחיסוני הקורונה במשרד הבריאות, ד"ר דורון דושניצקי, מומחה לרפואת ילדים מחטיבת הרפואה בלאומית שירותי בריאות, כי הבחירה של הורים שלא לחסן את ילדיהם היא הימור שעלול להיות מסוכן. "הורים רבים מסבירים לי כי הם מעדיפים להמתין עם החיסון כדי לראות אם התחלואה תעלה ואז הוא יהיה הכרחי יותר. אבל אני מזהיר אותם שאם וריאנט חדש לקורונה יגיע ויתפשט בישראל, עד שהוא יגיע למהדורות החדשות ולמודעות הציבור, יחלפו ימים רבים של הדבקה קהילתית. ככל שנגדיל את האוכלוסייה המוגנת מפני הנגיף, ניצור חסינות עדר בקרב הילדים ונוכל לבלום התפשטות כזאת. ככל שיש יותר בלתי מחוסנים בשטח, הסכנה בהחלט גבוהה יותר".
מבדיקת אתר מקור ראשון עולה כי בקופת החולים לאומית, מתוך פוטנציאל מתבגרים שעומד על כ־45 אלף, הוזמנו כ־500 תורים לשבוע הקרוב. 100 ילדים, חברי הקופה, כבר התחסנו. במאוחדת מדווחים על ביקוש של 1,650 תורים מתוך פוטנציאל של כ־80 אלף ובמכבי נכון להיום בבוקר זומנו למעלה מ־5,300 תורים. בכללית כ־3,000 מבוטחי הקופה שריינו עד כה מועד לחיסון מתוך 320 אלף בני נוער בקבוצת הגיל המתאימה.
במשרד הבריאות הודיעו בשבוע שעבר כי בני 12־15 שיהיו מעוניינים יוכלו להתחסן נגד קורונה, אך כעת, בשל היקף התחלואה הנמוך, ההמלצה מתמקדת במתבגרים באוכלוסיות מיוחדות. בשבועות האחרונים מתנהל דיון ער בתוך מערכת הבריאות סביב החשש מתופעת לוואי נדירה של דלקת בשריר הלב שתועדה בקרב מחוסן אחד מכל 100 אלף מתחסנים שקיבלו את מנת החיסון השנייה. השכיחות לתופעה עלולה להיות גבוהה יותר בקרב גברים בני 16־30 – אחד מתוך 20 אלף מתחסנים במנה השנייה. עם זאת, במשרד הבריאות לא קבעו כי יש קשר ודאי בין החיסון לדלקת שלא הביאה לתחלואה משמעותית ומסכנת בקרב אלו שחלו בה.
ד"ר דושניצקי סיפר כי מאחורי ההחלטה שלא להמליץ בפועל לכלל האוכלוסייה עומדים היקף התחלואה הנמוך והחשש מפני האפשרות המזערית לתופעות לוואי. אתמול, למשל, לא התגלו כלל חולי קורונה בישראל וכל הנדבקים הם כאלו שהגיעו מחו"ל. "החשש של הציבור בהחלט היה שיקול שנבחן בהמלצות הוועדה, ובשל חובת הזהירות ומול העובדה שבעקבות הצלחת מסע החיסונים הגענו לתחלואה מאוד זניחה, ההחלטה להמליץ לאוכלוסיות בסיכון או שבמגע עם אנשים שבסיכון ולכאלה שצריכים לצאת לחו"ל מאזנת בין החששות לצרכים", מסביר דושניצקי.
הוא מבקש להדגיש כי ההמלצה הנוכחית היא כל עוד התחלואה נמוכה. אם חלילה יגיע וריאנט חדש או גל תחלואה נוסף זה ישנה את התמונה. "נפעל בצורה פעילה להגברת ההיענות לחיסונים".
ברחבי העולם עוקבים כעת בדאגה רבה אחר הווריאנט ההודי (דלתא) שנחשב למדבק פי 1.5 מהזן הבריטי (אלפא, שהיה בעצמו מדבק יותר מקודמו – י"ק). לדברי פרופ' רן בליצר מכללית זו בעיה. "ככל שזן יותר מדבק, הוא יודע להתפשט למרות שיעור מחוסנים גבוה". בבריטניה, הגן ההודי הוא הדומיננטי וגורם ל־73 אחוזים ממקרי ההדבקות שם, עם מגמת עלייה מטרידה. לדברי בליצר, ההתפרצות מתרחשת למרות שרוב האוכלוסייה הבוגרת מחוסנת במנה אחת – בשיעור דומה לישראל. "למזלנו הישראלים מחוסנים בהגנה כפולה ומלאה של שתי מנות שנחשבת לעמידה יותר בפני הווריאנטים הנוכחיים". באשר לסכנות של הזן החדש צייץ בליצר בחשבון הטוויטר שלו כי "העדויות המגיעות מהערכות עדכניות מסקוטלנד ומאנגליה הן שזן דלתא (ההודי) אלים פי 2.5 (!) מהזן אלפא הבריטי בכל הקשור בצורך באשפוז. וזן אלפא, שוב – הינו בעצמו אלים יותר מקודמו, שחווינו בשנת 2020 בישראל. אם נפגוש התפרצות, שיעור המגיעים לאשפוז יהיה לכן גבוה משהכרנו, בכל גיל".
בצל השיח על סכנות החיסון מול סכנות ההידבקות בקרב ילדים מפיג דושניצקי את החששות ומסביר כי מי שחושש מהשפעות או תופעות לוואי של החיסון, "כדאי שיחשוש עשרות מונים מהשפעות הנגיף על הנדבק". רוב הילדים אמנם לוקים במחלה בצורה קלה, אך השפעותיה הולכות ונחשפות. "כרופאי ילדים אנחנו לומדים על מקרים של שיירים אחר הדבקה בקורונה מדברים קלים כמו הפרעות במחזור השינה, שינוי בתבנית התיאבון, פגיעה ביכולת הריכוז ועד קשים יותר קליניים וארוכי טווח, כך שלא הייתי מקל ראש בכלל באפשרות להידבק בקורונה כילד".
בשיחות שערכנו בשבוע שעבר עם גורמים שונים החברים בוועדה, הם הביעו פליאה על כך שלדיונים הוזמנו גם אנשים ממערכת הבריאות הנחשבים ל"מכחישי המגפה", המשמיעים במשך חודשים אמירות לא מבוססות ושנויות במחלוקת רפואית. כך, פרופסור רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, הוזמנה לשטוח את עמדתה הנחרצת נגד חיסוני ילדים לאחר שבפברואר 2020 קבעה כי "הקורונה תעלם אחרי הבחירות", וכי "מישהו מנסה להשאיר את הנושא על סדר היום״. כרמי חברה בגוף המכנה עצמו "מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה".
בדיוני הוועדה הסבירה כרמי כי "קורונה היא מחלה מסוכנת למי שבעלי גורמי סיכון", והציעה לאשר את החיסונים רק לקבוצות ילדים שהם או בני משפחותיהם בסיכון. לדבריה, היא תומכת בחיסוני שגרה וקורונה באוכלוסייה. היא דרשה לחייב את ההורים שמעוניינים לחסן את ילדיהם בטופס "הסכמה מדעת מפורטת ובכתב" והציעה: "בואו נחכה ונראה שהחיסון יותר בטוח ממה שידוע היום". היא המשיכה ואמרה: "וריאנטים בוא יבואו (עניין של זמן) אז נחסן את הילדים ולא בטוח שחיסון הילדים יסייע למנוע זאת". השתתפותה של כרמי בדיון היה תמוה מאוד לרבים מהמשתתפים. "זה הכה אותי בתדהמה", סיפר לנו אחד מחברי הוועדה. לדבריו, "הנוכחות של אנשים כמוה הייתה תמוהה אבל בוועדה רצו להראות כנראה הגינות של שקיפות והכניסו אנשים שלא היו ראויים כלל".
