תהפוכות השבוע שעבר בסוגיית המסתננים האפריקנים החזירו לסדר היום הפוליטי והמשפטי את פסקת ההתגברות. זאת לאחר שהתברר, באופן מפתיע, כי יו"ר כולנו משה כחלון מוכן לתמוך בה. פסקת ההתגברות נועדה לאפשר לכנסת לחזור ולחוקק חוק שבוטל בבג"ץ, כך שהיא מהווה פתרון לכאורה למשבר החריף בסוגיית המסתננים. ראשי הבית היהודי, נפתלי בנט ואיילת שקד, החליטו לכנס היום (יום א') את ועדת השרים לענייני חקיקה כדי לאשר את המהלך. ההחלטה נפלה בהתייעצות שקיימו לפני החג עם הדוחף הראשי של הפסקה, איש סיעתם ח"כ בצלאל סמוטריץ', ולאחר שהסתמן כי גם ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי לתמוך במהלך. עם זאת, עדיין לא ברור אם פסקת ההתגברות תחול על כל החוקים שתחוקק הכנסת מעתה ואילך או תעסוק רק בסוגיית המסתננים.
ביום רביעי שיגר סמוטריץ' הצעה למתווה כולל לפתרון סוגיית המסתננים. המתווה מבוסס על היצמדות למדיניות הגירה המותאמת לחוק השבות, יחד עם מדיניות הכלה לפליטים ומדיניות גירוש למסתננים. בין הכלים לתמרוץ שלילי ייכללו חקיקה מחודשת של חוק המסתננים, הגדלת פיקדון השכר של המסתננים ל-30 אחוזים, הרחבת אוכלוסיות שניתן לגרש, והקשחת מדיניות היתרי העבודה.
"אירועי הימים האחרונים מחייבים הערכת מצב מחודשת. ניסיון למחזר פתרונות חלקיים שלא עבדו עד כה יהיו בבחינת עוד מאותו דבר ונועדו מראש לכישלון. אל תתפתה למהלכים עקומים ושגויים מבחינה חוקתית שלא יצליחו", כתב סמוטריץ' לנתניהו.
על פי ההצעה של סמוטריץ' לא יהיו אוכלוסיות חסינות מגירוש, ישראל תנקוט מדיניות היתרי עבודה קשוחה ומצמצמת ותופעל מערכת חינוך עצמאית למשפחות המסתננים אשר תכין אותם להמשך החיים במדינות המוצא או במדינות שלישיות. עוד מציע סמוטריץ' לחוקק תיקון לחוק יסוד השפיטה שיקבע, על בסיס המודל המקובל בבריטניה, שרק הכנסת מוסמכת לחוקק, לבטל או לשנות חוק, ובית המשפט יכול רק להפנות את תשומת הלב של הכנסת לבעייתיות חוקתית.
"מה שקורה כעת משדר למסתננים – תישארו"
שם אחד הסתתר בתוך ים הנתונים והפרטים שמציף את הדיון הציבורי מאז ההכרזה הדרמטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו על ההסכם עם נציבות הפליטים של האו"ם. בתדרוך העיתונאים ביום שני ציין נתניהו כבדרך אגב את שמו של יונתן יעקובוביץ' כמי שיהיה חבר במִנהלת החדשה שאמורה ליישם את ההסכם. מי שמצוי בסוגיית מהגרי העבודה יודע שיעקובוביץ', שעומד כבר שש שנים בראש 'המרכז למדיניות הגירה', הוא אחד המומחים הגדולים בתחום, בקי בנתונים ובמספרים, שולט בפסקי הדין ומעודכן בכל החלטה אירופית או מערבית לסגור גבולות, לגרש מהגרים וכיוצא בזה.
לכן היה מפתיע לשמוע שיעקובוביץ' חצה את הכביש ועבר ממתרס מצדדי הגירוש לצדה של הממשלה, ועל פי ההסכם, שבינתיים בוטל, היה אמור לסייע בהשארת כ־20 אלף מסתננים לפחות בגבולות ישראל. מאז ששמו נזרק לחלל האוויר מפי נתניהו שמר יעקובוביץ' על שתיקה. הוא השתתף במפגש של נתניהו עם נציגות תושבי דרום תל־אביב, אך גם בשיחה עמו הוא מבקש לא להיכנס לנסיבות ולמניעים שגרמו לו להסכים להצטרף למנהלת. מבין השורות אפשר להבין שלא אהב את ההסכם עם האו"ם, אך לאחר שהוצג בפניו כעובדה מוגמרת החליט להשפיע מבפנים.
"יש לי ידע בתחום ואני מאמין שאני יודע מה לעשות וכיצד להצליח במקום שאחרים לא הצליחו בו עד היום", אומר יעקובוביץ'. "אם ראש הממשלה ירצה בכך, אשמח לתרום למען נושא שכבר שש שנים אני משקיע בו יומם ולילה את כל מרצי".
מבחינתו, המשימה הראשונה היא לדאוג לאכיפה מיטבית של חוק הפיקדון. "החוק הזה קובע שכל מעסיק צריך להפקיד 20 אחוז משכר העובד שלו בנאמנות, ואת הכסף המועסק יוכל לפדות רק כשיצא מהארץ. אמנם גם נגד החוק הזה תלויה עתירה לבג"ץ, והמדינה כבר צמצמה אותו כשהודיעה שלא יחול על בעלי משפחות. ועדיין, זה כלי אפקטיבי".
יו"ר המרכז למדיניות הגירה סבור שעל הממשלה למצוא דרכים נוספות, בעיקר דרך הכיס, שיביאו ליציאת מסתננים. "צריך לאתר עוד תמריצים כלכליים כאלה, שיעודדו עזיבה. הניסיון מלמד שהדבר החשוב ביותר הוא המסר. ב־2012, כשתושבי דרום תל־אביב יצאו במחאה קשה והגדר נבנתה, יכולת לקרוא בבלוגים של עובדים אריתראים 'לא כדאי לבוא לכאן, הישראלים מג'נונים'. כשנפתחו מתקני חולות וסהרונים, אלפים רבים נהרו החוצה בלי שכף רגלם אפילו דרכה במתקנים, רק מהחשש שיילקחו לשם. הפתרונות היו קלים ומהירים ממה שאנשים האמינו. אבל הכול תלוי במסר, וברור שמה שקורה עכשיו משדר מסר הפוך, מסר שכדאי להם להישאר ושיש להם פה עתיד".
יעקובוביץ' מציע לפתוח שוב את מתקן חולות, שפעולתו נאסרה בבג"ץ, תוך כדי שיתוף פעולה בין ראש הממשלה לשר כחלון לחקיקת חוק עוקף בג"ץ. הוא גם לא נואש מהסדרים עם מדינות נוספות שיקלטו את מי שנמנעים לחזור לארצותיהם, ומסרבים לעבור למדיניות שלישיות על אף הסיוע הכלכלי המוצע להם.
בהכנת הידיעה השתתף נטעאל בנדל
